הגדלת חזה: עמק הסיליקון - עד כמה שתלים הם בטוחים?

מחקר חדש שבדק את חסינותם של שתלים אנטומיים מפני דליפות ואת השיפור באיכות חייהן של נשים שעברו ניתוח להגדלת חזה עם שתל אנטומי, מגלה כי השתל בטוח ב-99% מפני קרעים ודליפות, וכי נשים שבגופן הושתל השתל דיווחו על שיפור משמעותי באיכות חייהן.

במחקר, שהתפרסם בחודש נובמבר בירחון של האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית, נבדקו 144 נשים שעברו הגדלת חזה בשתלים אנטומיים, 5 עד 9 שנים לאחר הניתוח.

הנשים עברו בדיקת MRI, שנחשבת לבדיקה המהימנה ביותר לגילוי קרע או דליפה משתל ומבדקי איכות חיים, שכללו שאלות על תחושת הנשיות, דימוי הגוף, מיניות, בריאות גופנית, נוחות בלבישת בגדים וחיים עם בן זוג.

במחקר התגלה כי ב-0.3% מהמקרים הייתה עדות בבדיקת לקרע בשתל וב-0.7% תוצאות הבדיקה לא היו מוחלטות. ב-99% לא הייתה כל עדות לפגיעה בשתל. במבדקי איכות החיים נמצא שיפור אצל 87% מהנשים.

לדעת ד"ר נמרוד פרידמן, כירורג פלסטי מומחה ומנהל "בית סיבל", "המחקר מוכיח שוב כי שכיחות הבעיות והסיבוכים בניתוחי הגדלת חזה היא נמוכה מאוד. השיפור באיכות החיים אצל כמעט 90% מהנשים מצביע על החשיבות הגדולה של הניתוח ועל השינוי החיובי שהוא מחולל באישה.

רוב הנשים שעברו את הניתוח משפרות את דימוי הגוף שלהן בעיני עצמן. הדבר בא לידי ביטוי אפילו בשפת הגוף - נשים שהתהלכו עם כתפיים שמוטות לפני הניתוח, זוקפות את הגב ומיישרות כתפיים לאחר מכן מכיוון שביטחונן העצמי גדל".

שיפור צורת השד נעשה על ידי שימוש בתותבת סיליקון. התותבת היא מעין שקית עגלגלה ותוכה מלא בסיליקון ג'ל קוהסיבי שצמיגותו זהה לצמיגות השד הנורמאלי.

ישנן דרכים אחדות להכנסת התותבת למקומה, וישנן תותבות סיליקון רבות מאוד השונות בגודל שלהן, בצורה ובשטח הפנים. יש כמובן, להתאים את גודל התותבת הרצויה לכל חולה וחולה.

אין להשתמש בשום פנים ואופן בסיליקון חופשי, אלא רק בסיליקון העטוף בתוך שקית העשויה מסיליקון קשיח יותר. ישנן תותבות מתנפחות, שהן שקית סיליקון ריקה, שלה פיה קטנה, שדרכה מוכנס נוזל פיזיולגי וממלא אותה עד לנפח הרצוי, כאשר שסתום חד כיווני מונע את בריחת הנוזל. יש תותבות המורכבות מחלק שבתוכו סיליקון נוזלי בכמות קבועה, ומחלק שבו יש אפשרות להזרקה של חומר פיזיוליגי, על מנת להשיג נפח גדול קצת יותר.

ההחלטה בעניין הגודל הרצוי של התותבת היא החלטה משותפת של המטופלת ושל המנתח הפלסטי. לפני החלטה זו מומלץ למטופלת למדוד גדלים שונים של תותבות על פני דופן בית החזה, ואלו מאפשרים לה להחליט על הגודל הרצוי.

לפני הניתוח על המטופלת לעבור בדיקות שונות. הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה כללית ולעיתים גם במקומית. הניתוח נעשה כאשר המטופלת שוכבת על גבה וחלקו העליון של גופה מורם. מבוצע חתך בגודל של 5 ס"מ לערך, בקפל התת שדי, ודרכו מפרידים את הרקמות, ויוצרים את החלל, אשר לתוכו מוכנסת התותבת.

אם דופן בית החזה דק, החולה גרומה והרקמה התת-עורית מועטת, מעדיפים להכניס את התותבת מאחורי השריר. אם קיימות רקמות שד וכמות נכונה של רקמה תת-עורית, התותבת מוכנסת מתחת לרקמת השד, מעל השריר. השכבות נתפרות ותחבושת עם לחץ מתאים מכסה את הפתח בקפל התת שדי.

הניתוח מלווה לעיתים בכאבים, לרוב לא קשים במיוחד במשך ימים אחדים. ובדרך-כלל המטופלת יכולה לעזוב את בית החולים באותו היום או למחרת הניתוח. התפרים מוצאים כשבוע לאחר הניתוח ועיסוי בית החזה נעשה על ידי המטופלת עצמה במשך חודש אחד.

בהכנת הכתבה השתתף פרופ' מנחם-רון וכסלר.

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה פלסטית ואסתטית.