אורתופדיה לגיל הרך
תופעות אורתופדיות קטנות עלולות להפוך עם הזמן לבעיות חריפות. אבחון מוקדם יכול למנוע סבל נוראי
"רעות, בתי הבכורה, נולדה לפני שנה בדיוק", מחייכת מיכל כרמלי מראשון לציון. "הלידה עברה בשלום וגם בבדיקות הראשוניות שנערכו לה בבית החולים לא התגלתה כל בעיה. להפתעתנו, כשביצענו את בדיקת האולטרה-סאונד למפרקי הירך בגיל שישה שבועות, התברר לנו כי המפרק של רגל ימין אינו יושב היטב במקומו. מובן שנלחצנו, כמו כל הורה טרי, ומייד פנינו לייעוץ אצל אורתופד מומחה. ההמלצה החד-משמעית שלו הייתה להיעזר במתקן מיוחד שמטרתו לשמור על מצב של פיסוק ברגליים.
"ואכן, פעלנו בהתאם להנחיות, למרות חוסר הנעימות שבדבר. רעות נעזרה במתקן כשלושה חודשים, ובבדיקות שנערכו לה לאחר מכן התברר כי המפרק חזר למקומו הטבעי וכי לא תהיה כל פגיעה בהתפתחות הפיזית שלה. ואני רק יכולה להגיד שאני בהחלט שמחה שתפסנו את זה בזמן, שטיפלנו ולא הזנחנו. בכך מנענו מרעות ומעצמנו סבל וכאבים מיותרים בעתיד". 
"בניגוד לעבר, הטכנולוגיה המודרנית והמתקדמת שאנו נעזרים בה כיום מאפשרת לאורתופדים לעקוב אחר התפתחותו של התינוק ולאתר בעיות אורתופדיות חריפות, כגון עיוותים בגפיים ובעמוד השדרה עוד ברחם האם", מסביר ד"ר אלחנן בראון, מנהל היחידה לאורתופדיית ילדים במרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים. "בעזרת בדיקת אולטרה-סאונד פשוטה ניתן לגלות מומים עובריים ועיוותים, ואם המומים קשים מדי, אנו ממליצים לעתים לבצע הפסקת הריון".
"המשך המעקב אחרי היילוד מתקיים זמן קצר לאחר הלידה", מצטרף להסברים ד"ר ליאונל קופליוביץ, מנהל היחידה לאורתופדיית ילדים בבית החולים אסף הרופא. "הבדיקה הראשונה לאיתור בעיות אורתופדיות אצל יילודים מתרחשת במסגרת הבדיקות הכלליות שעובר כל תינוק בחדר היונקים בבית החולים. בבדיקה הראשונית, שהנה בדיקה ידנית, האורתופד בודק את מערכת השלד של הרך הנולד.
"הוא בוחן אם קיימים עיוותים צורניים בולטים בעמוד השדרה, בידיים ובכפות הרגליים. נבדקת הטיית הצוואר של התינוק וכן מושם דגש על הגבלות אפשריות בתנועת הגפיים העליונות והתחתונות, השוואה בין אורך הגפיים ועוד. בנוסף, האורתופד בודק את מפרקי הירכיים וכן את הפישוק ביניהן, וזאת כדי לנסות לאתר נקע מולד של מפרק הירך. ישנה חשיבות רבה לאיתור מוקדם של בעיות אורתופדיות, כיוון שככל שהטיפול בהן יתבצע מוקדם יותר, כך יעילותו תהיה טובה יותר ויימנע נזק עתידי ליילוד".
"אחת הבעיות האורתופדיות השכיחות בקרב תינוקות שזה עתה נולדו הנה בעיה של נקע באזור מפרק הירך, ממשיך ד"ר בראון. "בעיה זו נפוצה בעיקר בלידה הראשונה, כאשר הרחם צר וצפוף, במיוחד לתינוק שנחשב גדול יחסית. התופעה שכיחה יותר בקרב בנות, אולם גם תינוקות זכרים יכולים לסבול ממנה. מחקרים שנערכו בתחום מראים כי התופעה שכיחה יותר אצל ילדים שנולדו בלידת עכוז וכן בקרב ילדים בעלי רקע משפחתי דומה. בנוסף, התברר כי התופעה שכיחה יותר במפרק שמאל, אך לעתים יכולה להופיע גם בשתי הרגליים. את הבעיה האורתופדית הזאת לא ניתן לאתר לפני הלידה, כיוון שזוהי בעיה התפתחותית. הבדיקה הראשונית לגילוי נקע במפרק הירך מתבצעת, כאמור, בבית החולים לאחר הלידה ואורתופד מומחה יכול בהחלט לגלות סממנים אופייניים, כגון א-סימטרייה בין כפלי הישבן ומפרקים גמישים מדי.
"אולם, ההמלצה היא לערוך לכל תינוק, בנים ובנות כאחד, בדיקת אולטרה-סאונד של מפרק צוואר הירך בגיל שישה שבועות. ואם אכן מתגלה בעיה כלשהי, ההמלצה הנה לפנות לקבלת ייעוץ וטיפול אצל אורתופד. לרוב, הטיפול בתופעה מתבצע באמצעות מערכת של רצועות, כרית פיסוק או סד מיוחד שהתינוק לובש. החבישה יוצרת למעשה פיסוק מלאכותי של הירכיים, כדי שניתן יהיה לקבע את ראש עצם הירך ולהחזירו אל תוך מקומו הטבעי - המכתש. ברוב המקרים הבעיה נפתרת לאחר זמן קצר באמצעות אביזרים אלה, אולם במקרים מסוימים ממליצים הרופאים לגבס את רגליו של התינוק ובמקרים חריגים אף לבצע אקט כירורגי כדי לפתור את הבעיה".
"בעיה אורתופדית נוספת השכיחה בקרב יילודים הנה טורטיקוליס", מסביר ד"ר קופליוביץ. "זוהי למעשה תופעה שתרגומה מלטינית הוא 'צוואר עקום'. מצב כזה של עיוות בצוואר נוצר בדרך כלל כתוצאה ממנח לא תקין של העובר ברחם. הטיפול בתופעה זו, אותה ניתן לאבחן מייד לאחר הלידה, הנו פיזיותרפיה שמטרתה להגמיש את שרירי הצוואר ולהשיבם למצב תקין ונורמלי. במקרים יוצאי דופן, כשלא חל שיפור במצבו של התינוק, יש צורך לבצע אקט ניתוחי בגיל שנה-שנתיים. לעתים יכול להופיע מקרה של צוואר מעוקם גם לאחר הלידה עקב ליקוי אחר שאינו קשור דווקא לבעיה האורתופדית.
"לעתים התופעה של צוואר עקום נגרמת עקב חוסר איזון בין קבוצות שרירים בצוואר, כתוצאה מהשכבה מרובה של התינוק על הגב ויצירת אי-סימטרייה של השרירים", מוסיפה מיקי קורן, פיזיותרפיסטית אחראית באגף הילדים במרכז הרפואי אסף הרופא, "ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה לשם קבלת טיפול מתאים".
"בעיה נוספת שניתן לגלות בבדיקה הראשונית שנערכת בבית החולים היא מצב של עיוות בכף הרגל, או כפי שהדבר נקרא בלשון המקצועית 'כף רגל סוסנית'", מסביר ד"ר קופליוביץ. "כף הרגל יכולה להתעוות פנימה, החוצה, מעלה ואף למטה, והחשש הוא שבשלב מאוחר יותר יקשה הדבר על ההליכה של התינוק.
"לעתים ניתן לגלות תופעות של עיוותים בכף הרגל כבר בשלב העוברי בסריקת המערכות, וככל שמגלים את העיוות מוקדם יותר, כך ניתן לטפל בו ביתר הצלחה. גם תופעה זו של עיוות בכף הרגל יכולה להיווצר כתוצאה ממנח לא תקין ברחם האם, במיוחד אם מדובר בתינוקות גדולים מבחינה פיזית. כאשר מדובר בבעיות מינוריות וקטנות, הטיפול הניתן בדרך כלל הוא תרגילי פיזיותרפיה שונים.
"לעתים נעשה שימוש בגבס ובסדים מיוחדים, שמטרתם לשמור על התנוחה של כף הרגל. רק במקרים חמורים נעשה שימוש בפרוצדורה ניתוחית. אחוזי ההצלחה בטיפול בכף רגל סוסנית גבוהים ורוב הילדים משתקמים ממנה לחלוטין. ישנן תופעות נוספות שכיחות פחות כגון רגלי O הפונות פנימה, וגם בתופעה זו אנו מטפלים לעתים בעזרת גיבוס מתאים. אולם לרוב תופעה זו עשויה לחלוף כבר בשנה הראשונה לחיי היילוד".
"בעיה נוספת לכאורה בקרב תינוקות, שההורים מתלוננים עליה, היא רגל שטוחה", מוסיף ד"ר קופליוביץ. "חשוב להרגיע את ההורים ולהבהיר כי זוהי בהחלט תופעה טבעית הקיימת אצל תינוקות רבים. קשת בכף הרגל יכולה להיווצר אפילו עד גיל 4 שנים ואין בכך שום בעיה".
את המשך הכתבה ניתן לקרוא בגיליון מאי של הירחון "להיות משפחה".
בואו לדבר על זה בפורום אורתופדיית ילדים.
