הזעת-יתר: שמים קץ למבוכה

הזעה מהווה את המנגנון העיקרי לקירור הגוף. התאיידות הזיעה מקררת את הגוף ושומרת על מקסימום 37 מעלות טמפרטורת גוף, על מנת שלא יפגעו תהליכים שונים המתרחשים בגופנו, ובחלבונים המווסתים תהליכים חיוניים אלה. זיעה, המורכבת ממים, מלחים ופסולת, מופרשת בכמות מוגברת בתנאים של מזג אוויר חם או בזמן פעילות פיזית מאומצת.

הזעת יתר, לעומת זאת, היא הזעה שאינה קשורה לפעילות גופנית או לטמפרטורה חיצונית. קיימות שתי תתי קבוצות של הזעת-היתר:

הזעת-יתר כללית: הזעה המורגשת בכל הגוף. הסיבה להזעת יתר כללית יכולה להיות עקב מחלות עור שונות, מחלות עצביות, בעיות הורמונאליות ואחרות. יתכן גם כי הזעת יתר תנבע עקב עודף משקל; במקרה זה השומן הוא גורם מפריע לאיבוד חום בגוף. הזעה כללית מורגשת בכל הגוף והטיפול בה הוא על ידי טיפול במקור הבעיה.

הזעת-יתר ממוקדת: מופיעה לרוב באיבר מסוים או במספר איברים בגוף. הזעה זו מופיעה לרוב בבתי-השחי, בכפות הידיים והרגליים ובפנים. במקרים שכיחים בישבן, במפשעות, בין השדיים בקרב נשים ולאורך הגב.

הזעת היתר הממוקדת, שכיחה יותר מהזעת-היתר הכללית, ולפי ההערכות סובלים ממנה 5-10% מהאוכלוסייה, נשים וגברים כאחד. הסיבה להזעת יתר היא ככל הנראה תורשתית ב-40% מהמקרים, וקשורה בהפעלת יתר של בלוטות הזיעה בגוף ובמערכת העצבים הסימפתטית, אשר אחראית על הפעלת בלוטות הזיעה והשליטה בכמות ועיתוי ההזעה. ההזעה המוגברת בכפות הידיים והרגליים מופיעה בדרך-כלל כבר בעשור השני לחיים והילדות המוקדמת, בבתי-השחי מתחילה לקראת סיום גיל העשרה, ואילו הזעת היתר בפנים מתחילה לרוב בגילאי 40 פלוס.

הזעת יתר מחמירה ברגעי לחץ והתרגשות ובעונת הקיץ, ונגרמת בשל הפעלה מוגזמת של בלוטות הזיעה באזור המסוים בגוף על-ידי חלקים ממערכת העצבים; זו מגבירה את פעילותה במצבי סטרס, ולכן הסובלים מהתופעה מזיעים הרבה יותר במצבים כאלה. למרבה הצער, החשש המוקדם של הסובלים מתופעת הזעת היתר גורם ללחץ ומפעיל את המנגנון הגורם להזעה המוגברת.

הזעת היתר גורמת לפגיעה באיכות החיים של הסובלים ממנה. פגיעה המתבטאת בבעיות חברתיות, אי נוחות, הימנעות מפעילויות מסוימות ועוד. איבריהם ובגדיהם של הסובלים מהתופעה רטובים כל הזמן, הם מתביישים ללחוץ ידיים וחפצים מחליקים מידיהם. הזעת יתר בכפות הרגליים מקשה על הליכה עם נעליים בשל ההחלקה שהיא גורמת. התופעה עלולה לגרום לסובלים ממנה להימנע מפעילות חברתית, וכן לפגיעה תעסוקתית (חוסר רצון לעבוד במקצועות ייצוגיים). בנוסף, עלולות להיגרם בעיות תפקודיות בעבודה, כגון: הריסת מקלדת מחשב או הרטבת דפים בעת כתיבה. מומלץ להוציא מהתפריט את כל המזונות המעוררים וממריצים את מערכת העצבים ומכילים קפאין, כגון: קפה, תה ושוקולד. כמו-כן, רצוי להימנע ממזונות שנחשבים מחממים, כגון: קינמון, פלפל חריף וציפורן, וממזונות שריחם מופרש בזיעה (שום, חילבה וקארי). במקומם, מומלץ לעבור למזונות מקררים (חסה, מלפפון וכד') ומזונות מרגיעים, כמו שיבולת שועל.

לדברי ד"ר עופר לנדאו, מומחה בכירורגיה מכבי שירותי בריאות, קיימות מספר אפשרויות טיפול:

1. ניתוח סימפקטומי הוא הטיפול הוותיק ביותר ובו מנתקים את העצב הסימפתטי בחלל בית החזה. טיפול זה יעיל במיוחד להזעת יתר בכפות הידיים.

2. הזרקת בוטולינום טוקסין A (בוטוקס, דיספורט) - מדובר ברעלן אשר מנוצל מזה מספר שנים כשהוא מזוקק ובמינונים נמוכים כתרופה בטוחה, בין היתר גם להזעת יתר על ידי הזרקה. טיפול זה מבטיח נטרול טוטאלי של בלוטות הזיעה באותו איבר. יש לחזור על הטיפול מדי 6-12 חודשים.

3. טיפול באמצעות זרם חשמלי - במהלך התהליך מושרים האיברים המזיעים בתמיסה מימית המכילה יונים, על מנת לייבש את הזיעה (מתאים בעיקר לידיים ורגליים). ברוב המקרים הטיפול ננטש על-ידי המטופלים בגלל אי הנוחות שלו ותופעות הלוואי.

4. ניתוח לשאיבת בלוטות הזיעה - טיפול חדש יחסית אשר מבוצע רק בבתי השחי.

5. טיפול מקומי באמצעות משחות או דיאודורנטים - ריכוז מלחי האלומיניום מנטרל את הזיעה, אך לרוב אינו מספיק למיגור התופעה (אלא להזעה ברמה רגילה), והאלומיניום עלול לגרום לגירוי, צריבה וסתימה של הבלוטות.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום כירורגיה
פורום טיפולי בוטוקס