המחדל הבא - עניין של זמן

לא היה צורך בכנס הבוחן את מוכנות מערכת הבריאות לשעת חירום, בעקבות האסון בכרמל, בכדי להבין שהיחידות לטיפול נמרץ מתקשות לתת מענה לבעיות גם בעת שגרה.

גם מבלי שאירע אירוע רב נפגעים, דוגמת רעידת אדמה, מגפה או אסון כימי-ביולוגי, מערכת הבריאות סובלת ממחסור חריף במיטות אשפוז ברופאים ובכוח אדם נלווה. המצב חמור עוד יותר במחלקות לטיפול נמרץ, סביבן נסוב היום (ב') כנס של הסתדרות הרופאים בישראל.

מהכנס עולה תמונת מצב עגומה וקשה - רוב החולים הזקוקים על פי קריטריונים בינ"ל מקובלים להיות מטופלים ביחידות לטיפול נמרץ אינם זוכים לכך. למעשה, כיום רק 300 מתוך 800 חולים מונשמים אכן מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ כפי הדרוש. כל השאר נמצאים ביחידות פנימיות בבתי החולים, אשר כמובן אינן מקצות צוות מקצועי ייעודי סביב השעון. כל שנותר לקוות הוא כי יהיה לחולים הללו מספיק מזל להחלים גם במחלקות אלו. הנתונים מצביעים על כך שהסיכון לתמותה (בימים הראשונים של האשפוז) בקרב אותם חולים מונשמים המאושפזים במחלקות פנימיות עולה ב-40% לעומת החולים ביחידות הטיפול הנמרץ.

יו"ר ההסדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, אמר בכנס כי תועבר דרישה לראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות בפועל, להכפיל את מספר המיטות המגובות בכוח אדם ביחידות לטיפול הנמרץ, ולדאוג לתקצוב של יחידות כוויות בטיפול נמרץ. בכנס נאמר כי יש להוסיף 3,000 מיטות אשפוז כללי באופן מיידי ועוד 5,000 מיטות עד שנת 2020, מתוכן 500 מיטות ליחידות טיפול נמרץ. בהתאמה יש לתגבר את כוח האדם במחלקות השונות, ובמיוחד במחלקות בהן מאושפזים חולים מונשמים.

אסון הכרמל - התרעה

עוד נאמר, בלשון צינית, כי למזלה של ישראל מרבית הנפגעים באסון הכרמל נספו. שהרי לו מערכת הבריאות היתה נדרשת לטפל בלמעלה מ-40 אנשים הסובלים מכוויות קשות, לא היה מי שיטפל בהם. ד"ר ערן סגל, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ כללי, אמר: "את מי היינו מוציאים מטיפול נמרץ כדי לטפל בפצועים מהכרמל?".

גם במצב שגרה מתקשות היחידות לטיפול נמרץ לתפקד. מדי יום מקבלים רופאים החלטות לגבי גורלם של חולים הזקוקים לטיפול נמרץ בשל מצוקת המיטות במחלקות. "כשאדם צריך טיפול נמרץ ומאושפז במחלקה רגילה, עם אחות אחת לכל 12 חולים במקום לכל שני חולים, התמותה תהיה יותר גדולה, והסיכוי להצלחת הטיפול יהיה קטן יותר", ציין ד"ר סגל.

שיעור מיטות טיפול נמרץ מסך כלל מיטות האשפוז בישראל עומד על 2.3%, בעוד שבאירופה - 5% ובארה"ב - 10%.

משרד הבריאות מעריך כי בישראל חסרות 500 מיטות טיפול נמרץ בתקן, כמחציתן בבתי החולים הממשלתיים.

פלסטיקאים מעדיפים ציצי על פני כוויות

המצב חמור עוד יותר ביחידות לטיפול נמרץ לכוויות. פרופ' יהודה אולמן, יו"ר האיגוד לכירורגיה פלסטית ומ"מ מנהל יחידת הכוויות במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ציין כי עיקר הקושי הוא בהכשרת כוח אדם המסוגל לטפל בפצועי כוויות במצב חירום. לדבריו, מדינת ישראל חייבת להקים 4-5 יחידות כוויות המשולבות בטיפול נמרץ.

מסתבר כי מתוך כ-130 כירורגים פלסטים בישראל, רק 20 מהם עוסקים בכוויות ורק 3 "משוגעים לדבר" עוסקים בכוויות בטיפול נמרץ.

ד"ר יוסי חייק, מנהל יחידת הכוויות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, סיפר כי הוא ועמיתיו מתריעים שנים רבות על קריסה של יחידות הכוויות בטיפול נמרץ בישראל ועל ההחלטות הקשות אותן הוא נדרש לבצע מידי יום; כך למשל, 20% מהחולים המטופלים ביחידות הכוויות והטיפול הנמרץ בשיבא מגיעים מעזה - וגם להם, כמו גם לחולים הישראלים, אין אפשרות לתת מענה. מתברר כי עבור בתי החולים, הטיפול בכוויות אינו עסק כלכלי: עלותם של חולים עם כוויות בטיפול נמרץ בפועל עומד על כ-450 ש"ח, בזמן שהתקציב אותם מקבלים בתי החולים הוא רק רבע מכך.

מחסור חמור ברופאים לטיפול נמרץ ילדים

ד"ר אלחנן נחום, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול נמרץ בילדים, שירטט בכנס תמונה קשה מאוד של מערך הטיפול הנמרץ בילדים. כך למשל, בבית החולים שניידר יש כיום רק שני רופאים בטיפול נמרץ ילדים, שאחד מהם עומד לפני פרישה לפנסיה. במדינת ישראל שמעבר לקו חדרה וצפונה יש שלושה רופאי טיפול נמרץ בילדים, האמורים לתת מענה לכל הילדים באזור זה. "משרד הבריאות רק מצקצק בלשון ומגלגל עיניים למעלה במקום להפנות תקציבים לפתרון הבעיה."

מבצעים אינספור ניתוחים, מה לגבי התאוששות?

עוד נקודה עליה לא נותנים את הדעת היא כי החברה בישראל מתבגרת, וכיום מבצעים בקרב מבוגרים ניתוחים מורכבים המצריכים התאוששות של החולים במחלקות לטיפול נמרץ. בנוסף, מבצעים ניתוחי לב וניתוחים אלקטיביים כל העת מבלי לתת מענה היכן אותם חולים מורכבים אמורים להתאושש.

סוגיה נוספת שעלתה היא ההבחנה בין אירועי טרור לאירועים עם נפגעים רבים. ד"ר יורם קליין, יו"ר החברה הישראלית לטראומה, הסביר כי עד כה ישראל הוכיחה את עצמה כמי שמסוגלת להתמודד עם אירועי טרור בהצלחה, מאחר שמספר הנפגעים בכל אירוע היה קטן. אולם זה לא יהיה המצב באירוע רב נפגעים. להערכתו במצב כזה מערכת הבריאות תתקשה להתמודד בשל חוסר ניסיון של חלק מהמרכזים הרפואיים, וכן של חלק מהרופאים שמעולם לא התמודדו עם טיפול בפצוע קשה בשגרה.

האסון האמיתי הוא הפתרונות של הגורמים השלטוניים לסוגיית הטיפול הנמרץ. ד"ר מוטי קליין, מנהל יחידת טיפול נמרץ במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, הסביר: "אם יקרה אסון בבאר שבע, יוציאו בכל הארץ חולים בסכנת חיים מטיפול נמרץ, ויעבירו אותם למות במחלקות שבהן אי אפשר לטפל בהם בפועל - רק על מנת לקלוט חולים שנפגעו באירוע האסון. גם אם אחד מסגני השרים, או קרוב שלו, יזדקק לטיפול נמרץ, יימצא לו מקום ויוציאו חולה על מנת לאשפזו", אומר ד"ר קליין.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת חירום.