מהם החומרים והשיטות השונות למילוי קמטים?

חומרי מילוי מוזרקים אל תוך העור או מושתלים מתחתיו על מנת לטשטש קמטים או קפלי עור, להדגיש שפתיים או עצמות לחיים, לתקן פגמים ו/או צלקות. ההיסטוריה של חומרי מילוי מתחילה לפני יותר מ-100 שנה.

חומרי המילוי הראשונים היו שומן עצמי אשר זוכה לפופולאריות ונמצא בשימוש עד היום. אחריו החל השימוש בפרפין כחומר מילוי. מהר מאוד התברר כי שימוש בפרפין כחומר מילוי אינו נעדר מתופעות לוואי משמעותיות. למרות זאת, רווח השימוש בהזרקת פרפין בארצות המזרח הרחוק עד שנות ה-60.

החל משנות ה-40 סיליקון נוזלי נכנס לשימוש למילוי קמטים. היות והחומר לא קיבל אישורים מתאימים של רשויות הבריאות בעולם, השימוש בו היה ונשאר במחלוקת עד היום. ב-1984 הופיע לראשונה חומר מילוי אשר אושר על ידי רשות התרופות האמריקאית לטיפול בקמטים. היה זה קולגן ממקור בקר.

חומרי מילוי מתחלקים לקבועים וזמניים. חשוב להבין כי הגדרה זו מתייחסת להימצאות חומר המילוי או התגובה המושרית על ידו ברקמת העור בבדיקה תחת מיקרוסקופ, ולא להשפעתו של החומר בפועל. היות וההזדקנות היא תהליך מתמשך, גם השפעתו של חומר מילוי קבוע תמיד תהיה מוגבלת בזמן.

חומר מילוי צריך להיות בטוח לשימוש, לא לעורר תגובות רגישות יתר מכל סוג שהוא, לא לעורר סיבוכים זיהומיים, בעל יכולת לתת תוצאה טבעית ומתמשכת, קל לאחסון ונוח להזרקה. כמו-כן, חשוב שהוא לא יעבור שינוי לאחר ההזרקה - לא מבחינת המבנה ולא מבחינת המיקום.

חומר אידיאלי כזה טרם נמצא. עם זאת, מצויים היום בשוק חומרי מילוי רבים הממלאים אחר חלק ניכר מהדרישות לחומר מילוי טוב.

באופן טבעי קולגן מהווה כ-70% מהרכב הדרמיס ולכן הוא היה המועמד הטבעי לשמש כחומר מילוי לקמטים. לפני כחמש שנים חברה ישראלית בשם קולבר פיתחה חומר מילוי חדש על בסיס קולגן בשם Evolence. באמצעות טכנולוגיה פורצת דרך, יוצב החומר ומשך השפעתו ברקמה הוארכה משמעותית באמצעות תוספת של סוכר פשוט הנקרא ריבוז.

המוצר לא מעורר תגובות רגישות יתר, ולכן אינו מחייב ביצוע טסט רגישות לפני השימוש בו. הוא מופיע בשתי דרגות סמיכות: רגיל ו-BREEZE שהינו פחות סמיך.

יתרונו של חומר מילוי זה, בכך שהוא אינו נוטה להתנפח לאחר הזרקתו לעור, ולכן מהווה חומר בחירה לטיפול בקמטים סביב הפה וסביב העיניים. תוצאת ההזרקה מתקבלת מיידית לאחר ההזרקה, מקנה מראה טבעי ונשמרת לאורך זמן.

חומר זה הפך פופולארי מאוד בשנים האחרונות. היום רוב החומצה ההיאלורוניות מופקות בשיטות טכנולוגיה מולקולארית מתרביות חיידקים. טכנולוגיה מיוחדת של קישור צולב הופכת את המוצר לסמיך ויציב יותר.

הנציגים של קבוצה זו הם: רסטילן, ג'ובידרם, סרג'ידרם וכו'. רוב המוצרים מקבוצה זו מופיעים במספר דרגות סמיכות. המוצרים הסמיכים יותר נועדו לטיפול בקמטים עמוקים יותר ולקפלים והם מוזרקים לשכבות העמוקות יותר של העור. המוצרים הפחות סמיכים מוזרקים שטחית יותר ולקמטים פחות עמוקים.

חומר על בסיס קלציום הידרוקסי אפטיט (30%) בתוך ג'ל נוזלי (70%). זהו חומר טבעי בסחוסים ועצמות, אך אינו מצוי באופן טבעי בעור. חומר זה מתאים יותר למילוי קפלים, לנשים עם עור עבה ולגברים.

חומר המורכב ממרכיב סינטטי (פוליאלקילאמיד) ו-98% מים. בגלל תכולת המים הגבוהה, תהליך ההזרקה כרוך באי נוחות משמעותית ומחייב שימוש בחומרי הרדמה מקומיים. החומר מתנהג כשתל קבוע בעור ועם הזמן נוצרת סביבו קופסית, המאפשרת את הוצאתו מהעור במקרה הצורך. לעיתים החומר מעורר תגובות דלקתיות וזיהומיות.

חומצה פולילקטית שפועלת כמנגנון של גירוי ויצירת קולגן. מטרתו העיקרית של חומר זה היא במילוי נפח של הרקמה התת עורית. על-ידי הזרקות חוזרות של החומר ניתן לגרום לאפקט של הרמת הפנים. הזרקת סקולפטרה יכולה לעצור גבשושיות תת עוריות.

הנציג הבולט של חומרי מילוי קבועים ואף הבעייתי שבהם. צורת ההזרקה של סיליקון מסבירה את אופן הפעולה שלו. מדובר בחומר גירוי, והזרקה של טיפות קטנות של החומר (microdroplets) גורמת ליצירה הדרגתית של קופסית פיברוטית סביבן.

היות והתגובה איטית, יש לחזור על הטיפול במרווחי זמן של 4-6 שבועות להשגת התוצאה הרצויה. הבעיתיות של השימוש בסיליקון נובעת ממספר תופעות: תיקון יתר כתוצאה מהזרקת כמות גדולה מדי של החומר במרווחי זמן קצרים מדי ותגובת רגישות יתר, שאינה ניתנת לחיזוי ומתבטאת בהופעת גבשושיות. תגובת רגישות יתר זו יכולה להופיע גם שנים רבות לאחר ההזרקה. זו הסיבה שהחומר אסור לשימוש ברוב העולם.

ההתוויות העיקריות לשימוש בחומרי מילוי כוללות: מילוי קמטים, למשל הקמט בין האף לפה וקמטי שפתיים, עיצוב ועיבוי שפתיים, הדגשת עצמות לחיים, תוספת נפח ומילוי חללי לחיים ותוספת ליחוח לעור.

כאמור, רוב החומרים באים במידות סמיכות שונות והחומרים הסמיכים יותר נועדו למילוי קפלים, עיצוב תווי פנים ותוספת נפח; בעוד שהחומרים העדינים יותר נועדו למילוי קמטוטים, עיצוב שפתיים וליחוח העור (מזותרפיה).

למילוי קמטים נזולביאליים ניתן להשתמש כמעט בכל חומר מילוי. לעיצוב שפתיים רצוי להשתמש בחומרים עדינים יותר ושאינם קבועים, היות ואזור זה רגיש יותר לתופעות לוואי.

יתרונם הגדול של חומרי המילוי הזמניים הוא במיעוט תופעות לוואי. תופעות הלוואי העיקריות הקשורות בהזרקת חומרי מילוי הן: שטפי דם ונפיחות מקומית, שחולפים מספר ימים לאחר ההזרקה. תופעת לוואי נוספת היא היעלמות מהירה מהצפוי של חומר המילוי ואובדן התוצאות.

למרות שחומרי המילוי המודרניים נותנים לרוב תוצאות מאריכות ימים (שנה ויותר), לעיתים החומר נספג מהר מהצפוי. במקרים אלה מומלץ שימוש בחומר מילוי מקבוצה שונה. תגובות רגישות יתר מופיעות ממספר שבועות לאחר ההזרקה ועד מספר שנים אחריה (סיליקון).

לסיכום, חומרי מילוי מהווים היום נדבך חשוב בכל הקשור בהצערת עור הפנים. יש הקוראים להם "הרמת פנים במזרק" (face lift in a syringe) . שימוש נבון ומשכיל בחומרי מילוי מאפשר ליצור תוצאות טובות עם מיעוט יחסי של תופעות לוואי.

בואו לדבר על זה בפורום בוטוקס, מילוי קמטים.