"אל תשליכני": דיור מוגן לסיעודיים

קשה להתכונן לרגע הזה, ולעולם איננו מוכנים, אבל בסופו של דבר הוא מגיע. ההורים שלנו, שדאגו לנו, גידלו אותנו והיו מאז ומעולם חזקים ונתנו לנו תחושת ביטחון - נעשים חולים, תשושים, מוגבלים ומתמודדים עם חולשה ומכאובים. לא מדובר בשינוי פתאומי, אלא בתהליך הדרגתי. הלב נחמץ. אבל יש דרך להתמודד עם המצב.

כיצד באה לידי ביצוע הזקנה של ההורים, ביום יום? מהי המשמעות של מצב סיעודי?

ההגדרה של מצב סיעודי מתייחסת ליכולת לבצע שש פעולות יומיומיות. די בכך שאדם לא יהיה מסוגל לבצע לבד שלוש פעולות (מתוך שש, כאמור), בכדי שיקבל הכרה כאדם סיעודי.

באיזה פעולות מדובר, כדי לקבל הכרה במצב סיעודי?

הפעולות הן פעולות פשוטות ויומיומיות, שאנו מבצעים ללא מאמץ בכל יום, וגם הורינו ביצעו בעבר ללא מאמץ: אכילה, הלבשה, רחצה, קימה ושכיבה, שליטה על הסוגרים וניידות רגלית. כאשר אובדת היכולת לביצוע פעולות אלה (או חלקן) באופן עצמאי - מתעורר הצורך בקבלת עזרה צמודה.

המבחן לבחינת זכאות להכרה באדם כסיעודי עורר ביקורת רבה בשיח החברתי (בטענה כי המבחן משפיל). בעת האחרונה הוחלט להקל במבחן, כל אדם מעל גיל 90 כבר איננו נדרש לעבור מבחן תלות משפיל, אלא עליו להביא אישור מרופא גריאטרי הקובע שהוא זקוק לעזרה סיעודית.

לצד מבחן התלות, יש מבחן הכנסות, מצב כלכלי קובע את הזכאות, לפי אחד המצבים: גמלה מלאה, חצי גמלה, או היעדר השתתפות. אדם המקבל שעות זכאות יכול "לפדות" אותן למטרות שונות: מטפלת, חיתולים, טיפול במוסד כלשהו או עובד זר.

האם מצב סיעודי מתעורר רק בזקנה?

ליתר דיוק, יש לציין כי מצב "סיעודי" איננו רק מצב רפואי קבוע הנוצר לעיתים כחלק מתהליך הזקנה. לעיתים מדובר במצב זמני, בגיל צעיר (בעקבות מחלה, אשפוז רפואי, תאונה וכד'). בגיל הזקנה, מצב סיעודי עלול להיגרם פעמים רבות בעקבות אירוע מוחי, מחלה כרונית מתקדמת, שברים או מפאת הגיל.

מהי המשמעות של הימצאות במחלקה סיעודית? בעצם, מדוע לא ניתן לטפל בהורה לבד, בבית?

הרצון לטפל בהורה שהפך לסיעודי מאוד מובן - ואף ראוי להערכה. עם זאת, מטלות היומיום ממלאות כל דקה בחיינו: העזרה לילדים, העבודה ושאר העניינים המוטלים עלינו - הופכים למעשה את הדאגה להורה סיעודי ל"משימה בלתי אפשרית".

אבל, חשוב לומר: גם אם היה לנו את כל הזמן ואת כל הכסף שבעולם, עם כל האהבה והדאגה להורים, יש לזכור - שאנחנו נעדרי יכולת, ידע וניסיון מקצועי. בשונה מאתנו, מחלקות סיעודיות מיומנויות - יודעות את העבודה לעומק.

ומה בנוגע למטפל סיעודי בבית?

יש לזכור כי גם מטפל סיעודי בבית - לא מהווה תמיד פתרון. אדרבא: הנוכחות של אדם זר בבית (פעמים רבות מטפל זר כלל איננו דובר עברית) - תהווה לעיתים קושי מבחינת האדם הסיעודי, שרגיל לחיות לבד בבית - ופתאום מרגיש כי הדבר נגזל ממנו.

כיצד ניתן לבחור מחלקה סיעודית איכותית?

קודם כל, יש לציין כי מחלקה סיעודית היא בבחינת מסגרת תומכת אופטימלית - למקסימום איכות חיים.

מעבר לכך, מחלקות סיעודיות במוסדות שיקומיים (או בבתי דיור מוגן), הן מחלקות הפועלות עם רישיון של משרד הבריאות. מחלקות אלה מעניקות לאנשים סיעודיים מסגרת הולמת ותומכת, שמסייעת להם לשמור על מקסימום איכות חיים.

חשוב להקשיב לצרכי המטופלים ו"לתפור חליפה" אישית, שתהיה מתאימה ורגישה לצרכים האישיים של המטופל ולכן חשוב ומומלץ לבצע סקר שוק.

מהם הפרמטרים שכדאי לשים אליהם לב?

כמובן, חשוב לשים לב למיקום ולתנאים במחלקה. לצד זאת, חשוב לשים לב ליחס של הצוות הרפואי וליחס של אנשי התמיכה במקום. למשל, במחלקה הסיעודית של רשת הדיור המוגן "בית בלב" ניתן טיפול אישי ומסור, מותאם וצמוד לאדם הסיעודי. הטיפול הוא ע"י צוות מקצועי ומנוסה תוך הקפדה מלאה על זכויות המטופל, פרטיותו, כבודו - ועל איכות הטיפול.

מה כוללת תוכנית טיפול אישית, המותאמת למטופל?

תוכנית טיפול אישית, משמעה תוכנית המעוצבת על פי הצרכים הרפואיים והסיעודיים של המטופל. התוכנית כוללת גם טיפולים פיזיותרפיים ועבודה עם דיאטנית. חשוב לציין כי צוות עובדי המחלקה מומחה בתחום הגריאטריה. הצוות הרפואי כולל רופאים, אחיות, עו"ס, מטפלים ועוד.

מה עם הנפש, לצד כל הטיפול הגופני?

נכון, אמנם, מצב סיעודי מגביל את יכולת התפקוד בחיי היומיום, עם זאת, אנשים סיעודיים עדיין יכולים ליהנות מתחומים רבים. למשל: פעילות חברתית, תרבותית ואפילו פעילות גופנית בסיסית. מחקרים רבים מצביעים על כך שגם אנשים במצב סיעודי עדיין יכולים להגיב למוזיקה. לכן, מומלץ מאוד לבדוק את ה"פעילויות לנפש" בכל מוסד סיעודי. פעילויות אלה, יכולות לשפר את מצב הרוח של הקרובים לכם, וכך, בעקיפין, גם לשפר את תפקודם הפיזי.

מי שנמצא במחלקה סיעודית ב"בית בלב" זוכים ל"רשת ביטחון" משמעותית נוספת. "בית בלב" היא חלק מ"מכבי שירותי בריאות" ולרשת יש מעל 26 שנות ניסיון והתמחות בטיפול באנשים מבוגרים ובגריאטריה.

כיצד נראה שבוע טיפוסי במחלקה סיעודית ברשת "בית בלב"?

שבוע טיפוסי כולל שפע פנאי ותרבות (קבוצות בישול ואפייה, התעמלות, גינון טיפולי, עבודת יד, קבוצת מגע, טיפול בעזרת בעלי חיים, אקטואליה וכו'). הכל נעשה לפי היכולות וההעדפות של המטופלים. לצד כל אלה, מתקיימים משחקי שולחן, בינגו, הקרנות סרטים, מוזיקה וגם פעילויות ייחודיות נוספות (ימי הולדת ויציאות לטיולים). כל אלה מנעימים את זמנם ומרוממים את רוחם.

האם התפקיד של בני המשפחה מסתיים לאחר מציאת המקום? או שמא בני המשפחה יכולים לסייע מעבר לכך?

בני המשפחה יכולים ואף צריכים לסייע גם לאחר מכן - בעדכון מפורט של הצוות אודות המצב הרפואי של אותו אדם. וכמובן, לסייע בקליטה אידיאלית: ללוות אותו מקרוב בתהליך הקליטה ולסייע בתיאום ציפיות.

אדם שהגיע לגיל השלישי והרביעי יכול להמשיך ליהנות מחיים בריאים טובים, איכותיים ומלאים גם אם הוא סיעודי. המחלקה הסיעודית ברשת דיור מוגן "בית לב" מעניקה לדייריה טיפול רפואי מקצועי ומסור וסביבה חברתית תומכה ונעימה כשהמטופל הוא חלק מקהילה.

הכתבה הוכנה בשיתוף "בית בלב".