חדשות סרטן השד

תוכנת אימון אישית שפותחה בישראל תסייע בשיקום הכישורים הקוגניטיביים בקרב נשים חולות סרטן השד שעברו טיפולי כימותרפיה.

לעיתים, בעקבות הטיפולים הכימותרפיים, באה לידי ביטוי תופעת לוואי מאוחרת, המתבטאת בירידה זמנית בחלק מהיכולות הקוגניטיביות (יכולות שכליות הקשורות בחשיבה ובזיכרון): קשב, תפיסה, זיכרון חזותי ומרחבי, זכרון לטווח קצר, יכולת שליפת מילים, למידה, מהירות עיבוד מידע, זמן תגובה, פתרון בעיות, קבלת החלטות ועוד.

התופעה, המכונה chemo-brain, נתפסה בעבר כתוצר של תופעות לוואי אחרות של הכימותרפיה, כגון אנמיה, מצב רוח ירוד, דכאון או חרדה. אולם כיום מצביעים מחקרים בעולם על כך שמדובר בתופעה בפני עצמה, הנגרמת על-ידי הטיפולים הכימותרפיים.

בישראל פותחה תוכנת אימון אישית המיועדת לנשים שחלו בסרטן השד ומבקשות לשקם את הכישורים הקוגניטיביים שלהן. התוכנה Back on Track פותחה על ידי צוות בראשות פרופ' שלמה ברזניץ, ממקימי החברה, וד"ר סמדר בירנבוים, מחברת "קוגניפיט", ובשלב זה היא מוצעת להתנסות לנשים חולות סרטן השד דרך אתר החברה.

התוכנה באתר היא באנגלית, אולם נשים המעוניינות לקבלה בשפה העברית יכולות לפנות לסניף החברה בישראל.

המוטציה BRCA1 נחשבת כמוטציה יהודית אשכנזית, אולם מסתבר כי היא מופיעה גם בקרב האוכלוסייה ברוסיה, פולין, לטביה והונגריה.

בשל העלות הכרוכה בביצוע בדיקות סקר מקיפות לנשאות של המוטציה BRCA1, מתמקדת הבדיקה בדרך כלל באוכלוסיות שהקשר שלהן למוטציה ידוע מראש, כך מסבירים ייבגני אימיניטוב ושותפיו במכון האונקולוגי פטרוב שבסנט פטרסבורג, רוסיה.

לצורך העמקת המחקר על ההשלכות של נשאות המוטציה, בדקו החוקרים את תפוצתה בקרב חולות סרטן שד חד-צדדי (857 חולות) ודו-צדדי (144 חולות) מסנט פטרסבורג וכן בקרב 400 תורמות דם מבוגרות ו-344 תורמות מבוגרות יותר ובריאות, ללא גידול.

על-פי תוצאות המחקר, 10.4% מהחולות בסרטן שד דו-צדדי ו-3.7% מהחולות בסרטן שד חד-צדדי הינן נשאיות של המוטציה.

שיעור גבוה במיוחד של נשאיות המוטציה אובחן בקרב נשים חולות סרטן שד צעירות בגילאי 40 ומטה בזמן האבחון (6.1% מ-99 חולות), וכן בקרב חולות בעלות קרבה משפחתית מדרגה ראשונה לחולה עם היסטוריה של סרטן שד ו/או סרטן השחלה (11.3% מ-97 חולות).

לעומת זאת, בקבוצת הביקורת לא נמצאה אף לא נשאית אחת של המוטציה.

המחקר מאשר את תדירות הנשאות של BRCA1 באזורים גאוגרפיים מרוחקים של רוסיה כמו מוסקבה, סנט פטרסבורג וסיביר. "מעניינת העובדה שהמוטציה מופיעה בקרב אומה כה גדולה הפרוסה על שטח נרחב", מציינים החוקרים. מסקנתם - הנתונים מצדיקים לערוך בדיקות סקר מקיפות לאיתור המוצטיה בקרב האוכלוסייה ברוסיה, תוך שימת דגש על נשים בשלבים ראשוניים של המחלה, נשים עם היסטוריה משפחתית ומקרים של סרטן שד דו-צדדי.

ב-9 ביולי, 2006 הוציא מינהל הרפואה במשרד הבריאות את ההנחיות למתן הרצפטין לחולות סרטן שד מוקדם, המגדירות את הקריטריונים (התוויות) לקבלת התרופה במסגרת סל הבריאות (כזכור, הטיפול בתרופה לחולות סרטן שד גרורתי כבר כלול בסל מאז שנת 2000).

על-פי ההנחיות, זכאיות לטיפול בהרצפטין חולות בסרטן שד מוקדם (סרטן שד חודרני ללא גרורות) שעברו ניתוח, ושקיים אצלן ביטוי יתר של החלבון HER2, כלומר תוצאה של HER2 חיובי ברמה של 3+ בבדיקה אימונוהיסטוכימית, או תוצאה חיובית בבדיקת FISH במקרה שתוצאת הבדיקה האימונוהיסטוכימית היא 2+.

תחילת הטיפול בהרצפטין היא עד חצי שנה מסיום הטיפול הכימותרפי. הקריטריונים מבהירים כי גם מי שהתחילה לקבל טיפול בהרצפטין לפני שהתרופה נכנסה לסל הבריאות תהיה זכאית להמשך טיפול, בתנאי שהתחילה את הטיפול תוך חצי שנה מסיום הטיפול הכימותרפי. על-פי ההנחיות, משך הטיפול בהרצפטין לא יעלה על שנה.

הטיפול ייפסק במקרה של עדות לאי-ספיקת לב מחמירה, או הופעת גרורות, הופעת סרטן שד באותו שד או בשד השני, או קיום עדות אחרת להתקדמות המחלה.

החולות יוכלו לקבל את ההרצפטין בבית-חולים כללי בו פועל מכון אונקולוגי, ע"פ החלטת רופא אונקולוג במכון. ההנחיות מבהירות כי בית-החולים הוא האחראי הישיר למתן התרופה לחולות. עלות התרופה, הטיפול ואשפוז היום תוחזר לבית-החולים לאחר מכן על-ידי קופת החולים.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.