החלמה לאחר ניתוח: מי יעזור?

"במצבה של מערכת הבריאות היום, כדאי לחולה קשה שיהיה איתו מישהו צמוד, כי כמות כוח האדם הסיעודי לא מאפשרת מתן מענה אופטימלי לצרכים בסיסיים ביותר ובהם אוכל, החלפת מצעים ומקלחות", כך צותת ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל בית החולים וולפסון, בגילוי לב ובעיקר בכאב לב, נוכח מצבת כוח האדם הסיעודי הלוקה בחסר משמעותי. הדבר נכון לא רק בבית החולים וולפסון, אלא בכלל בתי החולים בארץ.

על פי ממצאי דוח "כוח אדם במקצועות הבריאות" לשנת 2014, שפרסם בשבוע שעבר משרד הבריאות, שיעור האחיות המועסקות בישראל מוסיף להיות נמוך מאוד ועומד על 4.9 אחיות לאלף נפש, זאת לעומת 9.8 אחיות בממוצע לאלף איש במדינות המפותחות.

בתי חולים מצויים כיום במצוקה חריפה, בכל הקשור לכוח אדם מקצועי בתחום הסיעוד וההשגחה הנדרשים - וזאת בשל תת תקינה, ביחס לתקינה שנקבעה על ידי משרד הבריאות. המחסור בכוח אדם סיעודי מקצועי מוביל לכך שניתנת פעמים רבות עדיפות למתן שירות לחולים שהם ברמת סיכון גבוהה יותר, בעיקר בשעות הלילה (אך לא רק בלילה). כך, חולים שמצבם יחסית יציב וקבוע, או חולים הזקוקים לסיוע סיעודי זמני בלבד - זוכים לשירות סיעוד והשגחה חסרים. חשוב לדעת כי הביטוחים המשלימים של קופ"ח מעניקים מימון משמעותי לשירותי השגחה פרטיים לאחר ניתוח.

מהם הסיוע הסיעודי ושירות ההשגחה? מי זקוק להם?

לאחר ניתוח, מטופלים רבים, בעיקר מבוגרים, זקוקים להשגחה ולסיוע סיעודי מקצועי בשל סיבות רבות ומגוונות, כגון: סיוע בהליכה לשירותים, החלפת אמצעי ספיגה (אם החולים אינם יכולים להתפנות), סיוע באכילה, ברחצה ובניקיון ועוד.

חולים אחרים, המצויים בבלבול בשל חומרי ההרדמה והטשטוש, זקוקים להשגחה בשעות הראשונות ובלילה הראשון, על מנת שלא ייפלו מהמיטה או ינתקו את האינפוזיה או מכשירים אחרים, אליהם הם מחוברים.

במקרים כאלה ואחרים, נדרשים סיוע סיעודי והשגחה; עדיף כי הסיוע וההשגחה יבוצעו על ידי כוח אדם מיומן שהוכשר לכך - ולא על ידי בני משפחת המטופל, שאינם יכולים לזהות באופן מדויק את צרכי המטופל ולתווך בינו לבין הצוות הרפואי.
מטופלים המצויים ברמת תפקוד גבוהה זקוקים בדרך כלל לסיוע סיעודי או השגחה וליווי זמניים. לעומתם, מי שמצבם התפקודי נמוך, זקוקים לסיעוד והשגחה צמודים וקבועים.

במה מתבטאת מצוקת כוח האדם הסיעודי המקצועי בבתי החולים? מי בעיקר סובלים ממנה?

מרבית הבעיות של מצוקת כוח האדם מופיעות במשמרת הלילה, שבה בעיית המחסור בצוות חריפה יותר. עיקר הסובלים מבעיה זו הם המטופלים הזקוקים לסיעוד או השגחה זמניים ומצבם התפקודי גבוה. מטופלים אלה מצויים ברמת קדימות נמוכה, לעומת מטופלים שמצבם התפקודי והרפואי פחות טוב - ומצויים בסדר עדיפויות גבוה יותר לקבלת עזרה סיעודית.

אותו מטופל שמצבו טוב יותר ומצוי בסדר עדיפות נמוך יחסית אצל הצוות הסיעודי - עשוי להתבקש, בשעות הלילה, להשתמש באמצעי ספיגה שונים כמו חיתול או בקבוק, משום שאין די כוח אדם שיוכל להגיע אליו ולעזור לו להתפנות לשירותים בטווח זמנים סביר.

הצוות המקצועי אף יעודד מטופלים לעשות שימוש באמצעי ספיגה כאלה, עם כל אי הנוחות והמבוכה הכרוכים בכך (יש לזכור כי אמצעי ספיגה אלה דורשים גם החלפה והלבשה על ידי אדם אחר), כדי למנוע מהם המתנה ארוכה, עד שאיש צוות יתפנה לסייע להם, לאחר שיסיים עם מטלות דחופות יותר.
כך גם בכל הקשור לרחצה: במרבית בתי החולים, רחצת המטופלים מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות מאוד. הסיבה לכך אינה קשורה לצרכי המטופלים, אלא לחלוקת העבודה בין צוותי הלילה לצוותי הבוקר. הרחצה מתבצעת בשעות הבוקר המוקדמות מאוד, כדי שצוות הלילה, שיש לו פחות עבודה, יחסית לצוות משמרת הבוקר, יספיק לרחוץ את רוב המטופלים במהלך המשמרת.

כך, מטופלים שלא ישנו טוב במהלך הלילה בשל כאבים, או נרדמו מאוחר מאותה סיבה, נדרשים להתעורר מוקדם מאוד, כך שרחצתם תותאם לסידור העבודה של הצוות המקצועי - ולאו דווקא לצרכיהם.

במקרים אחרים, ישנם מטופלים אחרי ניתוח, השרויים תחת השפעת חומרי הטשטוש, או מטופלים שמצויים בבלבול בשל מצבם הנפשי - וקיים חשש במחלקה כי יפלו מהמיטה או שיקרו להם נזקים אחרים בשעות הלילה, כמו ניתוק אינפוזיה וכו'.

מטופלים כאלה זקוקים להשגחה צמודה (גם אם זמנית) ולליווי והסבר של הסיכונים השונים במצבם. מצבים אלה נפוצים יותר אצל מטופלים מבוגרים, במיוחד לאחר ניתוח, משום שחומרי ההרדמה משפיעים עליהם למשך זמן ארוך יותר מאשר על צעירים - והם לא תמיד מודעים למה שהם עושים ועלולים להזיק לעצמם, שלא במתכוון.

במצב של מחסור בכוח אדם, שיימצא בקרבת מטופלים אלה ויעניק להם השגחה צמודה, עשוי הצוות הסיעודי להחליט לקשור את פרקי ידיהם למיטה במשך הלילה. זאת, במטרה למנוע מצבי סיכון של אובדן דם או פגיעה כתוצאה מנפילה ממיטה או ניתוק מכשירים, שלא יטופלו בזמן, בשל צוות שעסוק בטיפול במטופלים בקדימות גבוהה.

האם מדובר אך ורק במצוקה המתבטאת במשמרות הלילה?

בעיקר במשמרות הלילה, אך לא רק במשמרות הלילה. דוגמה אחרת, למשל, הם מטופלים הזקוקים לעזרה באכילה. תזונתם של מטופלים אלה עשויה להיפגע, אם לא יהיה מי שיסייע להם באופן צמוד - בין אם בן משפחה ובין אם מטפל סיעודי מקצועי. כאשר ישנו מחסור בצוות סיעודי, בין אם ביום ובין אם בלילה, תזונתם תיפגם - והפגיעה בתזונה עשויה להוביל להתארכות משך תהליך השיקום וההחלמה (התזונה היא מרכיב מרכזי בתהליכים אלה).

זאת ועוד: ישנם מטופלים שכלל אינם יכולים לצאת את מיטתם לשירותים (גם עם עזרה) - והם מקבלים חיתול מבוגרים, לעשיית צרכים. במקרה שלהם, מחסור בכוח אדם סיעודי, בלילה או ביום, פירושו כי הם ייאלצו לעיתים להישאר עם חיתול מלוכלך, לפרקי זמן ארוכים יותר מהנדרש, כאשר הצוות הקיים נדרש לטפל בחולים המצויים בסדר עדיפויות גבוה יותר.

מדוע מצוקת כוח האדם והפתרונות המוצעים לה מהווים בעיה?

במצב של תקינה מלאה, כפי שנקבעה על ידי משרד הבריאות, יש מספיק כוח אדם שיאפשר השגחה צמודה ומתן סיוע סיעודי מקצועי עבור כל המטופלים, יהיו צרכיהם אשר יהיו, כמו גם הקצאת כוח אדם ייעודי, שיהיה אחראי לתת מענה לצרכים הספציפיים שהזכרנו קודם.

למשל: למטופלים שמצויים בסכנת נפילה או ניתוק ממכשירים, ניתן יהיה להקצות חדר ייעודי, שיימצא ליד עמדת האחיות; או, לחלופין, להקצות איש צוות אחד שיהיה אחראי להשגחה ולליווי שלהם לכל הלילה, במקום לקשור אותם למיטה.
המחסור בכוח האדם הוא הגורם המוביל, פעמים רבות, לפתרונות המאולצים ולעיתים בלתי אנושיים (ביחס לצרכים), היוצרים מצב קרוב להזנחה (כמו המצבים שהוזכרו קודם). כך מרגישים המטופלים ממש על בשרם את בעיית תת התקינה. תהליכי השיקום וההחלמה שלהם מתארכים; ולא פחות מכך, נפגעים כבודם, אנושיותם וזכויותיהם.

מהן האפשרויות העומדות בפני המטופלים ובני המשפחה, לאור מצוקת כוח האדם הסיעודי בבתי החולים?

מי שיכולים למלא את החסר בשל מצוקת כוח האדם הם בני המשפחה, הנשארים צמוד למטופל - ומסייעים בכל הצרכים השונים שלו (רחצה, האכלה, הרגעה במצבי בלבול וכו'). האפשרות השנייה והיותר מומלצת היא שכירת טיפול סיעודי מקצועי פרטי ו/או שירותי השגחה פרטיים.

שירות השגחה פרטי, על ידי מטפל מוסמך, הוא קריטי במיוחד בשעות שלאחר הניתוח. מטפל מוסמך יכול להבחין האם החולה מצוי במצוקה כלשהי, בתפקוד לקוי כלשהו או בהידרדרות במצבו, המצריכים הזעקה של הצוות המקצועי. אלה דברים שבן משפחה רגיל, מסור ככל שיהיה, לא תמיד יידע לשים לב אליהם. כך, הענקת סיעוד מקצועי מאפשרת התאמה לצרכים של המטופל ומונעת נזקים מיותרים בשיקום ובהחלמה.

יתרון נוסף הוא היעדר הקרבה המשפחתית של המטפל המקצועי. מאחר שהסיוע הסיעודי דורש אינטימיות רבה - בהאכלה, בעשיית צרכים וברחצה - ישנם מטופלים רבים (כמו גם בני משפחה) שאינם חשים נוח לעשות זאת; כבודם העצמי נפגע כאשר בן משפחה סועד אותם במצבים אינטימיים.

האם קופות החולים מממנות סיעוד והשגחה פרטיים לאחר ניתוח?

התשובה היא בפירוש כן - באמצעות הביטוח המשלים. חשוב לדעת ולפרסם זאת, מאחר שמרבית האוכלוסייה אינה מודעת לכך. כל מי שיש לו ביטוח משלים זכאי למימון מלא, או באחוז סבסוד גבוה ביותר, לשכירת שירות של טיפול סיעודי או השגחה פרטיים לאחר ניתוח.

בפועל, אנשים לא מודעים לזכות זאת - ולא מנצלים אותה. בהיעדר מודעות לזכותם, ועל מנת לא לראות את יקיריהם סובלים, מוזנחים או נקשרים למיטה - הם נשארים בבית החולים בעצמם ומשגיחים על המטופל, או שוכרים שירות סיעוד פרטי, בהוצאה כספית גבוהה מאוד. זאת, מבלי להיות מודעים לכך שהשירות הזה ממומן או מסובסד בצורה גבוהה על ידי הביטוחים המשלימים של קופות החולים השונות.

מהן הזכויות הסוציאליות, להן זכאים הנזקקים לסיעוד והשגחה, במסגרת הביטוח המשלים?

מי שהם בעלי ביטוח משלים במכבי זהב זכאים ל-8 ימים של השגחה, במשך 7 שעות בכל יום, במימון מלא. המבוטחים בכללית פלטינום זכאים ל-10 ימי השגחה, במשך 7 שעות ביום, בהשתתפות עצמית של 13.7 שקלים לשעה. ובשאר הקופות בהתאם.

יש לזכור שבמקרים של מטופלים הזקוקים לסיעוד זמני, משכי זמן אלה מספיקים בהחלט, ברוב רובם של המקרים.

לסיכום, לאור מצוקת כוח האדם הסיעודי המקצועי, במחלקות השונות בבתי החולים, עומדות בפני המטופלים ובני משפחותיהם - בהנחה שאינם מעוניינים בהזנחה או בפתרונות העשויים לפגוע בכבוד המטופל או בתהליך השיקום שלו - שתי אפשרויות להשלים את החסר: או שאחד מבני המשפחה יישאר להשגיח על המטופל, לאורך כל שעות היממה; או לשכור שירותי סיעוד מקצועי פרטי, אותם ניתן לקבל במימון פרטי או באמצעות הביטוח המשלים.

כתב: אור פריד, יועץ זכויות סוציאליות בעמותת "בבית" ומתנדב בעמותת "שורשים לדורות".

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום טיפול סיעודי בבית.