בית בלב: רצף טיפולי לקשישים

כל אחד מאתנו מכיר או יכיר בעתיד את התסריט הבא בחייו: ההורה או הסב האהוב מגיע לגיל ולמצב שקשה לו להסתדר לבד. הפעולות הפשוטות, שאותן אנו לוקחים כמובנות מאליהן, כמו לאכול, להתלבש או להתקלח, הופכות למסובכות והקשיש וסביבתו מבינים שנדרשת עזרה מקצועית.

מצב סיעודי עלול להתפתח מסיבות שונות כמו: מחלה כרונית מתקדמת, אירוע מוחי, שברים ועוד.

מי מוגדר בחוק כמטופל סיעודי כרוני?

חוק סיעוד שכונן בשנת 1988 ונמצא תחת האכיפה של ביטוח לאומי, מגדיר מיהו חולה סיעודי. חשוב להבין שפרט לביטוח הלאומי, ישנן רשויות נוספות שבאחריותן לטפל בחולה הסיעודי, כמו משרד הבריאות ,משרד הרווחה וקופות החולים- מה שגורם לעתים קרובות לבלבול אצל חולים הסיעודים ובני משפחותיהם, מי בעצם אמור לטפל בנו?

חוק הסיעוד במדינת ישראל קובע שאדם שהגיע לגיל פנסיה (נשים בגיל 62 וגברים בגיל 67) צריכים לעבור שני סוגי מבחנים על מנת לבדוק זכאות לקבלת חוק סיעוד.

הראשון הוא מבחן התלות, והשני הוא מבחן ההכנסות. מבחן התלות בודק כיצד המטופל מבצע פעולות שגרתיות יום יומיות (ADL ) כגון: אכילה, קימה מהמיטה, מקלחת, שליטה על סוגרים ועוד.

מבחן תלות זה אף בודק אם המטופל נדרש לשמירה רצופה בגלל ירידה קוגניטיבית העשויה לגרום למסוכנות לעצמו ו / או לסביבה.

נגד מבחן זה עלו ביקורות רבות וקשות בשיח החברתי, שטוענות שהמבחן משפיל ופוגע באוכלוסיה הראויה לכבוד.

לאחרונה הוחלט להקל במעט וכל קשיש מעל גיל 90 לא נדרש לעבור מבחן תלות, אלא רק מכתב מאשר מרופא גריאטרי שקובע כי הוא זקוק לעזרה סיעודית.

מבחן ההכנסות קובע את דרגות הזכאות המגיעות בין חצי גמלה עד ללא השתתפות כלל.

אלו שירותים טיפולים מגיעים לחולה הסיעודי על פי החוק?

חוק סיעוד (חו"ס) בדרגות שונות בין 9-22 שעות שבועיות למטופל. כפי שהוזכר במבחן ההכנסות ניתן לקבל "חצי גמלה" חצי מקצובת השעות שנתקבלו.

חשוב לדעת כי את שעות הסיעוד האלו ניתן "לפדות" או "לתרגם" לשעות של מטפלת, למימון של שעון מצוקה, לארוחות, לטיטולים, או לטיפול במרכז יום.

בגלל מיעוט השעות המטופל צריך לבחור בין החלופות ולעיתים לוותר על פתרונות מאוד חשובים כמו יציאה מהבית וביקור במרכז יום.

שעות המטפלת ניתנות ע"י מטפלות ישראליות או כאשר יש את מירב שעות הסיעוד ניתן להעסיק עובד זר לסיעוד.

עבור העסקה של עובד זר יש לקבל אישור נוסף מרשות האוכלוסין וההגירה ולפנות לחברות השמה תאגיד לעובדים זרים.

העסקת עובד זר כרוכה במגורי העובד בדירת הקשיש ובעלויות נוספות.

אילו שירותי סיעוד מגיעים לאדם שהשתחרר מאשפוז?

טרם שחרורו ובמידה והוא מוגדר כעת סיעודי עוד בבי"ח העובדת סוציאלית מגישה עבורו טפסים לקבלת גמלת סיעוד קצרת מועד 3 חודשים. זהו הליך מזורז מול ביטוח לאומי.
על המטופל לאחר כחודש וחצי לפנות שוב לביטוח לאומי במידה ויש צורך להמשך הגמלה.

מהם היתרונות של שירותי סיעוד בבית דיור מוגן לעומת מוסד סיעודי ושירותי סיעוד בבית?

חוק הדיור המוגן שכונן בשנת 2012 מעגן את שירותי בתי הדיור מוגן בחוק, בנושא העזרה הסיעודית ניתנת האפשרות שהדיירים ימשיכו לקבל את מה שמגיע להם במסדרת חוק סיעוד גם אם מצבו של הדייר החמיר והוא זקוק לעזרת עובד זר.

היתרון הברור הוא שקיים רצף טיפולי בבית ואין דייר נאלץ לעזוב את דירתו, אלא הוא ממשיך לקבל את כל שירותי הדיור וגם זוכה לעזרה צמודה או בהתאם לצורך.

לרשות דיירים, שאינם מקבלים חוק סיעוד קיימת רשת עזרה מתוך הבית של מטפלות, אם בית, צוות רפואי, תרבות, עובדת סוציאלית, אשר נותנים מענה מותאם לכל דייר בהתאם לצורך.

היתרון הנוסף והחשוב ביותר הוא כי מעבר לצרכים הבסיסיים - הקשיש נמצא בחברת אנשים ולא לבד בבית. חולה סיעודי שנשאר בביתו ולא יכול לנוע, יכול למצוא את עצמו 365 ימים בשנה נמצא בבית מול הטלוויזיה עם העובד הזר שמטפל בו, ולא תמיד מבין אפילו את השפה שלו.

אלו שירותים נוספים ניתנים לדיירים סיעודיים בבית דיור מוגן?

מההיבט החברתי והנפשי, ישנה עובדת סוציאלית שנמצאת בקשר קבוע עם הדיירים ועם בני משפחותיהם. צוות הבית מהווה סביבה עוטפת ותומכת, לצד פרטיות - כי לכל מטופל יש הרי דירה אישית משלו, והוא יכול לבחור אם להשתתף באירועים או לא.

כיצד מטפלים בבית דיור מוגן בחולים שנדרשים למחלקה סיעודית?

ישנן מחלקות סיעודיות בבית הדיור המוגן שנמצאות תחת פיקוח של משרד הבריאות.

על פי משרד הבריאות, כאשר מדובר בקשיש סיעודי, שאין בידו ובידי משפחתו את האמצעים לשלם על הדיור הסיעודי, נבדקת זכאותו לקוד של משרד הבריאות (להשתתפות חלקית ומלאה של המדינה בתשלום). יש לציין כי לא כל המחלקות בארץ מקבלות מטופלים עם קוד. וגם לקבלת קוד נדרש מבחן הכנסה הכולל בני משפחה.

המחלקה הסעודית היא בעלת צוות מקצועי וגדול, הכולל רופאים, עובדת סוציאלית, אחות, פיזיותרפיה, דיאטנית, ריפוי בעיסוק, רוקח, קלינאית תקשורת, ועוד. כך שכל התמיכה הנדרשת לחולה הסיעודי ניתנת תחת קורת גג אחת.

ברשת בית בלב, המתמחה בטיפול גריאטרי קיימים מרכזי אשפוז המטפלים ברמות שונות של חולי סיעודי מורכב, מונשמים, מחלקות תת חריפות ושיקום. מערך היוצר רצף טיפולי מקצועי ומיומן.

לדוגמה כיום בבית בלב רמת השרון קיימים 2 מטופלים שהגיעו לאחר משבר בריאותי לשיקום במחלקה ברשת ולאחר שיקומם עברו להתגורר בדיור העצמאי.

כיצד מתחילים את הליך ההרשמה לדיור בבית מוגן?

היום בעידן האינטרנט ניתן לבצע באופן יעיל סקר שוק, לקבוע פגישות, להתייעץ ולבחור. בנוסף, ישנן חברות שמבצעות את ההליך הזה בעבור המשפחות והמטופלים, ובודקות מראש מה חשוב להן.

למרות שרוב הבתים נותנים שירותים דומים, לכל מטופל יש דגשים משלו. יש כאלו ששמים דגש רב על תרבות, על אורח חיים דתי, על חברה, על אנשי מקצוע מתחום הרפואה, על תנאי התשלום, ועוד. כמו כן, תמיד ישנה תקופת ניסיון שבמסגרתה ניתן לבדוק את השהות בבית, את השירותים ואת האווירה הכללית. חשוב להקשיב לצרכי המטופלים מראש, ו"לתפור חליפה" שמתאימה לכל מטופל ומטופל, בהתאם לצרכים האישיים שלו.

כיצד בני המשפחה של המטופל יכולים לסייע להשתלבותו במקום החדש?

בני המשפחה יכולים לסייע בעדכון מדוקדק לגבי המצב הרפואי של הקשיש, ללוות אותו בתהליך הקליטה, וכמובן: לתאם ציפיות עם שירותי הבית ועם צרכי בן המשפחה.

סיגי אברבנאל היא מנהלת "בית בלב" רמת השרון - רשת המתמחה בגיל השלישי ולה 5 בתי דיור מוגן ו-7 מרכזים רפואיים שיקומיים בפריסה ארצית.