אלצהיימר: מגורים בגובה יגנו?
ירידה של 50% בסיכון לתמותה בקרב חולי אלצהיימר המתגוררים בגובה של 1800 מטר, בהשוואה לחולים המתגוררים בגובה 15 מ' בלבד מעל לפני הים
החיפוש אחר מרפא למחלת האלצהיימר נמשך. מחקר אמריקני חדש מצליח להפתיע עם ממצאים המרמזים על חיפוש מרפא בכיוונים חדשים לגמרי: בחולים במחלת האלצהיימר המתגוררים בגובה רב, תועדה ירידה של 50% בסיכון לתמותה מהמחלה בהשוואה לחולים במחלה המתגוררים בגובה נמוך יותר. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry.
עלייה בגובה מעל פני הים - ירידה בתמותה
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את שיעורי התמותה ממחלת האלצהיימר במחוזות שונים ברחבי קליפורניה. הגובה הממוצע של האזורים המיושבים נקבע על-פי נתוני ה-US Board on Geographical Names, ואילו שיעורי התמותה חושבו על-בסיס מספר מקרי התמותה המיוחסים למחלת האלצהיימר לכל 100,000 תושבים בני 65 שנים ומעלה בכל מחוז.
מניתוח הנתונים עלה כי כל עלייה כפולה בקו הגובה לוותה בירידה של 2.01 נקודות בשיעורי התמותה המתוקננים לגיל, עקב דמנציה. כך למשל, במחוז בקו הגובה הגבוה ביותר, 1,800 מטר מעל פני הים, שיעורי התמותה ממחלת אלצהיימר המשוערים היו נמוכים ב-14 נקודות פחות, בהשוואה לשיעורי התמותה הצפויים בקו הגובה הנמוך ביותר, 15 מטרים מעל פני הים, עדות לירידה של כ-50% בשיעורי התמותה.
החוקרים מסכמים כי עדיין מוקדם מדי להמליץ לעבור לגור באזורים גבוהים במטרה למנוע את התפתחות מחלת האלצהיימר, אך בהחלט יש הצדקה להשלים מחקרים נוספים בנושא.
ד"ר עמית עקירוב הוא רופא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בילינסון.
בואו לדבר על זה בפורום אלצהיימר.