לדעת יותר על סרטן ריאות

קשור לנושא: סרטן השד, גידול שפיר

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותו אופן, כלומר ע"י חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. יחד עם זאת, אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת להתפשט. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני/שניוני או גרורה.

כאשר אתה שואף אוויר, הוא עובר מאפך או פיך אל קנה הנשימה שבגרון. קנה הנשימה מתפצל בבית החזה לשני סימפונות, צינורות, ימני ושמאלי, אחד לכל ריאה. הסימפונות מתפצלים לסימפונונים, צינורות קטנים יותר, המזרימים את האויר דרך הריאות. בקצה כל סימפונון נמצאים מיליוני שקי אוויר זעירים, הנאדיות. בנאדיות נספג החמצן, ועובר לתוך הדם הנושא אותו לכל חלקי הגוף. במקביל, בכיוון ההפוך עובר מהדם לנאדיות חמצן דו-פחמני, גז פסולת שיש להרחיק מן הגוף, וכאשר אתה נושף, הוא מוצא החוצה מן הגוף.

עישון סיגריות - ידוע כגורם לרוב המכריע של מקרי סרטן הריאה. הסיכון לפתח את המחלה עולה עם העליה במספר הסיגריות שמעשנים, וככל שהתחלת העישון היתה בגיל צעיר. סיגריות בעלות פילטר, המכילות כמות זפת נמוכה, יכולות להקטין במקצת את רמת הסיכון, אך הסיכון כמובן גבוה בהרבה משל אדם שאינו מעשן, גם במקרה זה. אדם המפסיק לעשן, מקטין באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות בסרטן ריאות. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף הזמן מעת הפסקת העישון.

עישון פסיבי - שאיפת עשן שמקורו בסיגריות שמעשנים אחרים מוגדרת כיום כגורם המגביר את הסיכון לחלות במחלות ריאה ולפתח סרטן, למרות שסיכון זה עדיין נמוך בהרבה לעומת עישון ממש.

עישון מקטרת וסיגרים - למרות שמעשני מקטרת וסיגרים נתונים בסיכון קטן יותר לחלות בסרטן הריאה מאשר מעשני סיגריות, הם עדיין נמצאים בסיכון גבוה בהרבה לעומת מי שאינם מעשנים כלל.

רקע גנטי - במשפחות מסוימות עלולים מעשנים להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה, בשל סיבות גנטיות.

גז הראדון - באזורים מסויימים בארץ קיימים בקרקע מצבורי גז טבעי בשם ראדון. ראדון הוא חסר ריח וכאשר הוא נפלט מן הקרקע, הוא מתנקז לתוך יסודות בניינים ומרתפים. כיום סבורים שחשיפה ממושכת לראדון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן ריאה, בעיקר אצל מעשנים. ניתן לערוך בדיקה לגילוי נוכחות ראדון, ולנקוט צעדים כדי להפחית את הסיכון הכרוך בו.

חשיפה לאזבסט, אורניום, כרום וניקל החשיפה לחומרים כימיים אלה ואחרים קשורה לתחלואה בסרטן הריאה, בעיקר כשמדובר בחשיפה מקצועית. זיהום אויר מוזכר אף הוא כגורם לסרטן הריאה. אך עד כה לא ניתן היה להוכיח זאת.

סרטן ריאה היה ועודנו נפוץ יותר בקרב גברים, בעיקר מעל גיל 40. בעשורים האחרונים, עם העליה במספר הנשים המעשנות, גדל במידה ניכרת מספר הנשים המפתחות את המחלה.

סרטן הריאות, בדומה לסוגי סרטן אחרים, אינו מדבק ואינו ניתן להעברה לאנשים אחרים.

תסמיני סרטן הריאה יכולים לכלול כל אחד מן הבאים:

שיעול נמשך או שינוי באופי שיעול קיים.
דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
קוצר נשימה.
שיעול והפרשה של ליחה דמית.
אי-נוחות בחזה - ניתן לחוש בכך ככאב עמום או כאב חד בעת שיעול או לקיחת שאיפה עמוקה.
איבוד תאבון וירידה במשקל.

מאמר זה עוסק בסרטן ריאה ראשוני, מחלה בה מופיע הסרטן לראשונה בריאה. אם אתה סובל מסרטן שהתפשט לריאה, אך הופיע לראשונה באיבר אחר בגוף, מוגדר סרטן זה כסרטן ריאה שניוני. הטיפול במחלה זו תלוי במיקום הגידול הראשוני, לדוגמה, במעיים או בשד.
סרטן ריאה ראשוני

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה ראשוני, המתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה לחלוטין:

SClC טיפוס של תאים קטנים (small cell lung cancer);
NSCIC טיפוס של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer), כולל 3 תתי טיפוסים:
קרצינומת תאים קשקשיים (squamous cell carcinoma) הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה, שמקורו בתאים המצפים את הסימפונות.
אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) מתפתחת מתאי הבלוטות המייצרים ריר. תאים אלה נמצאים גם כן ברירית הסמפונות.
קרצינומת תאים גדולים (large cell carcinoma) מכונה על שם התאים העגולים הגדולים הנראים כך בבדיקה במיקרוסקופ.

מזותליומה (mesothelioma) הוא סוג שכיח פחות של סרטן בבית החזה, המשפיע על מערכת הנשימה. זהו סרטן של תאי הצדר, הקרום המצפה את הריאות, והוא קשור לעתים קרובות לחשיפה בעבר לאזבסט.

בדרך כלל, רופא המשפחה יערוך בדיקה גופנית וישלח אותך לערוך בדיקות נוספות, או צילומי רנטגן כנדרש. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, רופא המשפחה יפנה אותך להתייעצות עם מומחה בבית חולים, ולקבלת טיפול לפי הצורך.

הרופא המומחה בבית החולים יברר את ההיסטוריה הרפואית שלך, יערוך בדיקה גופנית ויפנה אותך ככל הנראה לעריכת צילום רנטגן של החזה, כדי לאתר תופעות לא תקינות כלשהן בריאותיך. יתכן שתתבקש להביא עמך דגימות ליחה לבית החולים, כדי שניתן יהיה לבדוק אותן תחת מיקרוסקופ לגילוי תאים סרטניים (ציטולוגיה של הליחה).

טיפול בסרטן הריאה יכול להיות ניתוח, טיפול בקרינה וכימותרפיה, בנפרד או במשולב. הרופא יתכנן את הטיפול בך תוך הבאה בחשבון של מספר גורמים, לרבות מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול וגודלו, כיצד הוא נראה תחת מיקרוסקופ, והאם התפשט מחוץ לריאה.

בבית החולים אתה עשוי לפגוש אנשים אחרים שלקו בסרטן הריאה ומקבלים טיפול שונה. הסיבה לכך נעוצה בדרך כלל בביטוי שונה של המחלה, המכתיב צרכים שונים לכל מטופל, או בגישה שונה של הרופא המטפל. אל תהסס לפנות לצוות הרפואי בשאלות לגבי הטיפול בך. הכנה מראש של רשימת שאלות שתרצה להפנות לרופא עשויה להועיל, וכך גם התלוות של חבר או בן משפחה.

חלק מהאנשים רוצים לשמוע חוות דעת רפואית נוספת לפני שיחליטו לגבי הטיפול שיקבלו. אם תרגיש שהדבר עשוי להועיל לך, תוכל לפנות לייעוץ אצל מומחה נוסף. גם לפגישה זו כדאי שיתלווה אליך אדם נוסף. פגישה נוספת זו עלולה לעכב את תחילת הטיפול. לכן, כדאי להיות משוכנע שהיא תועיל.

במקרים בהם אובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים שאינם קטנים, אשר לא התפשט, יתכן וניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח. סוג הניתוח שייבחר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו:

כריתת אונה (lobectomy)- הסרת אונה של הריאה;
כריתת ריאה (pneumonectomy) - הסרת הריאה כולה;
כריתת יתד (wedge resection) - בקרב חולים שריאותיהם אינן מתפקדות היטב, מוסר לעתים חלק קטן ביותר של הריאה. ניתוח זה אינו מבוצע לעתים קרובות.

אנשים העומדים לפני ניתוח כריתת ריאה, מודאגים לעתים קרובות מכך שלא יוכלו לנשום היטב לאחר הניתוח. הדבר אינו נכון. סביר יותר שתנשום באופן נורמלי גם באמצעות ריאה אחת בלבד. מי שסבל מקשיי נשימה לפני הניתוח אכן עלול לסבול מקוצר נשימה גם אחריו. בדיקות נשימה המודדות באיזו מידה מתפקדות ריאותיך יבוצעו כדי לסייע לך ולרופא שלך להחליט האם ניתוח הוא הטיפול המתאים והטוב ביותר עבורך. לפני ניתוח כלשהו, ודא שדנת בו ביסודיות עם הרופא שלך, ושאתה מבין היטב במה הוא כרוך. זכור, לא יבוצעו כל ניתוח או הליך ללא הסכמתך. לעתים, יתכן שהניתוח ישולב עם טיפול בקרינה או כימותרפיה. ראה על כך בהמשך.

ברוב המקרים בהם מאובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים קטנים, אין מבצעים ניתוח. גם אם לא ניתן לראות זאת בסריקה, ככל הנראה התפשט הגידול לחלקים אחרים בגוף לפני שאובחן, ולכן כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה יהיו יעילים יותר מניתוח.

טיפול בקרינה כנגד הסרטן עושה שימוש בקרניים באנרגיה גבוהה, אשר משמידות את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים.

הטיפול בקרינה ניתן ביחידת הקרינה של בית החולים. משך הטיפול שתקבל תלוי בסוג המחלה ודרגתה, נמשך בדרך כלל 5-6 שבועות וכולל מפגשים בימי חול, עם מנוחה בסוף השבוע. לפני תחילת הטיפול הרופא יסביר לך בפירוט רב יותר במה הוא כרוך.

בסרטן ריאה מסוג של תאים שאינם קטנים, מקומי, יהיה הטיפול בקרינה הטיפול העיקרי, בעיקר אם בלתי אפשרי להסיר את הגידול בניתוח. בסרטן ריאה מסוג של תאים קטנים, כאשר הסרטן לא התפשט מעבר לחזה, ניתן טיפול בקרינה במהלך קבלת כימותרפיה או לאחריה, מה שיכול לשפר את תוצאות הטיפול.

טיפול בקרינה יכול להיות יעיל גם בהקלת תסמינים כמו כאב, אבל אז ניתן מחזור טיפולים בקרינה משך כשבועיים, במינון יומי גבוה יותר. חולים בסרטן ריאה מסוג של תאים קטנים, שהגיבו היטב לכימותרפיה, צריכים לקבל טיפול בקרינה לראש, כדי להפחית את הסיכון להתפשטות הסרטן לאזור זה, בעתיד.

טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל באמצעות כיוון קרן מייננת ממכשיר קרינה חיצוני לכיוון החזה אל הריאה. לעתים, כאשר הגידול חוסם את אחד הסמפונות וגורם לקריסת הריאה, נעשה שימוש בקרינה פנימית, הנקראת קרינה תוך-סמפונית (endobronchial radiotherapy) או ברכיתרפיה (brachytherapy). זוהי דרך פשוטה לפתיחת הסמפון. לעיתים משולבת ברכיתרפיה עם קרינה חיצונית.

קרינה חיצונית:

כדי להבטיח את התוצאות הטובות ביותר של הטיפול בקרינה, חשוב שהטיפול יתוכנן בקפידה, ולעיתים נדרשות מספר פגישות עם הרופא המטפל, כדי להגיע לתוצאות מספקות.

הצעד הראשון הוא להקפיד לשכב ללא תזוזה, בדיוק באותה תנוחה, בכל פעם שניתן הטיפול. בביקורים הראשונים ביחידת הקרינה, תתבקש לשכב על מיטה תחת סימולטור, אשר עורך צילומי רנטגן של האזור שיוקרן. לעיתים נעשה שימוש בסורק CT לאותה מטרה. תכנון הטיפול הוא חלק חשוב ביותר של הטיפול בקרינה, ויתכן שיעברו מספר ביקורים לפני שהמומחה לטיפול בקרינה יהיה מרוצה מהתוצאה.

רנטגנאי הטיפול יסמן על עורך סימנים כדי שיוכל למקם אותך בצורה מדויקת ולכוון את הקרינה למקום המדויק. סימונים אלה צריכים להישאר על העור לאורך כל הטיפול, אך ניתן לשטוף אותם עם סיום הטיפול. ניתן גם לסמן סימונים קבועים זעירים על העור (קעקוע) במקום סימונים הנראים לעין. בתחילת הטיפול יינתנו לך הוראות כיצד לטפל בעור באזור המוקרן.

לפני כל מפגש טיפולי, רנטגנאי הטיפול ימקם אותך על המיטה, ויוודא שנוח לך. במהלך הטיפול, שנמשך דקות ספורות בלבד, תישאר לבד בחדר, ורנטגנאי הטיפול יתבונן בך דרך צג טלוויזיה מהחדר הסמוך. תוכל לשוחח איתו באמצעות האינטרקום. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך מצריך שכיבה ללא תזוזה במשך מספר דקות.

קרינה פנימית:

אם תקבל טיפול בקרינה תוך-סמפוני, תוחדר צינורית דקה (קטטר) באופן זמני לריאתך באמצעות ברונכוסקופ. מקור קרינה רדיואקטיבי קטן יחובר לצינורית, שתוחדר לסמפונות. מקור קרינה זה יוסר, כמובן, בתום הטיפול בקרינה.

תופעות לוואי:

טיפול בקרינה עלול לגרום למספר תופעות לוואי כגון בחילה, הקאות, שלשולים ועייפות. כמו כן, עשויה הקרינה לגרום לתסמינים דמויי שפעת למשך מספר ימים, או לכאבים בחזה. תופעות לוואי אלה עשויות להיות קלות או חמורות יותר, בהתאם לעוצמת הטיפול, וחלקן עלולות להיות ארוכות-טווח (קבועות), אם כי באופן נדיר. הרופא שלך יוכל לומר לך למה לצפות.

בחילה:

בדרך כלל ניתן לטפל בבחילה ביעילות באמצעות תרופות. הרופא המטפל ייתן לך מרשם במידת הצורך. במקרה של חוסר תיאבון ניתן להחליף מאכלים מוצקים במשקאות מזינים עשירים בקלוריות. את המשקאות הללו ניתן לרכוש ברוב בתי המרקחת. במרבית בתי החולים יש תזונאית איתה תוכל להתייעץ.

עייפות:

מכיוון שהטיפול בקרינה יכול לגרום לעייפות רבה, מומלץ לנוח ככל האפשר, במיוחד אם קבלת הטיפול כרוכה בנסיעה ארוכה מדי יום למרכז הטיפול. העייפות מופיעה בדרך כלל במחצית השניה של הטיפול ועשויה להימשך מספר שבועות לאחר סיומו. חשוב לשמור במהלך היום על איזון בין מנוחה לפעילות, מאחר שגופך זקוק למנוחה כדי שיוכל להחלים מן הטיפול.

כימותרפיה היא השימוש בתרופות כנגד מחלת הסרטן (ציטוטוקסיות) על מנת להשמיד את התאים הממאירים ולעצור את התרבותם. בסרטן ריאה מסוג של תאים שאינם קטנים עשויה כימותרפיה להקטין את מימדי הגידול אצל חלק מהחולים. מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים ולהאריך את איכות החיים.

לאחרונה, וכדי לשפר את תוצאות הטיפול, ניתנת כימותרפיה כטיפול בסרטן ריאה מסוג של תאים שאינם קטנים לפני ניתוח וטיפול בקרינה. טיפול כזה נקרא טיפול קדם-משלים, טיפול כימי ראשוני או neo-adjuvant chemotherapy. ניסויים רפואיים למציאת אופן השימוש המיטבי בשילוב טיפול זה נערכים כיום. כימותרפיה משמשת לעתים גם לאחר ניתוח, כדי לצמצם את הסיכון להישנות הסרטן.

כימותרפיה היא הטיפול העיקרי בסרטן ריאה מסוג של תאים קטנים. במקרים רבים מאפשר טיפול זה לאנשים לחיות תקופה ארוכה יותר, תוך שליטה טובה יותר בתסמינים. כימותרפיה עשויה להינתן כטיפול יחיד, במשולב עם טיפול בקרינה, לפני מתן טיפול בקרינה, או במקביל, כדי לטפל בסרטן ריאה מסוג זה.

תרופות כימותרפיות ניתנות לעתים בטבליות, אבל בדרך כלל בעירוי לוריד, במספר מחזורי טיפול. כל מחזור נמשך מספר ימים ולאחריו מספר שבועות של מנוחה, עד לטיפול הבא. תקופת מנוחה זו מאפשרת לגוף ולספירת הדם להחלים מתופעות הלוואי בטרם יינתן הטיפול הבא. מספר מחזורי הטיפול שתקבל יהיה תלוי בסוג הסרטן וממידת תגובת הגידול לתרופות. לעתים קרובות תוכל להיות פעיל גם בזמן שאתה מקבל טיפול כימי. יתכן שתקבל את הטיפול במרפאת חוץ, אך לעתים הטיפול עשוי להיות כרוך בשהייה של מספר ימים בבית החולים.

תופעות לוואי:

כימותרפיה יכולה לגרום לעתים לתופעות לוואי בלתי נעימות. לא כל התרופות גורמות לאותן תופעות לוואי, ויתכן שחלק מהאנשים יסבלו מתופעות לוואי מעטות ביותר. הרופא שלך יספר לך לאילו בעיות תוכל לצפות כתוצאה מהטיפול, אם בכלל.

ירידה זמנית בספירות הדם:

תופעה זו עלולה להוביל לאנמיה, שטפי דם או דימום, וסיכון מוגבר לדלקת. הירידה בספירת הדם תלויה בסוג הכימותרפיה שתקבל ובמינונה, וגם בסוגי התרופות הכימותרפיות האחרות שאתה מקבל במקביל. הרופא יאמר לך מהי הסבירות שספירת הדם תרד עקב הכימותרפיה, ובאיזה שלב בטיפול סביר להניח שהדבר יתרחש. ספירות הדם ייבדקו באופן שגרתי כדי לבחון האם מח העצם שלך מתפקד כהלכה. במידת הצורך יינתנו לך עירויי דם או אנטיביוטיקה כדי לטפל בדלקת.

אם חום גופך יעלה מעל 38 מעלות או אם תחוש ברע גם ללא עליה בחום הגוף, עליך להגיע מיד לבית החולים.

בחילה:

חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בסרטן הריאה עלולות לגרום לבחילה והקאות. קיימות כיום תרופות יעילות מאוד, שמטרתן למנוע או להפחית באופן משמעותי את הבחילה וההקאות. עבורן תוכל לקבל מרשמים מהרופא שלך. במידה ולא ניתן לשלוט בתופעות אלה או שהן נמשכות, עליך ליידע את הרופא שלך, שיוכל לרשום עבורך תרופות אחרות, העשויות להועיל יותר.

כאבים בפה:

חלק מהתרופות הכימותרפיות עלולות לגרום לרגישות ולכיבים קטנים בפה. חשוב מאוד לבצע שטיפות שגרתיות של הפה. האחות תדריך אותך כיצד לבצע נכון שטיפות אלה. אם תרגיש במהלך הטיפול חוסר תיאבון, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או מזון רך.

נשירת שיער:

נשירת שיער היא תופעות לוואי נפוצה נוספת של הכימותרפיה. חלק מהאנשים מסתירים את נשירת השיער באמצעות חבישת פיאות, כובעים או צעיפים. אם השיער שלך אכן ינשור, הוא יגדל חזרה תוך 6-3 חודשים. למרות שקשה להתמודד עם תופעות לוואי אלה בעת הופעתן, הן צפויות להיעלם עם סיום הטיפול.

כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בדרכים שונות. חלק מהאנשים ממשיכים לנהל חיים רגילים למדי, בעוד רבים מגלים שהם עייפים יותר וחייבים להאט את הקצב. האופן בו ישפיע הטיפול על עבודתך תלוי בחלקו בסוג העבודה. נסה לשלב בסדר היום שלך מנוחה, הימנע מלעשות פעולות שאינך חייב לבצע והיעזר באחרים בביצוע מטלות כאשר אתה נזקק לכך. חשוב שתעשה רק מה שאתה מסוגל, ושלא תתאמץ מעבר ליכולתך.

מאמר זה מבוסס על החוברת "לדעת יותר על סרטן הריאה" בהוצאת האגודה למלחמה בסרטן. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום באמצעות פנייה ל'טלמידע', השירות הטלפוני של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה: 1-800-599-995.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה, בפורום תמיכה לבני נוער חולי סרטן ובפורום סרטן הריאה.