קשיש סיעודי: ניתן לטפל בבית
דילמה קורעת לב: האם לאשפז הורה במוסד סיעודי? בעזרת טיפול רב מקצועי, ניתן לעתים להימנע מאשפוז סיעודי. וגם: כיצד לסייע רגשית לקרוב המשפחה השחוק?
מי היה רוצה לצאת מהבית המוכר והאהוב למחלקה סיעודית? מי מאתנו היה רוצה להוציא בן משפחה ממסגרת הבית והקהילה? השאלה האם להשאיר בן משפחה סיעודי בבית או להעבירו למוסד היא דילמה קשה, הגוררת לא פעם רגשי אשמה, אי הסכמה ומתיחות במשפחה. לעתים קרובות, הסוגיה עולה בשל תחושת "אין ברירה" ומתוך מחשבה כי אין למשפחה את האמצעים המתאימים לטיפול או שחסר לה הידע הנחוץ לטיפול בבית.
במה כרוך הטיפול בבן משפחה סיעודי?
הטיפול בבן משפחה סיעודי טעון רגשית ועלול לגרום לחץ בתוך המשפחה. ילדים להורים מבוגרים וגם בני משפחה מדרגה רחוקה יותר (אחים, אחיינים ונכדים) חשים רגשות כלפיי קרוב המשפחה הסיעודי - שמקורם במערכת היחסים עם קרוב המשפחה הסיעודי, בעבר הקרוב או הרחוק.
לעיתים, הקושי של בני המשפחה המטפלים הוא בהפנמה כי המטופל כיום אינו אותו אדם אותו הכירו כל חייהם וכי תפקודו נפגע. דרגת השינוי באישיותו של המטופל, מצבו התפקודי ויחסי הכוחות החדשים, הנוצרים בעקבות השינוי - מובילים למערכת יחסים "חדשה".
על מנת לסייע לאדם הסובל מירידה תפקודית ומנטלית ולהקל על המטפלים בו בבית, יש צורך לשלב כוחות מתחומים שונים ולהסתייע בגורמים רבים. 
למה צריך לדאוג, במהלך הטיפול באדם סיעודי?
טיפול סיעודי יומיומי: הגורם הראשון והמוכר לכולם - הינו הטיפול הסיעודי היומיומי, שמתבצע בדרך כלל על ידי מטפל/ת מטעם הביטוח הלאומי (חוק סיעוד) או עובד/ת זר/ה. חלק מן המטפלים עברו הכשרה לטיפול במוגבלים - וחלקם לא. חשוב כי המשפחה תברר מהם הכישורים והיכולות של המטפל, בנוסף להתאמתו למטופל וצרכיו.
השגחה רפואית: בנוסף לטיפול הסיעודי היומיומי, נדרשת השגחה רפואית, בשל השלכות הטיפול התרופתי והסיעודי - על המצב הבריאותי, תפקודי והתנהגותי של המטופל. לכן, יש לשלב בטיפול גורם רפואי מתאים: רופא גריאטר, רופא שיקום, פסיכיאטר או רופא משפחה.
הערכת מחלות כרוניות - והתאמת תרופות: למטופל הסובל מתסמונות הזקנה: הפרעות הליכה, נפילות חוזרות, הפרעה בשליטה על הסוגרים, ירידה בלתי מוסברת במשקל, הפרעות שינה וערות ו/או נטילת תרופות מרובות - נדרשת הערכה גריאטרית כוללנית, עם התייחסות למחלות כרוניות פעילות ובלתי פעילות, תוך התאמת הטיפול התרופתי ההולם את המצב הבריאותי הנוכחי (הכולל הפחתת תרופות).
הערכה פסיכוגריאטרית: אצל מטופל הסובל מירידה בתהליכי החשיבה (מצבים שונים של דמנציה), מתלוות לעיתים לתסמונות גם הפרעות התנהגות ואף הפרעות פסיכיאטריות (כגון: דיכאון, חרדה, פחד בלתי מוסבר, הימנעות או חוסר יוזמה, התנהגות חסרת מעצורים, הלוצינציות, מחשבות שווא, אגרסיביות, אי שקט, צעקות, התפרצויות זעם, סירוב לביצוע וחוסר יוזמה). לכן, יש לשלב רופא מומחה (בד"כ פסיכוגריאטר), לצורך הערכה ואיזון פסיכוגריאטרי של המטופל.
כיצד מתבצע איזון פסיכוגריאטרי?
מטרת האיזון המנטלי היא הפחתת סבל מהמטופל וסביבתו (שעות שינה, כאב מנטלי) - במטרה לשפר איכות חיים. חשוב לדעת כי מצב מנטלי משפיע לרוב על יכולות החשיבה. איזון מצב הרוח משפיע על יכולות החשיבה ומושפע גם מן התפקוד המוטורי.
טיפול התנהגותי תעסוקתי עם יעדים מוגדרים נועד לשפר יכולות חשיבה (קשב וריכוז) ולהסיח את הדעת של המטופל. טיפול זה מסייע להקטין את עוצמת הפרעות ההתנהגות וההפרעות הפסיכיאטריות, מהן סובל המטופל.
כדי לסייע באיזון הפסיכוגריאטרי, רצוי לשלב טיפול התנהגותי המתבצע על ידי מרפא/ה בעיסוק, או עובד/ת תעסוקה. אימון תהליכי חשיבה ותעסוקה - בעזרת בניה ויצירה של מודלים או תפעול תוכנת מחשב ייעודית, מסייעים לטיפול ההתנהגותי ושיפור יכולות החשיבה.
כיצד סיוע מקצועי של פיזיותרפיסט מומחה ניידות - עשוי לסייע?
גורם טיפולי נוסף, המסייע בטיפול במישור המוטורי - הינו פיזיותרפיסט/ית. ברוב המקרים, קיימת חשיבות עליונה להפעלה פיזית של המטופל (כתמיכה לטיפול התרופתי), שמירה על כושר ניידות, חיזוק שרירים, שמירה על טווחי תנועה הכרחיים בהבטחת תפקוד אוטונומי (פעילות מעיים תקינה, שליטה על הסוגרים) ותפקוד מנטלי.
הטיפול הפיזיקלי יכול להינתן בבית ובסביבה הקרובה, על ידי פיזיותרפיסט/ית מומחה/ית בתחום הניידות - הליכה, יציבות ושיווי משקל. במקרה הצורך, תשולב גם הפעלה פיזיקלית נשימתית (חוסר הניידות גורם גם לקיפוח נשימתי והיווצרות של תמט חלקי ריאה, העלולים להידרדר להתפתחות זיהום ריאתי ודלקת דרכי הנשימה).
שילוב של טיפולים פיזיקליים לשיפור הניידות והנשימה, כולל גם הפעלת שרירי שלד ושרירי נשימה, חיזוק כוח וסיבולת שריר - המסייעים, רובם ככולם, בתהליך חילוף החומרים, איזון מחלות כרוניות, חמצון טוב יותר לרקמות ואיברי הגוף ושיפור אוטונומי, המתבטא בשליטה על הסוגרים ויציאות סדירות. 
מדוע חשוב לשמור על ליווי לאורך זמן ולהוסיף גורמים מקצועיים, במקרה הצורך?
עם חלוף הזמן, אופיינית התדרדרות נוספת במצב הגופני, המחייבת לשלב בטיפול גורמים נוספים.
אחות סיעודית גריאטרית - למניעת פצעים, שמירה על שלמות רקמת העור ומתן נוזלים בעירוי.
דיאטנית - המתמחה בחולים במצב סיעודי, להתאמת הטיפול התזונתי, תוך שילוב קלינאי תקשורת מומחה להפרעות בליעה להבטחת השלמות במנגנון הבליעה. המטרה הינה לאזן את חילוף החומרים ולשמור על יציבות מחלות כרוניות. במקרים של סירוב אכילה ושתיה, חשוב לוודא שהמטופל לא יסבול ממצב של התייבשות. עירוי נוזלים תת עורי יסייע לשמור על הידרציה, עד להסדרת איזון התנהגותי ומטבולי והסדרת הבליעה, באמצעות התאמת מרקם המזון והטמפרטורה הנכונה, שילוב של טכניקת בליעה מתאימה והאכלה.
ומי יטפל במטפל העיקרי, המתמסר לטיפול בבן משפחתו החולה?
במהלך תקופת הטיפול במטופל בבית (ובכלל) - חשוב מאוד לטפל במטפל העיקרי.
העומס והלחץ היומיומי המוטל על מטפל זה גורמים לשחיקה רבה, תחושת מחנק והרגשת "אין מוצא".
"נטל האהבה" חושף את המטפל העיקרי לדחק מנטלי, העלול לפגוע בבריאותו. גורם מלווה טיפולי - עובד סוציאלי, פסיכולוג או יועץ גרונטולוגי - יכול להקל גם בהכוונת המשפחה ולצמצום הדחק המוטל עליה.
גורם מלווה טיפולי יכול להקל על ההיבט הנפשי הכרוך בטיפול יומיומי שוחק ומעייף, המצריך תעצומות נפש מהמטפל. בסופו של דבר, המרוויח העיקרי מהכוונה וליווי גרונטולוגי הוא המטופל, הזוכה לאיכות טיפול טובה יותר, ע"י המטפל העיקרי.
לסיכום: בעזרת ידע והכוונה נכונים, ניתן לטפל בבית - במטופל הסובל מירידה תפקודית ו/או ירידה מנטלית וקוגניטיבית וגם במטופל הסובל ממחלות כרוניות מורכבות. קיימים כיום פתרונות שונים בקהילה, המאפשרים את האופציה הזו. על בני משפחה המעוניינים לטפל בקרוב משפחתם בבית, לבצע הערכה רב מקצועית של מספר בעלי מקצוע, על מנת לאפיין את תכנית הטיפול המתאימה - לטיפול מיטבי ולשיפור איכות החיים של המעורבים בכך. ניתן לתת בבית טיפול איכותי, בדומה לטיפול המובטח במסגרת מחלקה סיעודית.
ד"ר רון בן יצחק הוא המנהל הרפואי של מרכז "בשיבה בריאה" המתמחה בניהול תהליך ההזדקנות ובליווי משפחות ויחידים הרוצים להזדקן בביתם.
