דו"ח WHO על מערכות הבריאות של המדינות השונות
מודדים את יעילות מערכת הבריאות דו"ח הבריאות העולמי 2000
ביוני 2000 ארגון הבריאות העולמי סיפק תשובה לשאלה האהובה על עיתונאים ופוליטיקאים "איך ניתן להשוות את מערכת הבריאות במדינה X לעומת מדינה Y?"
התוצאות פורסמו ב"דו"ח הבריאות העולמי 2000", ושימחו כמה ממשלות, למשל צרפת, שהיו הראשונות ברשימה, אך הכעיסו אחרות, כמו ברזיל, הממוקמת במקום ה 125. הדירוג נקבע על פי ההישגים בחמש מטרות של מערכת הבריאות. היות שמצב בריאותי תקין היא המטרה העיקרית של מערכת בריאות, המטרות היו רמת בריאות נאותה בהיקף סביר: יחס לפונים מבחינה רפואית ואנושית (שמירה על חסיון), קידום שירותי בריאות, רמת המתקנים, ותמחור השירותים. המטרה החמישית מתייחסת לאפשרויות המימון, האם עדיף לשלם, או להסתכן מבחינה בריאותית.
המחברים תיארו כיצד הגיעו להערכה. הם תמחרו את ההוצאות על בריאות, העריכו את מצב החינוך באוכלוסייה, מדד חשוב לבריאות בפני עצמו, ודירגו את מערכות הבריאות על יעילותן בהפיכת התשלום לבריאות.
מטבע הדברים יש כמה בעיות בנושא. ראשית כיצד ניתן להגדיר "מערכת בריאות". ההגדרה בדו"ח היא "כל הפעולות שמטרתן העיקרית היא לקדם, להבטיח או לשמור על בריאות", שאמנם כוללת את כל ההיבטים במגזרים השונים, אך גם רחבה מאוד, ומקשה על הערכה.
שאלה נוספת היא עד כמה ניתן לייחס את תוצאות הבריאות למערכת. כפי שעולה בדוח קיימות הוכחות מצטברות לכך שרמת הבריאות עולה, הן בשל פעילות מונעת של הרשויות הנוגעות בדבר, אבל גם בשל מדיניות במגזרים אחרים, למשל אכיפת בטיחות בכלי רכב. במדינות המתועשות למשל האוכלוסייה משקפת מצב בריאותי המבוסס על הרגלי אכילה מסורתיים ועל התוצרת החקלאית המקומית, כך שמדינות הנהנות מתפריט "ים תיכוני" פעמים רבות נמצאות בראש הרשימה.
הבעיה השנייה נוגעת לזמינות המידע. ממשלות רבות אינן יודעות כמה אנשים גרים בשטח המדינה. חלקן לא ערכו מפקד מזה שנים, ובמקרים אחרים שטחים נרחבים אינם נמצאים בתחום שליטת הממשלה. במקביל לא ניתן לאמת נתונים לגבי עלות הטיפול ורמת החינוך. החוקרים אמנם פיתחו שיטה על פיה העריכו את המצב בכל אחת מהמדינות שנבדקו, אך ברור שלפחות בחלק מהמקרים מדובר בהערכות בלבד. המבקרים גם טוענים שיש בעיה בערכים הנמצאים בבסיסו של הדוח, ובדרכי העריכה שלו, אך ניתן להגביל את הביקורת ולהעלות את השאלה הפשוטה,
האם הדו"ח השיג משהו?
למרות מגבלותיו, נראה שכן. ראשית, הדו"ח מציין בבירור שלממשלה יש אחריות לבריאות האזרחים. יש בכך לעודד מעורבות ישירה יותר של הרשויות בקידום הבריאות, מעורבות שמרבית הממשלות נמנעו ממנה. בנוסף הדו"ח מספק מסגרת רעיונית להגדרת מטרות מערכת הבריאות. שלישת, עולה כאן בבירור הצורך בבחינת ההשפעות שיש למערכת הבריאות על בריאות הציבור. לא נענתה השאלה הראשונה, האם מערכת אחת טובה יותר מאחרת.
