משבר הבריאות בישראל - 100 מיליון שקל יועברו לבריאות

משרד האוצר יזרים 100 מיליון שקלים למערכת הבריאות, כך הוחלט בפרלמנט הכלכלי חברתי. כמו כן לא תועברנה 300 המיטות מהמחלקות הפנימיות לבתי החולים הגריאטרים, ולא ייסגרו שלושה בתי חולים שהיו על סף סגירה. מצד שני הוחלט על צמצום ניכר בתקציב שירותי הבריאות לתלמיד, ועל העברת ניהול "וולפסון" ל"מכבי" - שתכסה את גירעונו. בתי החולים הממשלתיים רמב"ם ובני ציון בחיפה יאוחדו, ושני בתי חולים גריאטריים יופרטו. צוות בראשותו של הפרופ' מרדכי שני יבחן אם לסגור שני בתי חולים לחולי נפש.

במהלך הדיון הושגה הסכמה עקרונית לפתוח מחדש את שירותי הרפואה הפרטיים בבתי החולים. שר המשפטים, יוסף לפיד, שהעלה את ההצעה, אמר כי צעד שכזה יפתור את המשבר הכספי וישפר את השירות הרפואי. לשר הבריאות, דני נווה, שמורה הזכות לערער על החלטות הועדה בפני מליאת הממשלה, זאת במידה שבמשרד הבריאות לא יהיו מרוצים מהתוצאות.

קופת חולים "מכבי" מסתמנת כמרוויחה הגדולה מהמשבר: בית החולים "וולפסון" יעבור למסגרת ניהולית תחתיה, כאשר "מכבי" תכסה את הגירעון השוטף בסך 10 מיליון שקלים. בנושא העובדים מבטיחים במשרד הבריאות כי לא יהיה שינוי בסטטוס, ואילו שאלת הבעלות על בית החולים תיבחן בהמשך, בצוות מיוחד שיקום לטובת העניין. וועדי העובדים בוולפסון הביעו מחאה בפני ראש הממשלה על כי לא התייעצו עימם, וכי מנהל בית החולים, הד"ר משה משיח, לא שותף בדיונים על ההצעה.

משמעות הקיצוץ בשירותי הבריאות לתלמיד: הפחתה מיידית של מספר האחיות בבתי הספר. את ההשפעות לטווח הארוך עדין לא ניתן להעריך. עד עתה התעלמו משרדי הבריאות והאוצר מגירעונות קופת החולים הכללית הנאמדים בכ-700 מיליוני שקלים, מתוכם 330 מיליון שקלים גירעונות בתי החולים של הקופה. הגירעונות מאיימים לפגוע בתפקוד כלל מערכת הבריאות.
נמשכת הפגיעה בטיפול ובשירות ב-22 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בישראל - בתי החולים הממשלתיים ושל קופות החולים. בית החולים יוספטל באילת סגר שלשום את תא הלחץ של בית החולים. עקב כך, הזהיר משרד הבריאות מפני צלילה בחופי העיר. הפגיעה גם נמשכת בבתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים. בסיס המשבר הוא גירעון של כ-400 מיליוני שקלים במערכת הבריאות הממשלתית.
פרופסור ג. ברבש, מנהל בית החולים "איכילוב", אמר כי הבעיה בבתי החולים היא קלה יחסית: "תתחולל פה רעידת אדמה", אמר ברבש, "כשיתחילו לטפל בבעיה האמיתית של קופת חולים כללית. זה ישפיע על כולנו בדרכים שאנחנו עוד לא יודעים מהן".

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר יורם בלשר, אמר כי בארגון סבורים כי קיים פתרון בסיסי ויסודי, שצריך להסתמך על דו"ח ועדת אמוראי, אשר עסקה בנושא למעלה משנתיים ואף איגדה את מסקנותיה לספר. ההסתדרות הרפואית הודיעה על תמיכתה בשר הבריאות במאבקו להצלת מערכת הבריאות הציבורית. ההסתדרות מתכוונת לכנס מטה חירום בהשתתפות מנהלי בתי חולים, מנהלי קופות החולים וארגוני הרופאים, במטרה להיאבק במשרד האוצר.
גורמים במערכת הבריאות אמרו בתחילת השבוע כי מדובר במאבק קיומי של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל, בה מנסה האוצר לפגוע אנושות. במשרד האוצר, לדברי מקורות במערכת הבריאות, רואים בבתי החולים כלי לעשיית רווח, ולא אמצעי להצלת חיים.
במשרד הבריאות ציינו שמקור המשבר הוא תיקצוב שגוי של פעילות בתי החולים שיעלה בחיי אדם. התקציב שקבע האוצר מנותק מהמציאות ועלול לעלות בחיי אדם.

במשרד האוצר דרשו כי בתי החולים יממנו מכספם את רכישת התרופות שאזלו מהמדפים, באמצעות עשרות מיליוני שקלים המצויים בקופות קרנות המחקר של כל מרכז רפואי. באוצר טוענים כי במשרד הבריאות מסיטים את הדיון מהבעיה האמיתית של ניהול לקוי, כאשר הרופאים זוכים לעיתים במשכורות עתק.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, כי בסוף השבוע ליקטו את הנתונים המדויקים, ומהם עולה כי קרנות המחקר כבר הזרימו בשנתיים החולפות למעלה ממיליארד שקל לתפעול השוטף של בתי החולים. סכום זה שימש, על פי המשרד לפיתוח תשתיות בתי החולים - לרכישת ציוד, לשכר לצוותים הרפואיים, להכשרת גורמים מקצועיים ולהוספת טכנולוגיות חדשות למערכת.

לטענתם, קרנות המחקר אחראיות לשמירת מיטב הרופאים במערכת הציבורית, במקום שיעברו למערכת הבריאות הפרטית. "האוצר מציע פתרונות שיחזירו את המערכת עשור שנים לאחור. לא נשוב למצב בו התור לניתוחים או לדיאליזה נמשך חודשים או שנים שבמהלכן נפטרים חולים רבים", אומר דובר משרד הבריאות, רובי שטיינברג.
סלע המחלוקת, קרן המחקר, היא הקופה הנוספת של כל בית חולים. אליה נכנסות הכנסות בתי החולים המתקבלות עבור פעילות בשעות אחר הצהרים במסגרת שר"פ (שירותי רפואה פרטית). המימון נשען בעיקר על קופות החולים, אולם לקופה זו זורמים גם תקבולים בגין השכרת נכסים, תרומות וכדומה. כיום מעבירות קרנות המחקר 20 אחוזים מרווחיהן למדינה. יתר 80 האחוזים חוזרים להשקעה בבית החולים, על פי החלטות ההנהלה ובהתאם לתקנות משרד הבריאות עליהן חתם שר הבריאות הקודם, נסים דהן. משרד האוצר דרש להגדיל את האחוז המועבר למדינה ל-40 אחוזים. משרד הבריאות התנגד בטענה, כי הדבר יביא לירידה ברמת השירות ולבריחת מומחים לשוק הפרטי.

ובינתיים, בבית החולים הפרטי "אסותא" בתל אביב גוזרים קופון מהמשבר. מאז נודע, כי בתי חולים מבטלים ניתוחים וצינתורים - חלה עלייה של 45 אחוזים במספר הפונים לאסותא, כדי לבצע את הטיפולים הדחופים. בבית החולים מדווחים כי הצוות הרפואי נערך לעבודה מסביב לשעון ואף במשמרות כפולות. מנכ"ל בית החולים פרופ' יאיר שפירא אמר "בית החולים שלנו נערך לתת שירות לכל מי שנדחה על-ידי המערכת הציבורית. אנו פונים לכל מי שבידו טופס התחייבות תשלום מקופת החולים שלו לפנות אלינו".

בעקבות המשבר החל בשבועיים האחרונים במערכת הבריאות בארץ חלה עלייה חדה במספר הכניסות לאתר האינטרנט דוקטורס ובמספר הפונים לפורומים הבריאותיים השונים באתר. על פי סטטיסטיקות של מערכת ניהול האתר ביקרו באתר בשבועיים האחרונים, מתחילת המשבר ועד היום מעל ל - 1.000.000 גולשים.

חנן זיסו, עורך האתר ומנהל הפורומים מוסר כי בשבועיים האחרונים מאז החל המשבר החריף במערכת הבריאות התרבו מאוד השאלות מגולשי האתר לכל מגוון הרופאים. אחת הבעיות המרכזיות היתה שאנשים נותרו ללא תשובה ממערכת הבריאות וחיפשו מענה מיידי לבעיות שלהם. שתי הטענות המרכזיות שבלטו בפורומים השונים היו "פניתי לבית החולים ולא קיבלתי תשובות מאף רופא שם" וגם "פניתי לבית החולים בעקבות תור שהייה לי אבל ביקשו ממני לחזור הביתה עקב העיצומים. חזרתי בידים ריקות ישר לאתר דוקטורס".

"בעקבות הפניות הרבות החלטנו בדוקטורס לתגבר את המערכת ופתחנו קו חירום מיוחד" מוסר חנן זיסו. "מאותו רגע המענה על פורומים נעשה בטווח של עד 24 שעות מזמן הפניית השאלה. הרופאים והמומחים נתנו לאותם גולשים עצות ופתרונות שונים בכדי להתגבר על חוסר הוודאות באותו זמן" הוסיף.
למרות שהמשבר כביכול הסתיים עדיין השאיר בדוקטורס את קו החירום פתוח, עד שמערכת הבריאות תחזור לפעילות רגילה ומכיוון שעדיין נותרו שאלות רבות ללא מענה.

אתר האינטרנט www.doctors.co.il הינו אתר הבריאות הגדול והותיק ביותר ברשת הישראלית. באתר למעלה מ 70 פורומים שונים הפתוחים לקהל הרחב. את הפורומים מנהלים מיטב הרופאים בארץ, ביניהם מנהלי מחלקות ממרבית בתי החולים.