חדשות סרטן השד

אל הדיון המתמשך באשר לבטיחותם של שתלי הסיליקון נוסף לאחרונה מחקר שבדי חדש, אשר לא מצא כל הוכחות כי שתלי סיליקון מגבירים את הסיכון לסרטן השד.

המחקר, אשר מומן על ידי התעשיה, ואשר עקב אחרי כמעט 3,500 נשים במשך 37 שנים, ראוי לציון בשל היקפו ואורכו. "נשים עם שתלי סיליקון יכולות להרגיש בטוחות", אמר עורך המחקר ג'וזף מקלוכלין, נשיא המוסד הבינלאומי לאפידמיולוגיה אשר ברוקוויל מרילנד.

שתלי הסיליקון, אשר היו במוקד המחלוקת במשך שנים ארוכות, נאסרו לשימוש לצרכים קוסמטיים בארה"ב ב-1992, למעט מקרים יוצאי דופן, בשל חשש שדליפות מהשתלים עלולות לגרום למגוון מחלות שונות, ובכללן מחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דלקת פרקים, זאבת וסרטן. עשרות אלפי נשים הגישו תביעות נגד יצרני השתלים, אשר נאלצו לשלם מיליארדי דולרים כפיצויים.

גם לאחר כניסת האיסור לתוקף נמשך הדיון, כאשר היו מחקרים שהעידו כי לא נמצא קשר בין דליפות מהשתלים למחלות מערכתיות. בינתיים, התחיל מינהל המזון והתרופות בארה"ב, ה- FDA, בתהליך לקראת אישור מחדש של השתלים כאלטרנטיבה לשתלי הסליין (מי מלח), אשר לדעת רופאים אינם תמיד הפיתרון האידיאלי. כתגובה הביעו מספר פוליטיקאים וקבוצות נשים בארה"ב את פליאתם על כי הממשלה עלולה לאשר מחדש את השימוש בשתלי הסיליקון.

במחקר החדש, בדקו חוקרים אמריקאיים את המידע שהצטבר במאגר שבדי לגבי 3,486 נשים אשר בגופן הושתלו שתלי סיליקון לצרכים קוסמטיים ב-1965-1993. המחקר עקב אחר הנשים עד 2002, כלומר ממוצע של 18.4 שנים לאחר ההשתלה. תוצאות המחקר החדש פורסמו בגליון ה-19 באפריל של Journal of the National Cancer Institute.

מקרב הנשים שהיו במעקב, רק 53 פיתחו סרטן שד, לעומת 71.9 נשים שהיו צפויות לחלות בה מקרב האוכלוסיה הרגילה. בסה"כ, בקרב הנשים עם שתלי הסיליקון, חלו 180 נשים בסרטן, לעומת 193.1 מקרים להם היה ניתן לצפות.

החוקרים שיערו כי השיעור הנמוך יותר של חולות סרטן השד בקבוצת המעקב נובע מכך שבממוצע היו הנשים עם השתלים רזות יותר, אמהות למספר גדול יותר של ילדים, וילדו את הילד הראשון בגיל צעיר יותר (משקל עודף, אי הולדת ילדים ולידה בגיל מאוחר מעלים את הסיכון לסרטן השד).

לעומת זאת, נמצא שהנשים אשר השתמשו בשתלי הסיליקון נטו יותר לפתח סרטן ריאות מאשר נשים אחרות - 20 נשים פיתחו סרטן ריאות, לעומת 9.1 מקרים אשר היו צפויים בשאר האוכלוסייה. החוקרים העריכו כי הסיבה נעוצה בכך שהנשים השבדיות עם שתלי הסיליקון נטו יותר לעישון.

המחקר החדש מומן על ידי Dow Corning, יצרן שתלי סיליקון, אך מקלוכלין טוען כי כותבי המחקר נהנו מ"חופש אינטלקטואלי מוחלט". דיאנה צוקרמן, נשיאת מרכז המחקר הלאומי לנשים ומשפחות, (National Research Center for Women and Families) מטילה בכך ספק ואומרת: "יש להם אינטרס כלכלי משמעותי, אשר כולנו יודעים שהוא יכול להשפיע על הדברים". "הם (יצרני השתלים) מנסים להביא את הדיון לסיומו ולכן הם אומרים 'הנה, ידענו את זה כל הזמן,המוצר הינו בטוח לחלוטין'". אך לדברי צוקרמן, "חבר המושבעים" עדין לא קיבל את החלטתו בנוגע לבטיחות השתלים, והיא מתייחסת בכך למחקר נוסף אשר ממומן על ידי הממשלה ואשר מצא כי לנשים עם שתלי סיליקון יש סיכון גבוה יותר להתאבדויות. היא אף הוסיפה כי לא ברור שעישון הוא הגורם המסביר את האחוז הגבוה יותר של מקרי סרטן הריאות באוכלוסיית המחקר.

ד"ר רוקסן גאי, הנשיאה הנבחרת של ארגון המנתחים הפלסטיים בארה"ב, אמרה כי היא צופה שה-FDA יגיע למסקנתו הסופית בקשר לשימוש בשתלי סיליקון בסוף השנה. לטענתה, במקרים מסוימים, שתלי סיליקון הם אופציה טובה יותר משתלי הסליין, במיוחד אם רקמת השד הינה דקה ואינה יכולה לתמוך בשתלי הסליין באותה מידה. "יש מטופלות רבות שאצלן שום דבר לא יעבוד טוב באותה מידה כמו שתלי הסיליקון".

בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה פלסטית ואסתטית.

מחקרים חדשים מציעים חדשות מעוררות תקווה לנשים עם סרטן שד מסוג שנחשב קשה לטיפול. משמעות טיפולי הכימותרפיה המודרנית היא שמספר הנשים שישרדו יהיה גדול יותר מהצפוי.

הממצאים החדשים מספקים הוכחות נוספות לכך ש"מאפייני אישיותו" של הגידול משמעותיים יותר מגודלו או מדרגת התפשטות הסרטן. פעמים רבות גורם המפתח הוא מידת היות הגידול תלוי ההורמון אסטרוגן. שיקול זה הופך למשמעותי יותר ויותר בתכנון הטיפול על ידי הרופאים.

גידול תלוי אסטרוגן מצוי אצל כשני-שלישים ממקרי סרטן השד. בדרך כלל הטיפול הוא באמצעות טמוקסיפן ותרופות חוסמות-הורמונים חדישות אחרות, הגורמות לפחות תופעות לוואי. לעתים משלבים גם טיפול בכימותרפיה עם הטיפול ההורמונלי, אם כי מחקר חדש מראה כי מצבן של נשים רבות יהיה דומה גם בלעדיו.

אך בנוסף לכך מאובחנות מדי שנה בארה"ב כ- 70,000 נשים עם סרטן השד שאינו תלוי הורמונים. המחקר החדש מצא כי החידושים בטיפולי הכימותרפיה התוך-ורידית הרגילה מקנים לנשים אלו סיכויי הישרדות טובים כמעט כמו אלו של חולות סרטן השד תלוי-הורמונים.

בעוד שטמוקסיפן "שינה את המפה" אצל חולות סרטן שד תלוי-אסטרוגן, "המצב מתאזן במעט כעת" בזכות התגובה הטובה של סרטן לא-הורמונלי לכימותרפיה מודרנית אומר מחבר המחקר, דונלד ברי, ביו-סטטיסטיקאי במרכז הסרטן אנדרסן.

המחקר הנוכחי שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Association תומך בהוראות המעודכנות שפרסם ארגון National Comprehensive Cancer Network, המאגד מרכזי טיפול בסרטן. הוראות אלו ממליצות לבסס את הטיפול גם על מצב ההורמון בגידול.

"סרטן השד אינה מחלה אחת, ואין מידה אחת לכולם," אמר ד"ר אריק וינר, אחד המחברים, מנהל המרכז לאונקולוגית השד במכון דיינה-פארבר בבוסטון. ללא קשר, פורסם באותו גליון גם דו"ח נוסף ממחקר חדשני של הממשל האמריקאי על גלולות הורמונליות לטיפול בתופעות גיל המעבר.

מחקר זה מורה כי בניגוד לטיפול בגלולות שילוב אסטרוגן-פרוגסטין, גלולות אסטרוגן בלבד אינן מגבירות את הסיכון לסרטן השד אצל נשים מבוגרות. התוצאות החדשות, המבוססות על ניתוח נתונים מעודכנים, מזכירות תוצאות דו"ח מלפני שנתיים אשר הראה קשר בין גלולות אסטרוגן לסיכון גבוה ללקות בשבץ (אירוע מוחי) אך לא בסרטן השד.

המחקר על גידולים והטיפול בהם מבוסס על ניתוח נתונים בני 20 שנה משלושה מחקרים על 6,644 מטופלות אצלן התפשט הסרטן לבלוטות הלימפה. כימותרפיה מודרנית שיפרה את נתוני ההישרדות בת-חמש-שנים ללא סרטן אצל 23% נשים עם סרטן לא-הורמונלי, לעומת שיפור של רק 7% אצל נשים עם סרטן תלוי-אסטרוגן.

פרוטוקול הכימותרפיה האחרון שנבדק - שילוב של שלוש תרופות, כולל טקסול, ועירוי מדי שבועיים למשך 16 שבועות - הפחית בלמעלה מ-50% את הסיכון להישנות הסרטן ולמוות אצל חולות בסרטן לא-הורמונלי, לעומת פרוטוקולים מיושנים יותר במינון נמוך יותר ובתכיפות פחותה.

התוצאות מגלות "עד כמה גדולה השפעת הכימותרפיה החדשה" על נשים עם סרטן שאינו תלוי-אסטרוגן, ומצפים שיגבירו את האופטימיות לגבי הפרוגנוזה של נשים אלו - כך אמרה דבי ססלואו, מנהלת היחידה לסרטן גינקולוגי וסרטן שד ב- American Cancer Society.

המחקר על גלולות אסטרוגן הקיף 10,739 מתנדבות לאחר גיל המעבר (פוסט-מנופאוזה) במיזם בריאות האשה (Women's Health Initiative). המחקר מצא כי הגלולה מעלה את סיכוני הנשים המבוגרות לגילוי ממצאי ממוגרפיה חריגים באותה מידה שמעלה הגלולה המשולבת (אסטרוגן ופרוגסטין). הסיבה לכך היא שההורמונים גורמים להתעבות ברקמת השד ומכאן לקושי בפיענוח הממוגרפיה. לעתים קרובות נדרשות ממוגרפיות חוזרות כדי להבהיר את הממצאים הראשוניים - תהליך יקר ומעורר חרדות.

ד"ר איילין הלזנר מחברת Wyeth אמרה שהתוצאות מרגיעות, אך הוסיפה כי מן הראוי שנשים ידונו עם רופאיהן בסיכונים האישיים לפני שיחליטו על נטילת הורמונים בגיל המעבר.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.