להקדים תרופה לשבץ

"במהלך הדיבור, הפה שלי התעקם, משהו בי התעוות, פתאום הרגשתי איך ההליכה שלי נראית כמו 'הליכת ברווז', לא רציתי לחשוב על הנורא מכל". כך מתאר יוסי פנחסי, את אותו יום אפור שבו גילה לראשונה את התסמינים המקדימים לשבץ מוחי שבו לקה.

יום לאחר הופעת התסמינים, השתתק פלג גופו השמאלי של יוסי, ומאותה נקודה הועבר לשיקום נוירולוגי מתמשך במספר מרכזים רפואיים, לרבות במוסד השיקומי "בית לוינשטיין", תוך שהוא סובל מסחרחורות, פציעות, ערפול ראייה וחולשה בפלג הגוף השמאלי ומבעיות בריאותיות מסוכנות שהתגברו בגופו: יתר לחץ דם, סוכרת ורמת שומנים גבוהה במערכת הדם.

רופאיו קבעו באופן נחרץ: על מנת למנוע קרישי דם שעלולים לגרום לשבץ חוזר ולסכן את חייו, עליו ליטול מידי יום את התרופות "פלויקס" ו"אספירין". אולם פנחסי נתקל בבעיה, שכן התרופה "פלויקס" לא נכללת בסל התרופות והוא נאלץ לשאת על כתפו החלשה והחולה את ההוצאות הכספיות הכרוכות ברכישתה. הדבר קשה עוד יותר מאחר שאינו יכול לעבוד. יוסי פנחסי מביע כעס רב כלפי קופת החולים ומשרד הבריאות. הוא שואל בייאוש: "מה עוד צריך לקרות כדי שתרופה זו תסובסד? האם עלי למות חלילה?".

הסיפור של יוסי פנחסי אינו מקרה נדיר. מדי שנה לוקים בשבץ מוחי כ-15,000 ישראלים וכ-3,000 איש לוקים בשבץ חוזר. לדברי ד"ר איבון שוומנטל, נוירולוגית בכירה בתל השומר: "כ-9 מתוך 10מקרים נגרמים עקב חסימה בכלי הדם במוח על ידי קרישי דם".

אז מה בדיוק מתרחש בגופנו בזמן שאנחנו סובלים מגורם התמותה השלישי בעולם השבץ? דמיינו לעצמכם צינור בגינה, החסום עקב הצטברות לכלוך או אדמה, כאשר ברז המים הפתוח ממשיך להזרים דרכו מים. כך בדיוק ניתן לתאר את דופן כלי הדם שנחסמים על ידי כולסטרול גבוה, לחץ דם ועל ידי עישון. לדברי ד"ר שוומנטל: "גורמים אלה משפיעים על קוטרם של כלי הדם ומונעים את זרימת הדם החופשית".

חסימת כלי הדם ע"י קריש גורמת לשבץ מוחי שתוצאותיו עלולות להיות עגומות ביותר: חולשת פלג גוף הפרעה בדיבור, הפרעה בראיה, וכן פגיעה של שיווי המשקל.

הדרך היעילה ביותר לשמירת הבריאות הכללית ובריאות מערכת הלב וכלי הדם בפרט היא פעילות גופנית. "חשוב לשמור על פעילות סדירה לפחות 3 פעמים בשבוע", ד"ר שוומנטל. "באופן זה תורמת הפעילות להורדת הכולסטרול, לחץ הדם ושומרת על רמת הסוכר בגוף". בנוסף, חשוב להימנע מעישון ולשמור על תזונה דלת שומנים וסוכרים.

מהאספקט הפסיכולוגי, לפעילות הגופנית ישנה השפעה מרחיקת לכת על הרגשה כללית טובה יותר והפחתת הלחץ הנפשי, שמהווה לא אחת קטליזטור להופעת שבץ. לפיכך, לפעילות הגופנית תפקיד מכריע עוד יותר במניעת השבץ.

בנוסף לפעילות הגופנית, ממליצה ד"ר שוומנטל לערוך בדיקות שגרתיות לשלילת גורמי הסיכון: בדיקת לחץ הדם, שומנים בדם, סוכרת וכד'. חשוב לציין שאם קיימת היסטוריה משפחתית של אנשים מתחת לגיל 60 שלקו בשבץ או אוטם שריר הלב, מומלץ לערוך לעיתים גם בדיקות הבוחנות את רמות הקרישיות הדם ואת השומנים בדם.

תרופות נוגדות קרישת דם כגון: "פלויקס" ו"אספירין" חיוניות למניעת שבץ חוזר, בייחוד לאנשים שעברו ניתוח מעקפי לב, חולי סוכרת ולסובלים מרמת כולסטרול גבוהה. ד"ר שוומנטל סבורה כי השימוש ב"פלויקס" למניעה של שבץ עשוי להיות יעיל יותר מהשימוש באספירין אצל אנשים בסיכון גבוה וכרוך בפחות תופעות לוואי.

פנינה רוזנצוייג, מנכ"ל עמותת נאמן למען נפגעי שבץ מוחי, אומרת כי העמותה תמשיך לפעול למען הכללת תרופות בסל התרופות למניעת שבץ מוחי ולשיקום לאחר שבץ. לדבריה, כל מקרה של שבץ מוחי טומן בחובו סכנה לאירועים חוזרים אשר מחמירים את הפגיעה, שעלולה להתבטא בשיתוק הגפיים, אי שליטה על הסוגרים, איבוד ראייה, איבוד יכולת הדיבור, פגיעה בזיכרון ועוד פגיעות קשות אשר הופכות את החולה לנכה ותלוי לחלוטין בסביבה. חולים אלה מאבדים את חדוות ואיכות החיים והטיפול בהם כרוך בעלויות עצומות הן לבני המשפחה והן למערכת הבריאות.

לסיכום , שבץ מוחי שכיח ביותר בארץ ובעולם ומהווה את גורם התמותה מס' 3 ואת הגורם הראשון לנכות קשה. לאורח חיים בריא ולבדיקות תקופתיות ישנו משקל מכריע במניעתו ולמתן טיפול תרופתי למניעת קרישי דם, כגון התרופה "פלויקס", יש משקל חשוב במניעת שבץ מוחי חוזר בחולים בסיכון גבוה.

עד שלא תאושר תרופה זו בסל הבריאות, יאלצו יוסי פנחסי וחולים רבים אחרים לממן את הטיפול בכוחות עצם ויתרה מכך, לסכן את חייהם כאשר ידם אינה משגת לממן את הטיפול.

בואו לדבר על זה בפורום שבץ מוח ובפורום שיקום לאחר אירוע מוחי.