דיאטת זרחן: להציל את הכליות
עבור חולי כליה צריכת יתר של זרחן עלולה בסופו של דבר להוות סכנת חיים. מה אפשר לעשות? לשנות את הרגלי התזונה, ליטול את התרופות הנכונות ולהקשיב לרופא
זרחן הוא מינרל, השני בתפוצתו בגוף האדם אחרי הסידן, שנמצא בעיקר בעצמות ובעל תפקיד חיוני למבנה ולתפקוד הגוף. מקור הזרחן הוא במזון אותו הגוף צורך. פינויו נעשה באמצעות הכליה. במידה וצריכת הזרחן גבוהה יותר ממה שהגוף זקוק לו, תפקיד הכליות הוא לפנות את העודף. ככל שהכליות פועלות פחות ביעילות - כך הגוף אינו יכול להיפטר מעודפי הזרחן הנוצרים, ולכן הזרחן מצטבר בגוף ורמתו בדם גבוהה מדי. מצב זה נקרא "היפרפוספטמיה".
בהיפרפוספטמיה רמת הזרחן בדם גבוהה מהנורמה, והוא נפוץ בעיקר בקרב מטופלים הסובלים ממחלות כליה בשלב מתקדם של המחלה. ערכי הזרחן המותרים בקרב חולי דיאליזה הם עד 5.5 מג' /ד"ל. מצב בו מתקיים חוסר איזון של מינרלים - כדוגמת זרחן גבוה - עלול להוביל לבעיות בריאותיות רציניות כגון מחלת עצמות, בעיות במערכת הלב וכלי הדם ובעיות בפרקים.
חשוב לציין, כפי שלחץ דם גבוה לרוב אינו מורגש, כך גם רמות לא תקינות של זרחן אינן מתבטאות בתחילה בתסמינים כלשהם. לכן, יש לעקוב אחריהם באמצעות תוצאות בדיקת הדם, ואם הרמה גבוהה מהרצוי יש לפעול במספר דרכים כדי להורידה.
עוברים לתזונה נכונה
קודם כל, יש לעבור לתזונה נכונה. מה זה אומר? צריכת מזון בו כמויות הזרחן מוגבלות ועומדות בגבולות המותר. בנוסף, התזונה צריכה להכיל חלבונים שמקורם מן החי ( בשר, עוף, הודו, דגים, מוצרי חלב, ביצה).
צריכה נאותה ומספיקה של חלבון חשובה ביותר לשיפור ההישרדות של חולי הכליה, ולכן שמירה על דיאטה דלת זרחן יכולה להיות מאתגרת עבור חולים רבים הסובלים מהיפרפוספטמיה, מאחר והזרחן מצוי במזונות המכילים כמות גבוהה של חלבון. אם זה המצב, חשוב להקפיד על לקיחת תרופות שיפחיתו את עודפי הזרחן כשאוכלים ארוחות המכילות רמות גבוהות של זרחן. בנוסף, רצוי להימנע ממזונות המכילים כמות גבוהה של מלח.
דרך טיפול נוספת היא דיאליזה. הדיאליזה מבצעת את עבודתן של כליות בריאות בכך שהיא מסלקת חומרי פסולת כגון עודפי זרחן, מלח ונוזלים. עם זאת, אין לראות בדיאליזה ותזונה סדירה כפתרון בלבדי לתופעת ההיפרפוספטמיה, שכן הן אינן יכולות לסלק לבדן את עודפי הזרחן מגופו של המטופל. לשם כך, אותם מטופלים נוטלים גם תרופות כדי לשלוט ברמות הזרחן הגבוהות.
מדובר בתרופות קושרות זרחן. זהו טיפול תרופתי המדמה פעולה של ספוג שמטרתו לספוג את הזרחן המצוי במזון רגע לפני שהוא נספג בגוף. ההמלצה היא ליטול תרופות כאלו ביחד עם הארוחה, שתכיל כמות בינונית ומעלה של זרחן.
טיפולים קושרי זרחן
כמו כן, ישנם מספר טיפולים הקיימים כיום בקבוצת "קושרי הזרחן" ביניהם: קלטרט ו- Sevelmar, כשאחד מהטיפולים המקובלים והמוכרים הוא ה "פוסרנול", המיועד להורדת רמות הזרחן הגבוהות בדם. פוסרנול הינו קושר זרחן, שאינו על בסיס סידן, המיועד לטיפול בהיפרפוספטמיה בחולים עם אי ספיקה כלייתית המטופלים בפרה דיאליזה, המודיאליזה או בדיאליזה פריטוניאלית.
הפוסרנול נמצא בשימוש כבר מספר שנים, ואושר בסל הבריאות בארץ החל מינואר 2009. מחקרים רבים הוכיחו כי הפוסרנול הוא טיפול יעיל ביותר, ואת השפעתו ניתן לראות כבר בשבועיים הראשונים לטיפול.
הודות ליכולת ההיקשרות הגבוהה שלו לזרחן, הצליחו מרבית המטופלים בפוסרנול להשיג את רמת הזרחן הרצויה ושמרו על רמה זו לטווח ארוך של 6 שנים. כמו כן, נמצא הטיפול בטוח לשימוש בטווח הקצר והארוך במחקרים רבי משתתפים. תופעות הלוואי המדווחות קשורות בעיקר במערכת העיכול ולרוב חולפות.
הכותב הוא רופא בכיר ומומחה לנפרולוגיה
סובלים מזרחן גבוה? כדי לאבחן את עצמכם לחצו כאן.
בואו לדבר על זה בפורום סרטן כליה.