עשן בעיניים
שיעור העישון בישראל - הנמוך ביותר מאז ומעולם. מה קרה לנו?, ואיך אפשר להמשיך את המהלך?
אתה במסיבה, מוזיקה, עשן, הרבה עשן- זהו עישון פסיבי, המכונה גם עישון כפוי, כאשר אדם שאינו מעשן שואף לריאותיו עשן מסיגריות או מוצרי טבק אחרים שמעשנים אחרים, הנמצאים בקרבתו. העשן הנפלט לחלל האוויר מאזור הבעירה של הסיגריה ומפיו או אפו של המעשן, מכיל כמות כימיקלים דומה להרכב העשן שהמעשן עצמו שואף לריאותיו וכך הופכים בנמצאים בחברתו למעשנים בעל כורחם, עשן הסיגריה בעל הצבע התכלכל מכיל כ- 4,000 כימיקלים שונים, בהם כ- 350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות גוף שונות. כ- 43 מהם הוכחו כמסרטנים.
עישון פסיבי עלול להאיץ צמיחה של גידולים סרטניים על ידי זירוז יצירת כלי דם חדשים בגידול ולכן הוא מסוכן פי כמה וכמה לחולי סרטן ולחולי לב, העישון הפסיבי עצמו מגדיל את הסיכוי ללקות במחלת לב בכ-25%.
ילדים, עשן ועישון פסיבי
אתה מבוגר, יודע לדאוג לעצמך, יכול לגלות אסרטיביות או לבחור בעצמך בעישון- אבל מה באשר לילדים? העישון הפסיבי מסוכן ביותר לילדים ולתינוקות. וילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר מילדים אחרים לכך שיתפתחו אצלם מחלות נשימתיות כגון דלקת ריאות ודלקת הסמפונות. על פי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה EPA, ריאותיהם של ילדים, החשופים לעישון פסיבי, מתפקדות באופן לקוי והם סובלים משיעול וכחכוח. כמו כן הם עלולים לסבול מאסטמה, ברונכיטיס, דלקת ריאות, וזיהומים בדרכי הנשימה ובאוזניים.
כמו כן הוכח קשר בין סביבה רווית עשן לבין תסמות ה"מוות בעריסה" ילדים להורים מעשנים מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות גידולים במוח. כמו כן ילדים שהם כבר חולי אסטמה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד בעת חשיפה לעישון פסיבי ומצבם מחמיר.
השפעות העישון על ילדים מתמשכות מעבר לילדות ומתבטאות בהפחתה בגדילה ובפגיעה בהישגים בלימודים. ילדים הנחשפים בבית לעשן סיגריות סובלים מריכוזים נמוכים יותר בדם של ויטמין C לעומת ילדים במשפחות בהם לא מעשנים, וכל זאת גם אם המבוגרים המעשנים בבית לא מעשנים ליד הילדים, החלקיקים הנמצאים באוויר ונטמעים בסביבה משמעותיים מאוד גם כך.
כמויות מסוימות של ניקוטין חודרות לחלב האם של האישה המעשנת, ובהנקה עלול התינוק לספוג כמות של ניקוטין שיש בה כדי לפגוע בבריאותו. ריכוז הניקוטין בחלב האם גבוה פי 3 מריכוזו בדם, נכון שעדיף לאשה מעשנת לעשן ולהניק מאשר לא להניק כלל, אבל כמו בכל דבר, עליה לחשוב על ההשפעות הקיימות והמוכחות.
עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון: "שיעור העישון היה 42% בשנות ה-70, 37% בשנות ה-80 המוקדמות, 29% בראשית שנות ה-90, וכיום כאמור עומד על 23% בלבד".
כמו כן, מבקשת המועצה לציין את העלייה בשיעור האנשים שמעירים למי שמעשן במקומות ציבוריים בניגוד לחוק: לפי הסקר, 47% מן הלא מעשנים נוהגים להעיר למי שמעשן במקומות ציבוריים (לעומת כ-20% בלבד בסקרים קודמים).
יש לציין בהקשר זה את המערכה הציבורית שנוהלה למטרה זו על ידי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, ובה תשדיר ה"ביישן" (המלאכים) המפורסם, אשר נראה שזכה להצלחה מרובה.
עם זאת, המועצה מתבקשת להפנות את תשומת לב הציבור לאותם 30% נוספים אשר להם העישון מפריע אך אין הם מעירים על כך עדיין. נתון זה מצטרף לנתון אחר, המתייחס למעשנים עצמם, לפיו רבים מן המעשנים אמנם מעשנים במקומות ציבור אבל מפסיקים כשמעירים להם. הדבר מוכיח, כי מרבית המעשנים ערים לכך שהעישון במקום ציבורי יכול להפריע, ולפיכך הם נענים בחיוב כאשר הם מתבקשים לכך. לפיכך, המועצה פונה לאותם 30% ביישנים שעדיין אינם נוהגים לבקש כי יצטרפו ויעירו אף הם למי שעדיין מעשן במקום ציבורי. לפי תוצאות הסקר, פניה כזאת זוכה כמעט תמיד להתייחסות חיובית: רק 2% מן המעשנים ממשיכים לעשן גם אחרי שמעירים להם. מאחר שהעישון מפריע לכ - 77% מן הנחשפים בסה"כ, הרי שתגובת הציבור מתבקשת ואף חשובה.
בואו לדבר על כך בפורום גמילה מעישון