והרי התחזית

עירוי של תרופות כימותרפיות הוא אחד מהטיפולים הבסיסיים העומדים לרשותם של רופאים במלחמתם בגידולים סרטניים. כידוע, במקרים מסוימים מצליח טיפול כזה לבלום את הגידול, ובמקרים אחרים הוא נכשל בכך. מה מבדיל בין הצלחה לכישלון? צוות של מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשותה של פרופ' הדסה דגני, מהמחלקה לבקרה ביולוגית, מציע תשובה אפשרית מפתיעה לשאלה זו. ממצאי המחקר שבוצע בבעלי-חיים, והעשויים להשפיע בעתיד על דרך קביעת הטיפול במיליוני חולי סרטן, מתפרסמים בכתב-העת המדעי Cancer Research.

השימוש בעירויים המכילים תרופות כימותרפיות מבוסס על ההנחה שזרם הדם יוביל את החומר התרופתי אל תוך הרקמה הסרטנית. חדירת החומר אל הרקמה אמורה להתבצע כתוצאה מהתהליך הרגיל של השוואת ריכוזים, כלומר, חומר עובר מאזור של ריכוז גבוה לאזור של ריכוז נמוך, עד שהריכוזים בשני האיזורים הסמוכים מגיע לשוויון. אבל, כנגד הכוח של ה"שאיפה" להשוואת ריכוזים, פועל במקרים מסוימים הלחץ שמפעילים הנוזלים המצויים בתוך רקמת הגידול הסרטני. כשהלחץ הזה מגיע לעוצמה מסוימת, הוא יוצר מעין חיץ המונע את חדירת התרופה, מזרם הדם לתוך הגידול הסרטני.

מדעני המכון פיתחו דרך למדוד, באופן בלתי חודרני, מתי מתחוללת התופעה הזאת, כלומר, מתי הלחץ התוך רקמתי עלול לסכל את יעילות הטיפול הכימותרפי. המחקר שהוביל לפיתוח השיטה התבצע באמצעות מתקני תהודה מגנטיים (MRI) דומים לאלה המצויים בבתי-חולים ומכוני מחקר רבים. כמודל לתרופה השתמשו המדענים בחומר ניגוד תקני המשמש לבדיקות MRI שגרתיות בבתי-חולים. חומר זה הוחדר לגופם של עכברים חסרי מערכת חיסונית, שהושתלו בהם גידולים סרטניים. באמצעות אלגוריתם (מתכון ממוחשב) שפיתחו, הצליחו המדענים לבחון את הקשר בין מידת החדירה של החומר התרופתי לרקמת הגידול, לבין לחץ הנוזלים ברקמה זו. במחקר שהתבצע במכון וכן במחקרים נוספים שבוצעו במקומות שונים בעולם התברר כי היחס הזה משתנה מבעל-חיים אחד למשנהו, מאדם לאדם, ואפילו מרקמה לרקמה באותו בעל-חיים או אדם.

פרופ' דגני אומרת שכדי לבחון את המאפיין הזה יהיה צורך לבצע בדיקת MRI על-פי השיטה שפותחה במכון, בטרם תחילת הטיפול בעירוי כימותרפי. במקרה שבו יתגלה בגידול לחץ תוך רקמתי גבוה, העלול לסכל את חדירת התרופה לגידול וכתוצאה מכך לפגוע בהצלחת הטיפול, ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בחומרים מפחיתי לחץ (הדומים לאלה המשמשים להפחתת לחץ דם). שיטה זו, אם תיבחן בהצלחה בניסויים קליניים, תוכל להגדיל במידה ניכרת את יעילותם של טיפולים כימותרפיים.

כימותרפיה היא השימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) מיוחדות להשמדת תאים סרטניים. החלטה על מתן טיפול לפני ניתוח מותנית בשלב הסרטן (מוקדם או מתקדם). טיפול זה ניתן לעתים קרובות יותר לאחר ניתוח, כדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה (במקרה כזה הוא מכונה טיפול מסייע, adjuvant therapy). כמו כן, כימותרפיה ניתנת כאשר הסרטן התפשט לחלק אחר בגוף (סרטן שניוני או מתקדם).

לאחר ניתוח, יתכן שהרופא יחליט שתקבל טיפול כימי. הדבר נעשה בדרך כלל כאשר הגידול הוסר, אולם עדיין קיים נגע סרטני בבלוטות לימפה סמוכות. לעתים מציעים כימותרפיה מסייעת גם לאנשים שבלוטות הלימפה שלהם אינן נגועות, אך בדיקה מיקרוסקופית של הגידול שהוסר מגופם מעידה על סיכון להישנות המחלה. המטרה היא להפחית את הסיכון באמצעות מתן טיפול מקדים.

תרופות כימותרפיות ניתנות בדרך כלל בזריקה לוריד בזרוע או דרך צינורית פלסטיק המחוברת לחזה (עירוי מרכזי). לעתים הכימותרפיה ניתנת באמצעות משאבה ניידת קטנה המחוברת לעירוי המרכזי. כך ניתן לתת את כמות התרופה הרצויה לתוך זרם הדם על פני תקופת זמן מסוימת. משמעות הדבר היא שתוכל לשוב לביתך עם המשאבה ולשהות זמן קצר יותר בבית החולים. לחלק מהאנשים שבגופם התפשט הסרטן לכבד, ניתנת הכימותרפיה ישירות לכבד.

כימותרפיה ניתנת בדרך כלל במחזור טיפולי הנמשך מספר ימים. יתכן שתתבקש להישאר בבית החולים לצורך קבלת טיפול זה. לאחר הטיפול ישנה תקופת מנוחה של מספר שבועות, המאפשרת לגופך להחלים מתופעות הלוואי של הטיפול. לעתים קרובות ניתן לקבל כימותרפיה גם במרפאת חוץ. מספר מחזורי הטיפול שתקבל תלוי בסוג הסרטן ובמידת התגובה שלו לתרופות.

כימותרפיה עלולה לגרום לעתים לתופעות לוואי לא נעימות, אך אם אתה סובל מתופעות לוואי שמקורן בגידול, הכימותרפיה עשויה לגרום לך להרגיש טוב יותר על ידי הקלת תופעות אלה. רוב האנשים סובלים מתופעות לוואי, אך ישנן תרופות המאפשרות שליטה טובה בהן.

בואו לדבר על כך בפורום סרטן השד, בפורום תמיכה לבני נוער חולי סרטן ובפורום טיפולים אלטרנטיביים בסרטן.