נתונים חדשים: הזדקנות האוכלוסייה

האוכלוסייה בישראל הולכת ומזדקנת. תוך 25 שנים אוכלוסיית בני 75 ומעלה תכפיל את עצמה: מ-410 אלף בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039. כך עולה מנתונים חדשים המתפרסמים היום (שלישי) בכנס הראשון בנושא "היערכות הבריאות להזדקנות האוכלוסייה" שנערך ביוזמת משרד הבריאות ובשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי.

עוד פורסם כי ב-10 השנים האחרונות תוחלת החיים של האוכלוסייה עלתה בשנתיים. למשל, תוחלת החיים של גברים בשנת 2005 הייתה 78.2 וב-2015 עמדה על 80.1; בנשים, תוחלת החיים עלתה מ-82.2 בשנת 2005 ל-84.1 בשנת 2015. למעשה, כל יום תוחלת החיים שלנו גדלה בכ-5 שעות.

עלויות גבוהות במערכת הבריאות בשל הזדקנות האוכלוסייה

הוצאות ביטוח: ההוצאה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23,000 שקל לשנה, לעומת 5,500 שקל למבוטח ממוצע.

ביקור במרפאות: אדם בין 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע, לעומת 8 פעמים בלבד לאדם צעיר יותר.

עלות צריכת התרופות: אדם מעל גיל 65 צורך תרופות בעלות של כ-1,700 שקל לשנה לעומת 650 שקל בלבד לאדם צעיר יותר.

מערכת האשפוז: בני 65 ומעלה מהווים 11% מהאוכלוסייה, אך הם מהווים 45% מהוצאות האשפוז בבתי החולים.

תחלואה עודפת בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל

השמנה: 34% מבני 65-74 סובלים מהשמנה לעומת 24% בכלל האוכלוסייה.

סוכרת: 30% מבני 65 ומעלה סובלים מסוכרת לעומת 10% בכלל האוכלוסייה.

מחסור בכ"א ותשתיות

רופאים: בשנים הקרובות צפוי גל פרישה גדול של רופאים (אשר מקור רובם מעלייה מברה"מ לשעבר). בשנים האחרונות גדלו מסגרות ההכשרה לרופאים בישראל בצורה משמעותית והם צפויים להגיע לכ-900 בשנים הקרובות. בנוסף, מדי שנה מקבלים רישיון מאות רופאים שלמדו בחו"ל.

רופאים גריאטריים: 354 רופאים גריאטריים בישראל נמצאים מתחת לגיל פרישה. בשנים הקרובות צפויים להגיע לגיל פרישה כ-8-16 רופאים בכל שנה. לאור היקפי ההתמחות בשנים האחרונות, הצפי הוא שמספר המומחים החדשים בגריאטריה יגיע לכ-30 בשנה ויביא לגידול בשיעור הרופאים המומחים בגריאטריה ביחס לבני 65 ומעלה.

אחיות: שיעור האחיות בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD - בשנים האחרונות גדל פי שלוש מספר ההכשרות לאחיות בישראל. הגידול המשמעותי במספר ההכשרות יביא בהדרגה לגידול איטי בשיעור האחיות לאלף נפש.

מיטות כלליות: שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא אחד הנמוכים ביותר ב-OECD. קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה מחייבים פתיחה של למעלה מ-250 מיטות אשפוז בשנה, רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי שגם הוא כאמור נמוך. תוספת המיטות לשנים 2017-2022 תביא לשמירה על שיעור המיטות המתוקנן הקיים היום. על מנת להבטיח שיהיו מספיק מיטות אשפוז לשנים 2022-2030, יש להתחיל כבר עכשיו בתכנון תוספת מיטות נוספת. להמחשה, המשמעות של תוספת של 250 מיטות בשנה היא שב-2023-2030 יש לבנות שני בתי חולים חדשים בגודל של בית החולים תל השומר.

מיטות סיעודיות: בישראל מתחיל להיווצר מחסור במיטות לאשפוז סיעודי (כולל סיעודי מורכב). על מנת לעמוד בביקוש הצפוי, יש לבנות כ-1,000 מיטות אשפוז חדשות בשנה.

סיעוד: מערכת מפוצלת ובעייתית

מערכת הטיפול הסיעודי הציבורי הינה מפוצלת מאוד. אין רצף טיפולי, הבירוקרטיה עצומה, אין תמריצים מערכתיים למניעה ודחייה של הידרדרות תפקודית.

הזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות וכוללות במקרה החמור ביותר רק 3 שעות טיפול ביום. בנוסף, בני המשפחה באשפוז הסיעודי נדרשים לעמוד במבחני הכנסה לממן את ההשתתפות העצמית עבור הוריהם.

בני המשפחה, המטפלים העיקריים, נדרשים לשאת בנטל הכבד ללא כל סיוע מהמדינה. למעלה משליש מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם והם בקבוצה סיכון גדולה לדיכאון (70% מהם).

200,000 ישראלים מוגדרים כסיעודיים בישראל וההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד שקל בשנה.

מספר העובדים הזרים בסיעוד (היום כ-50,000) צפוי להכפיל את עצמו בתוך כ-20 שנה.

ההוצאה על ביטוח סיעודי פרטי עמדה בשנת 2015 על כ-3.4 מיליארד שקלים.