ניתוחים פלסטיים: להרים את האף

ניתוח אף נחשב בין המנתחים הפלסטים לאחד הניתוחים המורכבים ביותר, הדורש ראייה אסתטית תלת ממדית, הבנה עמוקה של הפיזיולוגיה הנשימתית, ניסיון רב וכישרון כירורגי מיוחד בתחום ספציפי זה. הניתוח מבוצע בבית חולים בהרדמה מקומית עם טשטוש עמוק ובנוכחות מרדים מומחה. במהלך הניתוח המטופל אינו חש בדבר. הניתוח נעשה דרך הנחיריים, ומטרתו לתקן את השלד הפנימי של האף באמצעות טיפול בעצמות ובסחוסים ללא נגיעה בעור החיצוני.

קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הניתוח: ניתוח אף קלסי - ניתוח זה מבוצע דרך הנחיריים ללא סימן חיצוני. רובם המכריע של ניתוחי האף מבוצעים בשיטה זו; ניתוח אף פתוח - שיטה מורכבת יותר המחייבת צלקת חיצונית בין הנחיריים, שמאפשרת גישה טובה יותר אל הסחוסים בקצה האף, אך מלווה בנפיחות ממושכת יותר ואחוז סיבוכים גבוה.

השיטות הבסיסיות לביצוע ניתוח אף אינן חדשות ואינן מודרניות. זהו אחד הניתוחים הוותיקים בכירורגיה הפלסטית וברפואה בכלל. ה"חידושים" העיקריים בתחום זה דוגלים בשמרנות, דהיינו, ביצוע שינויים מינימליים שיעניקו לאף את המראה הטבעי הלא מנותח.

האף מגיע כמעט למלוא התפתחותו בגיל 16-15 אצל נערות ובגיל 17 אצל נערים, ואז אפשר לנתח. בניתוח אף המנתח מעצב את שלד האף כדי ליצור מראה חדש שישתלב בטבעיות עם שאר חלקי הפנים. במהלך הניתוח יכול הרופא להקטין אף גדול, ליישר אף עקום, לקצר אף ארוך, לעדן אף שצורתו גסה, לשנות את הזווית בין האף והשפה העליונה, או אולי להקטין נחיריים גדולים ורחבים.

לעיתים האף עקום מלידה, ולעיתים האף עקום מחבלה. לעיתים מבנה מחיצת הסחוס שבאף גורם להפרעות נשימה. בניתוח אפשר לתקן מומים מלידה ופגיעות באף, ולעזור בהקלה על בעיות נשימה.

כשבאים להתייעצות עם הרופא המנתח, הרופא נותן את המלצתו המקצועית והאסתטית לגבי הצורה הטבעית המתאימה ביותר. לשם המחשה הרופא נעזר בהדמיה ממוחשבת. לאחר תיאום בין המטופל לרופא, מסכמים סופית את אופן עיצוב האף לשביעות רצון המטופל. בדרך כלל, במציאות, התוצאות עולות על תוצאות ההדמיה, שכן בניתוח ניתן לבצע שינויים תלת-ממדיים שאינם אפשריים במחשב.

הניתוח נעשה בהרדמה מקומית עם טשטוש. במהלך הניתוח המנותח רגוע ואינו חש דבר. עם זאת, המנתח יכול לפנות אליו ולדבר איתו. ברוב המקרים, עקב השפעת התרופות, המנותח אינו זוכר את מהלך הניתוח. הנשימה נעשית דרך הפה. ניתוח האף נמשך בין חצי שעה לשעה. לאחר הניתוח המנותח שוהה בחדר התאוששות תחת השגחה במשך כמה שעות.

ישנם חילוקי דעות לגבי צורת ההרדמה המועדפת בניתוחי אף - בין הרדמה מלאה להרדמה חלקית בטשטוש עמוק. מנתחים רבים ומרדימים רבים עוד יותר מעדיפים לבצע את הניתוח בהרדמה כללית, שיטה זו גורעת מהאפשרויות של המנתח להתייחסות מלאה לפרופיל מבנה הפנים.

הסיבה היא שבעת הניתוח בהרדמה כללית מוכנס צינור הנשמה לפה, צינור זה מכוסה בסדינים סטריליים, כיסוי המסתיר חלק מהפנים. לפני מספר שנים ביצעתי עבודה מדעית שהקיפה כ-1,000 ניתוחי אף, שבה השוויתי בין שיטות הרדמה שונות. המסקנה היתה שמעל 95% מהחולים שעברו את הניתוח בהרדמה מקומית עם טשטוש לא הרגישו דבר בעת הניתוח. יתרה מזאת, כמעט כולם לא זכרו כלל את הפעולה בחדר ניתוח והתעוררו רק בחדר התאוששות.

בשנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בתרופות המשמשות לטשטוש, הן מבחינת משך הפעולה הקצר שלהם והן מבחינת הבטיחות של התרופה והשפעתה גם על טשטוש הזכרון. בשל כך השימוש בתרופות הללו התרחב מאוד לכל תחומי הרפואה. אין ספק שאם הניתוח מבוצע על ידי צוות מיומן, יתרונות ההרדמה המקומית עם טשטוש עולים בהרבה על אלו של הרדמה כללית.

לאחר הניתוח המנותח נח עוד ימים ספורים בביתו. החזרה לשגרה, לרבות פעילות גופנית, נעשית לאחר שבועות אחדים. לא אמורה להיות תחושת כאב כלל. בימים הראשונים מדובר בתחושה של אי-נוחות מפני שהאף סתום עם קרישי דם בדומה להצטננות. זמן ההחלמה בבית הוא כשבוע עד הורדת הסד, אחר כך חוזרים בהדרגה לתפקוד פיזי מלא. ניתן ללכת לעבודה או ללימודים עשרה ימים לאחר הניתוח. בחודש הראשון יש להימנע מחשיפה מוגברת לחום (שמש) וכמו כן להימנע ממאמץ פיזי ניכר או מפגיעה באף. פעילות ספורטיבית רגילה אפשרית מחודש לאחר הניתוח. כנראה שכ-24 השעות הראשונות לאחר הניתוח הן הקשות ביותר.

האף סתום מקרישי דם, הראש מרגיש קצת לחוץ ומורגש עדיין טשטוש מההרדמה. לאחר מכן מתאוששים במהירות והנפיחות בעיניים יורדת בהדרגה תוך שבוע. לאחר הסרת הסד, שטפי הדם סביב העיניים נעלמים, אם כי נשארת נפיחות קלה בפנים. לאחר הסרת הסד האף נפוח ועדיין לא נראית צורתו הסופית, אבל אפשר כמובן לראות רמז עבה למראה החדש. הנפיחות נעלמת לאט לאט ובהדרגה.

התוצאה הסופית מתקבלת רק לאחר כשישה חודשים, אם כי בחלק מן המקרים השינויים יכולים להימשך עד כשנה. בשבועיים עד חודש שלאחר הניתוח יש קושי לנשום דרך האף, אך הקושי חולף בהדרגתית. במקרים נדירים נוצרת בעיית נשימה עקב הצטלקות יתר פנימית בעקבות הניתוח. בימים הראשונים רצוי לא לנשום דרך האף, אך לאחר מספר ימים אפשר לנשום כרגיל. הצלקות מהניתוח כולן פנימיות, שכן, הניתוח מבוצע דרך הנחיריים. רק כאשר עושים הקטנת נחירים או ניתוח אף פתוח נותרות צלקות חיצוניות בעור.

כבכל ניתוח, גם ניתוח אף מעמיד את המנותח בסיכונים כלליים לזיהום, דימום, או תגובה לא צפויה להרדמה. ב-5% מהמקרים דרוש תיקון לאחר הניתוח בשל עיוות מזערי לפחות חצי שנה לאחר הניתוח. התיקון נעשה בהליך פשוט וקטן.

ד"ר רוני מוסקונה הוא מומחה לכירורגיה פלסטית.

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה פלסטית: ניתוחי אף.

למידע נוסף על: ניתוח פלסטי