רפואה אסתטית: עמק הסיליקון

טיפול הזרקת חומרי מילוי לעור הוא אחד הנפוצים ביותר ברפואה האסתטית, וסיליקון הוא לבטח החומר המוכר ביותר לציבור הרחב. אולם, דווקא לגביו, קיימת בערות ואף דיסאינפורמציה רבה בקרב הציבור, שרובו ככולו אינו מודע לכל תכונותיו ומאפייניו הקריטיים וכן לאלטרנטיבות שלו.

עם השנים עורנו מאבד מרכיבים שונים, כמו חומצה היאלורונית, קולגן, אלסטין וכן שומן משכבת התת עור. איבוד תשתית התמיכה, הנפח וגמישות העור מתבטאים בתופעות הזדקנות, כגון: קמטים, שקעים, קפלים וצניחות. החומרים המוזרקים מהווים מקור חלופי לנפח שאבד, עקב איבוד אותם מרכיבי עור חשובים. הדימטילפוליסילוקסן - סיליקון רפואי נוזלי - משמש בדיוק למטרות אלו כחומר מילוי לקמטים, שקעים, קפלים ולעיצוב שפתיים ונמצא בשימוש רחב ברפואה האסתטית בישראל ובעולם. ה-FDA, סוכנות התרופות והמזון האמריקאית, התירה לרופאים להשתמש בסיליקון הרפואי, על פי שיקול דעתם המקצועית ובכלל זה - בפרוצדורות אסתטיות. גם בארץ, הסיליקון הרפואי קיבל את רשיון משרד הבריאות.

התכונה הבולטת של הסיליקון היא שמדובר בחומר קבוע, שאינו נספג ואין אפשרות להרחיקו מהגוף (פרט למקרים מסוימים, תלוי במיקום ובגודל השתל, רק באופן כירורגי). כחומר מילוי קבוע (בזה יתרונו אך גם חסרונו), הוא נשאר בגוף לצמיתות וללא שינוי, בשעה שגופנו ממשיך לעבור את שינויי ההזדקנות הבלתי נמנעים, הגורמים לנסיגה ניכרת באפקט המילוי. המשמעות היא שחומר המילוי הוא לצמיתות, אפקט המילוי - לא. מה שמתאים ויפה לנו היום, לא בהכרח יתאים לנו ויהיה יפה באותה המידה בעוד 5, 10 או 15 שנים. או לחלופין, גם אם ההזרקה נעשתה בצורה המקצועית ביותר, אבל התוצאה הסופית אינה משביעה את רצון הלקוח/ה הוא נותר עמה. שני אלה לבדם מספקים חומר רב למחשבה ואבוי אם המטופלים אינם יודעים עליהם בטרם הסכימו לעבור את הטיפול.

הסיליקון, אחרי הזרקתו, ממלא נפח מסויים וגורם לתגובה דלקתית של "גוף זר", המתבטאת ביצירת קפסולה פיברוטית (כמוסה) סביבו, הגורמת להגדלה נוספת של נפח השתל. לכן, הטיפול בסיליקון מבוצע בשלבים (1-5 טיפולים), תוך כדי הזרקת כמויות קטנות ממנו בטכניקת ה-microdroplets, המכונה "תיקון חסר" (70-80% מהדרוש), והמתנה של מספר שבועות, בין טיפול לטיפול בהם כאמור, גדל נפח השתל (ומשלים 20-30% הנותרים). כל התהליך אמור להימשך שבועות עד מספר חודשים.

1. תגובה ידיוסינקרטית (Idiosyncratic Reaction) זוהי תגובה דלקתית מקומית על רקע רגישות יתר אישית, המאופיינת על-ידי נפיחות של אחד או יותר ממוקדי ההזרקה עם או בלי אדמומיות. תגובה זו הינה נדירה ביותר: מ-1:5,000 עד ל- 1:10,000 מקרים.

2. זיהומים: עלולים להופיע באזור השתל זמן קצר לאחר ההזרקה, אך גם בטווח הארוך.

3. גרנולומות (גושים מעוותים של רקמה במצב של דלקת כרונית): עלולות להופיע בטווח הארוך (גם אחרי שנים).

4. נדידה: בטווח הארוך החומר עלול לנדוד מאתר ההזרקה הראשוני לאזורים סמוכים (בעיקר כאשר מזריקים כמויות חומר גדולות מידי).

5. שינוי גוון העור: עלול להופיע במקום ההזרקה ובסביבה הקרובה.

6. כיבים: עלולים להופיע באזור השתל, זמן קצר אחרי ההזרקה, אך גם בטווח הארוך.

אין כל פסול בשימוש בסיליקון, אך חשוב להיות מודע לתכונותיו בטרם הטיפול. לסיליקון כחומר מילוי יש מספר אלטרנטיבות, כגון: שימוש בחומרי מילוי נספגים, חומצה היאלורונית, קולגן והידרוכסילאפטיט, המצויים באופן טבעי בגופנו. עקב כך תופעות אלרגיות אפשריות הן נדירות ביותר ואין צורך לבצע בדיקות רגישות. חומרים אלה נשארים בגוף, בין חצי שנה לשנתיים ויותר (תלוי בסוג החומר המוזרק, מקום ההזרקה, טכניקת ההזרקה ומהירות הספיגה של הגוף). יתרון הזמניות הוא שבכל הזרקה ניתן להתאים את כמויות החומר, את מיקום ההזרקה ואת טכניקות ההזרקה לצרכים האמיתיים של אותו הרגע, בהתאם לשינויים שעובר גופינו באופן תמידי. כמו כן, את חומרי המילוי הנספגים ניתן תמיד להחליף, ולהזריק חומר אחר במקומם, או לבצע פרוצדורה אחרת. את הזרקת חומרי המילוי ניתן לשלב עם פרוצדורות נוספות כמו: בוטולינום טוקסין (בוטוקס), פילינג, טיפול באנרגיית אור -IPL ועוד. בכך אפשר לקבל פעילות סינרגטית ותוצאות טובות יותר.

ד"ר שמעון מרקביץ הוא רופא אסתטולוג (רפואה אסתטית ואסתטולוגיה).

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחים פלסטיים - תמיכה ושיתוף.