בית אבות, שיהיה כמו בבית

כשמדובר על קשישים, האמירה "הכי טוב בבית" היא אמירה אמיתית - ועל כך יסכימו כל אנשי המקצוע העוסקים בתחום. הבית שבו חיו כל חייהם, הסביבה המוכרת, הקשרים החברתיים, ההרגלים שהוקנו במהלך השנים - כל אלה עדיפים, על פני מעבר לדיור מוגן או בית אבות.

יחד עם זאת, מרגע שהמצב הבריאותי או הקוגניטיבי של הקשיש מידרדר והוא נזקק לשירותים רפואיים וסיעודיים משולבים ומורכבים, כדאי מאוד לשקול מעבר למסגרת כגון בית אבות, המספקת את כל השירותים הללו במקום אחד.

בדקנו עם אפרת חיון, מנהלת השירות הפיזיותרפי בבית האבות העירוני בבאר שבע ועם רינה בר לב, מנהלת שירות העבודה הסוציאלית, בבית האבות העירוני בבאר שבע - מה חשוב לדעת לפני המעבר לבית אבות.

מהם השיקולים להחלטה על מעבר למגורים בבית אבות? מתי המעבר עדיף על פני הישארות בבית?

רינה בר-לב: ההחלטה לעבור לגור בבית אבות היא החלטה המורכבת ממגוון שיקולים: משפחתיים, אישיים, חברתיים ובריאותיים. כאנשי טיפול, הגישה שלנו היא: קודם כל - תמיד עדיף להישאר בבית. זו הגישה, באופן כללי, לטיפול בקשישים - גם של אנשי המקצוע בתחום וגם של המדינה. הדבר הטוב ביותר לאדם מבוגר הוא להישאר בסביבה הביתית והמוכרת - ובתור חברה, נשאף להשאירו שם ככל האפשר.
רק מרגע שהמצב הבריאותי או הקוגניטיבי מתדרדר - והאדם נזקק להרבה יותר שירותים רפואיים, סיעודיים ופיזיותרפיים, כדאי לשקול לעבור למסגרת שבה השירותים הללו מונגשים. בית אבות מהווה מסגרת כזו.

אפרת חיון: במקרים רבים, ניתן לעשות חלק מהטיפולים האלה בבית, אך לעיתים מתעוררים קשיים. למשל: כשאותו אדם זקוק ליותר מעזרה של מטפל אחד, בכל הפעולות היומיומיות. בית אבות הוא מקום ממוסד, שמאפשר לקבל יותר עזרה וסיעוד, ליהנות מניידות בכיסא גלגלים במרחב בטוח, או מפעילויות שונות בישיבה - ולא להישאר ימים שלמים במיטה.

רינה: יתרון נוסף לבית אבות הוא ביכולת לבנות תכנית טיפולית הוליסטית, הנתפרת לפי צרכיו של הקשיש - תכנית הכוללת ביקור רופא יומי, כמו גם שירותי סיעוד ואחיות קבועים, עובדת סוציאלית ופיזיותרפיסטית.

נוסף על כך, נחסך הצורך מהקשיש ומשפחתו לקבוע תורים בקופות חולים, התזונה שלו מותאמת למצבו הבריאותי ולכל אחד מותאמת תעסוקה לפי יכולתו וצרכיו.

יש גם אנשים שאצלם השיקול למעבר הוא שיקול חברתי, לא פחות משהוא בריאותי: אדם החש בדידות בביתו - משפחתו אינה יכולה לבקרו לעתים קרובות מספיק, או שאין לו משפחה תומכת; והמסגרת החברתית שלו הולכת ומצטמצמת, מטבע הדברים - אדם כזה עשוי להזדקק למסגרת חברתית. וזהו שיקול נוסף, במעבר למגורים בבית אבות.

אפרת: תהליך הכניסה לבית אבות מורכב מכל השיקולים האלה. זהו תהליך לא פשוט, הלוקח לעיתים זמן רב - עד שיבשיל. אנשים מגיעים לבתי אבות בשלבים שונים של חייהם. יש מי שזקוקים לסידור באופן פתאומי לאחר ניתוח, יש כאלה שמתארגנים למעבר אט אט - ומתכוננים אליו לאורך זמן.

מה ההבדל בין בית אבות לבין דיור מוגן?

רינה: בדיור מוגן, מקבלים דירה - ומשלמים על כל השירותים הנוספים בנפרד. צריך לשלם על ארוחות בנפרד; ושירותי פיזיותרפיה ותרופות הם שירותים חיצוניים - כך שזה לא שונה בהרבה מלגור בבית. נוסף על כך, בדיור מוגן, במיוחד בדיור מוגן ציבורי, לא תמיד נמצא את השירותים השונים נגישים כמו בבית אבות.

כך, אם האדם הוא עצמאי מספיק וזקוק רק לדיור ולסביבה חברתית של אנשים דומים לו, הדיור המוגן עונה על הצרכים שלו - ואין הבדל ממשי בינו לבין הבית הרגיל. בבית אבות, לעומת זאת, מקבלים הכול - כולל שירותים חברתיים, שירותי דיור, שירותים סיעודיים ורפואיים.

אפרת: דיור מוגן מתאים יותר לדיירים עצמאיים, המתפקדים באופן עצמאי - ואינם צריכים השגחה רפואית או סיעודית באופן צמוד. בבית אבות יש מענה רחב יותר על הצרכים. כמו, למשל: מחלקה של תשושים, מחלקות סיעודיות ומחלקות תשושי נפש - השייכות כולן למשרד הבריאות.
לסיכום נקודה זו: המצב התפקודי הוא אחד הגורמים העיקריים, להכרעה בין בית אבות לבין דיור מוגן, לאחר שהתקבלה ההחלטה הראשונית - לעבור מהבית.

איזה שירותים מקבלים בבית אבות?

רינה: שירותים רפואיים וסיעודיים, שירותי פיזיותרפיה, שירותים פסיכו-גריאטריים, שירותי תזונה ודיאטה המותאמת לצורכי הדייר; וחיי תרבות ופנאי - שמטרתם ליצור אינטגרציה בין הדיירים השונים ולגשר על המעבר לסביבה חדשה ובלתי מוכרת מבחינה חברתית.

בתי אבות מספקים חוגים שונים, כגון בינגו, יוגה, פעילויות מוזיקליות, עבודה קבוצתית; ואף מנסים ככל האפשר ליצור מענה תעסוקתי - בין אם במה שהדייר אוהב לעשות; ובין אם מה שתמיד חלם לעשות (למשל: לצייר, לעשות עבודות יד, ללמוד מיומנויות מחשב בסיסיות וכדומה).

המטרה של כלל השירותים הניתנים בבית אבות היא לשפר את איכות האיכות החיים של הדיירים, נוסף על המענים הבריאותיים.

אפרת: מטרת העל של הטיפול הפיזיותרפי, למשל, היא לשמר ולשפר את יכולתו התפקודית של הדייר - פיזית וקוגניטיבית (השניים קשורים זה בזה), החל בדברים בסיסיים, כגון הפעלה פסיבית שמטרתה לשמר טווחי תנועה (משפיעה על הורדת כאבים), כמו גם ישיבה ויציבה נכונות; ועד לשימור יכולת ההליכה, לעיתים אף החזרת היכולת לעמוד, למי שמיעט לעשות זאת, כשהתגורר בביתו. הצוות בבית האבות הוא צוות רב מקצועי, עובד ביחד בשיתוף פעולה - ונותן מענים הוליסטים לצרכים של הדיירים, כולל ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת ועוד
.
מהי האוכלוסייה המאפיינת את בתי האבות, בדרך כלל?

רינה: האוכלוסייה בבתי האבות מאוד מגוונת. בדרך כלל, נמצא יותר נשים מגברים, משום שתוחלת החיים שלהן גבוהה יותר. פרט לכך, האוכלוסייה מגוונת מבחינת גיל ושפה - ומשקפת את כלל האוכלוסייה באותה תקופה. לגיוון הזה יתרונות רבים: הדיירים פוגשים אנשים שלא פגשו קודם.

מה חשוב שיידעו בני המשפחה שיקירם עובר לגור בבית אבות? האם יש להם מקום בתהליכי הבחירה?

רינה: כן. יש להם מקום מרכזי בבחירה, פעמים רבות. אני ממליצה לבני המשפחה הקרובים לסייר בבתי האבות השונים, להתרשם מהיחס של הצוות, לבדוק שבית האבות נותן מענה למצבו הבריאותי של יקירם - והאם המסגרת מתאימה לצרכים שלו? כדאי גם לבדוק איזה שירותי חברה ותרבות מוצעים בבית האבות, נוסף על השירותים הרפואיים והסיעודיים. למשל: בית כנסת, שמירה על כשרות, שכנים דוברי שפה של ההורה, תקינה מספקת של מטפלות ואחיות וכדומה.

ניתן אף להתכונן לכך ולעשות מראש רשימת צרכים ושאלות, איתה מגיעים אל המסגרות שבוחנים - וכך לבדוק ולהחליט איזו מסגרת הכי מתאימה? בכל מקרה, חייבים לבקר במקום, להתרשם מהמקום ומהצוות - ולהשוות בין מספר מקומות שונים.

אפרת: מבחינת שירותי פיזיותרפיה, חשוב לוודא כי בית האבות יכול לספק בדיקה רצינית ומלאה של הצרכים הפיזיותרפיים (כמו גם מענה מלא לצרכים הללו). חשוב שההורה יקבל טיפול פיזיותרפי שוטף, במטרה לשמר ולשפר את יכולתו התפקודית - וכך לשפר את איכות חייו.

חשוב גם לבדוק שבבית אבות יש ציוד הושבה והולכה תקין ומגוון, שיתאים לצרכים מגוונים ושונים. למשל: שיהיו כיסאות גלגלים, מגוון כריות תמיכה, שיותאמו לדייר - כך שיוכל לשבת בצורה אופטימלית; הליכונים ומקלות הליכה מותאמים. מומלץ לבדוק שהמכון הפיזיותרפי מאובזר באפשרויות תרגול שונות, שיש בו מיטה טיפולית, אופניים, חדר קבוצות, עמידונים, מקבילים, מדרגות טיפוליות ועוד.

כיצד נראית מעורבות המשפחה בחייו של היקיר הגר בבית אבות?

רינה: כנשות מקצוע, בעינינו יש למשפחה מקום מרכזי בחיי יקירם המתגורר בבית האבות. המשפחה מסייעת בתהליך ההסתגלות למקום והסביבה החדשים - ואנו מעודדים משפחות לבוא לבקר בכל שעות היממה, לקחת חלק בפעילויות השונות שמתקיימות בבית האבות ואף בעבודה הקבוצתית. המטרה היא כי בני המשפחה יחוו מה שההורים חווים בבית האבות - וימשיכו להיות חלק מחייהם. אנו גם מעודדים משפחות לקחת הורים לאירועים במשפחה, ככל שרק ניתן - ולשמור על הקשר.

אפרת: ככל שהמשפחה מעורבת יותר, כך השפעת הטיפול ההוליסטי ושיפור החיים עובדים טוב יותר. מצב הרוח של הדייר עולה כשיש קשר קבוע עם המשפחה ואיכות חייו משתפרת.

מהם היתרונות של בית אבות ציבורי, המופעל כעמותה ללא מטרות רווח?

רינה: בבית אבות עירוני ציבורי, ללא מטרות רווח, הדייר עומד במרכז - ולא הרווח של החברה המפעילה את בית האבות. כך, הרווחים אינם הולכים לבעלי המניות, אלא חוזרים בחזרה ומושקעים בבית האבות, בטיפוח המקום והדיירים עצמם.

אפרת: בית האבות המופעל ללא מטרות רווח הוא מקום שבו התקציב מופנה כולו לרווחת הדייר, הציוד מתחדש ללא הפסקה, הידע של הצוות מתחדש תדיר - וזה יתרון עצום, כאשר כל המשאבים מופנים לתועלת הדיירים, לציוד חדש ואביזרים נוספים, להכשרות צוות וכדומה.

לסיכום: יש למעבר לבית אבות יתרונות רבים; ובכל מקרה, למשפחה של הקשיש חלק מרכזי הן בהחלטה על המעבר, הן במעבר עצמו, הן בהסתגלות למקום החדש והן בחיי היום יום של יקירם.