קדימה צעד

נעליים הם סוג של הצהרה אופנתית, הנעל משמשת עבור רבים כעוד אביזר אופנה הנועד לאסתטיקה בלבד, אבל נעל היא הרבה יותר מזה - רבים לא מודעים לסיכונים שנעל לא טובה יכולה לגרום (בוודאי ובוודאי שבגילאים צעירים שבהם כף הרגל מתעצבת והיציבה נקבעת).

בעיות גב, יציבה לא טובה וכאבי שרירים ושלד - כל אלו יכולים להיפתר או להימנע (או אפילו רק להצטמצם..) אם התמיכה לרגל תהיה אופטימלית, כיצד נדע להפריד בין המוץ לתפל? והאם אפשר לשלב בין היופי לנוחות?

יש נעליים קיציות, ויש חורפיות. יש אופנתיות, ויש פחות. יש נעלי גברים, ויש נעלי נשים. לא משנה באיזה נעליים מדובר - יש להן תפקיד: להגן ולתמוך בכף הרגל.
ישנן מספר תכונות בסיסיות שצריך שיהיו בנעל כדי שתמלא את תפקידה:

1. כשהסוליה היא מסוג "רוקי", כלומר, כל האזור של הסוליה והעקב בא במגע עם הרצפה, תמיד תהיה התמיכה הדרושה. אך במבנה שיש סוליה ועקב נפרדים, זאת אומרת שיש אויר בין העקב לסוליה, קיימת אפשרות שהאזור הזה ישקע בעת העמסת משקל הגוף עליו. לכן, צריך שתהיה בתוך הנעל תמיכה מתאימה. בדרך כלל התמיכה עשויה מפלדה או מפלסטיק קשיח, והיא נמצאת בתוך הסוליה. היא בלתי נראית. אם בנעליים חסרה תמיכה זו, קיים סיכוי גדול שבשימוש בהם נקבל כאבי גב.
איך בודקים: שמים את הנעל על משטח ישר וקשה - רצפה או שולחן - ומכניסים את היד לתוך הנעל ולוחצים כלפי מטה, באזור שבו אין מגע בין הסוליה והרצפה. בנעל איכותית מקום זה אינו שוקע.

2. בזמן שהנעל ללא משקל, אם העקב דורך בחלק האחורי שלו בלבד ולא על כל השטח - זה בסדר גמור.
זה מפני שבזמן העמסת המשקל כל העקב ישתתף בעומס. אך אם דורך חלקו הקדמי של העקב בלבד, והחלק האחורי באוויר - זה לא טוב.

3. התנוחה לנעל טובה היא בעת עמידה - צריך לבוא במגע עם הרצפה העקב כולו, או החלק האחורי שלו, והחלק האמצעי של הסוליה. על החלק הקדמי של הסוליה להיות כסנטימטר באוויר. בנעלי ספורט החלק הקדמי עולה אפילו יותר מסנטימטר. דבר זה מקל על גלגול הרגל קדימה בעת ביצוע הצעד.

4. הרגל שלנו מתקפלת בזמן ההליכה באזור הכרית הקדמית של כף הרגל מאחורי האצבעות. גם הנעל האיכותית צריכה להתקפל באותו מקום. אם הנעל תתקפל במקום שהוא יותר אחורנית, כלומר קרוב לעקב - זה לא טוב. אם הנעל קשיחה ואינה מתקפלת כלל - להליכה יומיומית זה לא טוב.

5. איזור העקב צריך תמיכה. בנעל טובה האזור שמחבק את העקב צריך להיות קשיח.

6. כדאי שהסוליה לא תהיה מאד דקה, כדי שתבודד אותנו מהרצפה.

7. יציבות הנעל היא דבר חשוב.
איך בודקים: יש להניח את הנעל על משטח ישר - רצפה או שולחן. מרימים את הצד הפנימי בלבד של הנעל לגובה של שני סנטימטרים, כשהצד השני של הנעל נשאר במגע עם הרצפה. עוזבים את הנעל ונותנים לנחות על הרצפה. הנעל צריכה להתייצב מיד, או לאחר שני נדנודים.

8. רצוי שתהיה רפידה בתוך הנעל. יש לכך מספר יתרונות:
א. ריפוד.
ב. אפשרות להחליף את הרפידה ברפידה החדשה, אם הרפידה הישנה התבלתה והנעל עדיין במצב טוב.
ג. אפשרות לפנות מרחב בנעל לשימוש במדרסים אורתופדיים.

9. למי שמבצע הליכות - טוב שהנעל תהיה עם סגירה. זה יכול להיות עם שרוכים, או עם רצועות עם אבזמים או רצועות עם סקוץ' ( הידוע גם בשם: וולקרו)

10. למי שיש בעיית הזעה: מומלץ להשתמש בנעליים שהגפה עשויה עור, או חומר סינטטי מאוורר.

11. כשאתם אוחזים ביד אחת את החלק האמצעי של סוליית הנעל וביד השנייה את העקב - נסו לסובב אותו. אם העקב לא מסתובב או מסתובב בקושי - הנעל טובה למניעת נקע.

יעקב חיים וינברג הוא מומחה לפתרון בעיות רגליים
ומנהל מקצועי של רשת: "וינברג אורתופדיה"

בואו לדבר על זה בפורום אורתופדיה