טיפול סיעודי בבית: מדריך

כל מי שמלווה את הוריו, סבו וסבתו, או כל קרוב אחר - בימי הזקנה- יודע כי הזקנה וההתמודדות עמה היא עניין מורכב, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. קשישים רבים מגיעים למצב בריאותי לא יציב ומוצאים את עצמם נזקקים למטפל סיעודי, אשר יסייע להם בפעולות הפשוטות ביותר: לאכול, להתלבש, להתקלח או לצאת לטיול קצר ברחוב.

ברוב המקרים, בני המשפחה והקרובים של אותו אדם, נדרשים לבחור עבורו את המטפל הסיעודי המתאים ביותר ולהתמודד עם הבירוקרטיה אשר נלווית לתהליך. במדינת ישראל, אדם שעובר ועדה מטעם ביטוח לאומי, הקובעת כי הוא זכאי למטפל סיעודי, על פי חוק הסיעוד, יכול לבחור מטפל סיעודי בסבסוד מטעם המדינה ועל פי צרכיו, כפי שנקבעו על ידי הביטוח הלאומי.

מי זכאי לסיוע במסגרת חוק סיעוד של ביטוח לאומי?

"כדי לקבל עזרה סיעודית, עליך קודם כל להיות במעמד של פנסיונר על פי מדינת ישראל. כלומר מדובר על אישה בגיל 62 ואילך, ועל גבר בגיל 67 ואילך", מסבירה עופרה בנג'י עובדת סוציאלית מעמותת "בבית", עמותה המעניקה שרותי סיעוד. "כמובן שהגיל הוא לא הפקטור היחיד בזכאות סיעודית, הרי יכול להימצא אדם בן 90 שעל פי יכולות התפקוד שלו, לא יזדקק למטפל סיעודי".

"מה שקובע את הזכאות הסיעודית: התפקוד היום-יומי של אותו אדם. מדובר על בדיקת אחות אשר בודקת את היכולת הבסיסית של הקשיש להסתדר בביתו. האם הוא נייד בזכות עצמו? האם הוא יכול להכין לעצמו אוכל? האם הוא מצליח לאכול לבד? להתלבש לבד? לשלוט בצרכיו בעצמו?".
"ככל שנמצא כי האדם זקוק לסיוע בכל פעולה בסיסית כזאת, כך תיקבע מכסת השעות שבהן הוא יטופל על ידי מטפל סיעודי, מטעם ביטוח לאומי. העזרה יכולה להינתן החל מ-9.75 שעות בשבוע עד 22 שעות בשבוע".

מיהם בדרך כלל הקשישים הנזקקים לעזרה סיעודית?

"קשישים המתקשים בתפקוד היום-יומי, כפי שכבר הזכרתי קשישים שזקוקים להשגחה מלאה, בגלל מחלות כגון אלצהיימר, או חולים סיעודיים לחלוטין, הצריכים עזרה סיעודית באופן קבוע, יום ולילה כמו עובדים זרים".

על מה אחראי המטפל הסיעודי?

"המטפל הסיעודי אחראי על תזונת הקשיש,קניית מצרכים, בישול, עזרה באכילה. המטפל אחראי גם על היגיינה אישית של הקשיש רחצה, הלבשה, כביסה וגיהוץ. החלפת מוצרי ספיגה ומצעים. המטפל נדרש להשגיח וללוות את הקשיש לבדיקות בקופ"ח, הבאת תרופות, טיול, וכן לשמור על משק הבית".

איך בוחרים מטפל סיעודי?

"בחירת מטפל סיעודי מתאים היא עניין מורכב. לכן בשלב ראשון עובדת סוציאלית מטעם העמותה מגיעה לביקור בית לבדוק את הצרכים האמיתיים של הזכאי ועל פיהם לשבץ מטפל מתאים. עובדת סוציאלית בודקת בין היתר זמנים, שפה, אילו מטלות פיזיות המטפל נדרש לעשות כגון: רחצה, הרמה, ובשלב שני מפגישה בין המטפל לבין הקשיש ומשפחתו ועורכת ביניהם תיאום ציפיות".

מהיכן מגיעים המטפלים?

"בעמותת 'בבית' מטפלים עוברים מיון קפדני: הם נדרשים להביא המלצות ולהוכיח ניסיון קודם, וכן להביא אישור רפואי מהרופא שהם כשירים לעבודה. כשמדובר בגברים עליהם להביא אישור מהמשטרה, שאין להם עבר מיני. אנו בודקים היטב שהמטפל אמין ומעל הכל מקצועי ואנושי. ובמקרים מסוימים אף עורכים בדיקה גרפולוגית. לאחר מכן המטפלים שלנו עוברים הכשרה מתאימה. במאגר שלנו קיימים אלפי מטפלים".

כיצד מפקחים על עבודתם של המטפלים בבית הקשיש?

"העמותה מבצעת באופן יזום ביקורי בית אצל הקשישים אחת ל-60 יום על ידי צוות מקצועי המורכב מעו"ס/אחיות או גרנטלוגים. כדי לוודא שהטיפול מתבצע כשורה עורכים ביקורים לסירוגין, כשהמטפלת נמצאת וכן כשהיא לא נמצאת בבית הקשיש, על מנת שהקשיש יביע את עצמו. העמותה מפקחת על כך שהקשיש מקבל את הטיפול שמגיע לו באופן הטוב, האיכותי והמקצועי ביותר, כשהעמותה בקשר רציף עם הוועדה של הביטוח לאומי".

מה ניתן לעשות אם הקשיש איננו מרוצה-ומעוניין להחליף מטפל סיעודי?

"כל נושא של החלפת המטפל, במקרה של אי שביעות רצון, אף הוא מנוהל מול העמותה. לעיתים הדבר נובע מהיעדר כימיה בין המטפל לבין המטופל ולעיתים חוסר שביעות הרצון של הקשיש נובעת מכך שהמטפל אינו מתאים לצרכיו. לכן העמותה נשארת מעורבת בהליך גם אחרי בחירת המטפל, באמצעות ביקורי בית ושמירת קשר עם המשפחה. הדבר החשוב ביותר לפני שבוחרים מטפל הוא לתאם ציפיות בין המטפל לבין הקשיש והקרובים לו."

בואו לדבר על זה בפורום טיפול סיעודי בבית.