לפצח את סודות האלצהיימר

השתלת דלף בגולגולת של חולה אלצהיימר יכולה להיות הטיפול הראשוני שבאמת מתקן את מה שנפגם במוח, במקום רק לכסות את התסמינים של המחלה הקשה.
המנגנון, שנקרא CogniShunt מונע מהחלבון החשוד כגורם הסניליות של האלצהיימר מלהגיע למוח.
בניגוד למנגנון הנ"ל, תרופות שאושרו על ידי רשות המזון והתרופות לטיפול באלצהיימר רק מחזקות את המוח שנותר.
עד כה, רופאים השתילו 143 מכשירים כחלק מהנסיונות האחרונים של הטיפול. תוצאות ראשוניות נראות מבטיחות.
"מדובר בנתונים ראשוניים ממעט מאוד חולים, אז אנחנו עוד לא מבססים את הטענה לגבי יעילות המכשיר" אומר ריי לרקינג, מנכ"ל חברת יונואה, שמייצרת את המכשיר.
ואולם, הוא מוסיף "12 חולי אלצהיימר עם המכשיר לא הראו שום הידרדרות של המחלה בתקופה של 12 חודשים. אצל חולים ללא המכשיר המחלה כן החמירה".
חוקרים מגייסים בימים אלה כ- 300 חולים שישתתפו בניסוי, שהם מקווים לסיים ב 2004. אם התוצאות יהיו חיוביות, הם מקווים למכור את המכשיר כטיפול למחלת האלצהיימר כבר ב 2006.
המכשיר מנקז כמות קטנה מאוד של נוזל המוח, או CSF, בערך טיפה לדקה.
הדאגה העיקרית של החוקרים היא ניקוז מוגבר מידי של CSF, משום שניקוז יתר יכול לגרום לכאבי ראש אצל המטופל. קיימת גם סכנה לגרימת שטפי דם בוורידים שבין המוח והגולגולת.
זהו מצב רגיש לחולי אלצהיימר, שממילא סובלים מכמות מופחתת של CSF. זוהי אחת הסיבות לכך שחוקרים חושדים שהחולים הללו הופכים לסניליים מלכתחילה.
מבוגרים עם מוח בריא מעבדים ומשתמשם בכ- 600 מיליליטרים של CSF ביום. אחת התיאוריות לגבי אלצהיימר גורסת שהחלבונים הבעייתיים, המכונים beta amyloids ו tau "סותמים" את המוח. מבלי יכולת לספוג את החלבונים הללו, המוח מפיק רק 150-200 מ"ל של CSF.
הדלף מאיץ את תהליך הפקת הנוזל על ידי סינון החלבונים מתוך ה CSF. צינורית קטנה נושאת אותם לפריטונאום (דופן החלל הבטני), ושם הם מעובדים.
החוקרים אופטימיים לגבי התוצאות, משום שגם אם המכשיר לא יהפוך לטיפול מאושר לאלצהיימר, הוא יכול להביא להבנה טובה יותר של המחלה המסתורית הזו.
הם יודעים שבחולי אלצהיימר יש רמות גבוהות של החלבונים הללו. אבל הם לא יודעים איך הם תורמים לאבדן היכולת הקוגניטיבית.
"זה יכול לפתוח צהר למחקרים כימיים אחרים, ולמציאת תרופה שתתקשר או תחסל את החלבונים האלה" אומר ד"ר ג'רום גולדסטין, נוירולוג מסן פרנציסקו. גולדסטין השתיל את הדלף בארבעה חולים, ומקווה לגייס 20 נוספים שיסכימו להתנסות.
חוקרים יודעים יותר על אמילוייד מאשר על טאו. הם מאמינים שיהיה קל יותר לייצר תרופה שתעלים את הראשון משום שקל יותר להגיע אליו במוח. בעוד טאו נמצא בתוך הנוירונים, אמילויד מופיע מחוץ להם.
"אם נצליח לענות על השאלה אם השינויים בצבירת האמילויד משנים את התקדמות המחלה, נגיע למידע חשוב מאוד" אומר ביל תיירס, סגן נשיא המשרד לענייני רפואה ומדע באיגוד האלצהיימר.
אבל תיירס לא בטוח שהדלף יכול לענות על השאלה הזו. לא ברור שכמות האמילויד בנוזל המוח מקבילה לכמות ברקמת המוח, ומשם מתחילות הצרות עבור חולי האלצהיימר.
ואולם, מחקרים נוספים מתקיימים גם כעת, ולמעשה הוכח שהפחתה בכמות החלבון מסייעת להפחתה בנזקים הקוגניטיביים.