חדשות סרטן השד

מערכת CellScan, פרי פיתוח ישראלי של חברת מדיסל, מאפשרת להתאים טיפול תרופתי לחולי סרטן באופן מיטבי, וכן לזהות אם גידול שפיר בשד עלול להפוך בעתיד לסרטני.

"לכל אחד מסוגי הסרטן מוצעות כיום כמה תרופות. בחירת התרופות מתבצעת בלי לדעת כיצד יגיב החולה הספציפי לתרופה, והאם היא תשפר את מצבו", מסביר פרופ' סמריו חייצ'יק, מומחה לאונקולוגיה מבית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב והיועץ הרפואי של מדיסל. המערכת החדשה יכולה לסייע בבדיקת העמידות של הגידול הספציפי לתרופות שונות.

המכשיר לוכד את התאים הסרטניים שנלקחו מהביופסיה של החולה ומבודד אותם; מערכת לייזרים סורקת את התאים ובודקת את עמידותם בפני מגוון של תרופות. המערכת מסוגלת לספק תשובות באשר לסוג הטיפול הדרוש תוך 12-24 שעות, דבר שמאפשר לזרז את תחילת הטיפול ולחסוך זמן יקר.

בנוסף, מאפשרת המערכת לאתר שינויים בתא, המעידים על מצבים טרום-סרטניים של סרטן השד. "גידול שפיר בשד עלול להתפתח לגידול ממאיר אצל חלק מהנשים (1.1% אצל נשים ללא הסטוריה משפחתית של סרטן השד, ו-11.2% אצל נשים עם היסטוריה כזאת)". המערכת מסוגלת לאתר סימנים לכך שהגידול עתיד להפוך לסרטני.

הבדיקה מתבצעת באמצעות בדיקה של תאי T, תאי המערכת החיסונית של האשה שבגופה התגלה הגידול השפיר, אליהם מוסיפים חלבון שהופק מהגידול. האבחון בשלב כה מוקדם מאפשר מעקב צמוד אחר האשה ולעיתים אף מתן תרופות למניעת סרטן השד.

בישראל המערכת פועלת במסגרת ניסויית במספר מרכזים רפואיים, וכדי להבדק באמצעותה יש לפנות לאונקולוג המטפל. המערכת נמצאת בשימוש מסחרי בברזיל ובספרד.

האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO -The American Society of Clinical Oncology) ניסחה הנחיות חדשות לטיפול בהקאות בחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה או בהקרנות. ההנחיות החדשות צפויות להתפרסם בגליון ה-20 ביוני 2006 של כתב העת לאונקולוגיה קלינית (The Journal of Clinical Oncology).

ההנחיות החדשות מתמקדות במניעת בחילות והקאות, תוך שימוש בתרופה אחת או בשילוב של שתים או שלוש תרופות, בהתאם לפוטנציאל גרימת ההקאות של הטיפול.

ד"ר מרק קריס ממרכז הסרטן סלואן-קטרינג בניו-יורק, אשר שימש יושב ראש הוועדה שניסחה את העדכונים, הודה שהתרופות שנמצאות בשימוש הוכחו כמסייעות במניעת בחילות והקאות, אולם נכון לעכשיו אין עדיין תרופות שיעילות לטיפול יסודי בבעייה.

השימוש בשילוב שלוש התרופות מומלץ למטופלים שעתידים לקבל טיפול באנתראציקלין (anthracycline) וציקלופוספמיד (CYTOXAN). ד"ר קריס הדגיש כי לא מדובר במצב שבו תרופה אחת באה במקום אחרת, אלא יש צורך בכל השלוש. לדבריו, חשוב לקבל את התרופות כבר בשלבים ההתחלתיים של טיפולי הכימותרפיה או ההקרנות. הוא גם הדגיש כי יש לתת את התרופות למשך יומיים-שלושה אחרי השלמת הטיפול הכימותרפי. לדבריו, תופעת הבחילות וההקאות אינה מופיעה בדרך כלל ביום קבלת הכימותרפיה, אלא רק יום או יומיים מאוחר יותר.

ד"ר קריס ציין עוד, כי מנסיונם במרכז סלואן קטרינג השימוש בשילוב שלוש התרופות מונע הקאות אחרי כימותרפיה אצל יותר מ-90% מהמטופלים. שיעור המניעה לגבי בחילות הוא בערך 50%, ואצל המטופלים שכן סובלים מבחילות קיימת יש קשת רחבה של מידת חומרת התופעה.

במקרים של טיפול בתרופות כימותרפיות בעלות סיכון נמוך יותר לגרום לבחילות והקאות, ממליצה הוועדה על שילוב של שתי תרופות - 5-HT3 serotonin receptor antagonist יחד עם dexamethasone.

למטופלים המקבלים הקרנה לכל הגוף (total-body radiation), מומלץ טיפול ב-5-HT3 receptor antagonist לפני כל קטע של ההקרנה ועד לפחות 24 שעות אחריה. ניתן לשלב טיפול זה יחד עם טיפול בקורטיקוסטרואידים (corticosteroid). ד"ר קריס ציין כי לא קיימים פרסומים מדעיים רבים בנוגע לטיפול בבחילות והקאות על רקע הקרנות, ומשום כך המלצות הוועדה מבוססות במידה מסויימת על ניסיונם הקליני של חברי הוועדה.

ד"ר קריס סיכם באומרו כי בכל פעם שמתפרסם סקר בנושא עמדת המטופלים בנוגע לכימותרפיה, בראש הרשימה מופיע נושא הבחילות וההקאות. לדבריו, חייבים ליידע את המטופלים שתופעות אלו ניתנות למניעה. אבל, הוא מוסיף ואומר, תרופות מניעתיות מועילות רק אם משתמשים בהן בפועל. קיימת רתיעה מובנת מצד הרופאים לתת למטופלים תרופות נוספות, אבל חשוב להדגיש - וזה המסר העיקרי של ההנחיות החדשות - שיש להמשיך בשימוש בתרופות המניעתיות יומיים-שלושה לאחר סיום הטיפול הכימותרפי או הקרינתי.

מחקר קנדי מדווח כי התאמת הטיפול הכימותרפי למאפיינים הגנטים של הגידול עשויה לשפר את תגובת החולה לטיפול. המחקר, שממצאיו פורסמו בגיליון 18 במאי של The New England Journal of Medicine, מתבסס על מחקרים קודמים שמצאו שיפור דומה אצל מטופלות.

החוקרת הראשית, ד"ר קתרין פריטצ'ארד, פרופסור לרפואה מאוניברסיטת טורונטו, אומרת כי נשים עם סרטן שד תלוי-HER2 - שבו מפתחים תאי הסרטן עודף של הקולטן Human epidermal growth factor receptor 2 - הגיבו לשילוב כימותרפיה מסוים טוב יותר מזה שנמצא אצל מטופלות ללא ייצור-יתר של הקולטן.

השילוב נקרא CEF, על-שם שלוש התרופות המרכיבות אותו: ציקלופוספאמיד (ציטוקסן), אפירוביצין ופלואורציל. במחקר המדובר, אומרת פריטצ'ארד, הפחית השילוב CEF את סיכון המוות בתוך 10 שנים ב-48% אצל נשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2, בהשוואה לנשים במצב דומה שטופלו בשילוב הכימותראפי CMF (ציקלופוספאמיד, מטוטרקסאט ופלואורציל).

לדברי אגודת הסרטן האמריקנית, שליש מבין מקרי סרטן השד מאופיינים ביתר-HER2. מקרי סרטן אלו הם אגרסיבים יותר מסוגים אחרים, ומגיבים פחות לטיפול הורמונלי. לאחרונה מצאו מומחים כי הרכבי כימותרפיה מסוימים, כמו זה שחקרה פריטצ'ארד, יחד עם הרצפטין, התרופה המתמקדת ב-HER2, עשויים להאט את התרבות התאים בגידולים אלו.

במחקר קודם הראו פריטצ'ארד וצוותה כי שילוב CEF מביא תוצאות טובות יותר מאשר CMF אצל נשים עם סרטן השד שהתפשט לבלוטות הלימפה. החוקרים שבו לבדוק את אותו מחקר וניתחו 639 דגימות שנשמרו מגידולים מ-710 נשים, כולן לפני גיל המעבר, שקיבלו אחד משני הרכבים אלו. לאחר מכן השוו תוצאות כעבור 10 שנים לפי מצב ה-HER2 אצל אותן נשים.

"הפרוגנוזה לסרטן תלוי-HER2 אינה טובה, אך יש יתרון לשילוב CEF על השילוב CMF", מסכמת פריטצ'ארד. אצל נשים ללא יתר-HER2, היא מציינת, לא נמצאו תוצאות כאלו. "לדעתנו, רוב היתרון בשילובי כימותראפיה המכילים אנטראציקלין הוא לגבי מטופלות עם יתר-HER2", היא מוסיפה.
"איננו יודעים איך משתלבים הממצאים שלנו עם הרצפטין", אומרת פריטצ'ארד, ומסבירה כי שאלה זו לא נכללה בתחום המחקר.

אחת המסקנות במחקר היתה כי יש לבדוק את רמות ה-HER2 בגידול אצל כל המטופלות, אמרה פריטצ'ארד. "מידע זה אמור להיות בידי האונקולוג המחליט על שילוב הכימותראפיה של המטופלת ואם תקבל הרצפטין," הוסיפה. "לדעתי, יש לשקול הרצפטין לכל מטופלת עם סרטן תלוי-HER2".

במאמר מערכת נלווה בכתב העת, זכה המחקר לשבחים, יחד עם זאת נאמר כי "המסר לנשים הוא כי המידע על הסמנים המולקולרים עדיין לא מספיק לבחירת סוג הכימותרפיה. בשלב זה עדיין יש לסמוך על שיקול הדעת הקליני של הרופאים".

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.