ניתוח אסתטי לקטין: יש לפקח
הוועדה לזכויות הילד בכנסת קוראת להסדיר את תחום הטיפולים האסתטיים לקטינים ומבקרת את משרד הבריאות על העדר הפיקוח על הטיפולים הלא כירורגיים
הוועדה לזכויות הילד בכנסת דנה אתמול (ג') בטיפולים אסתטיים וניתוחים פלסטיים לקטינים. יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס ("ישראל ביתנו"), בירכה אמנם על ההנחיה החדשה של משרד הבריאות לאסור ניתוחים כאלה בקרב ילדים בני פחות מ-17, אך אמרה כי מהדיון ומהמסמך של מרכז המידע של הכנסת עולה תמונה ברורה כי עד להנחיה זו המשרד לא התייחס לטיפולים אסתטיים המיועדים לקטינים, ואף לא היו בידו נתונים על טיפולים כאלה.
"הדימוי העצמי של הילד מושפע מדברים רבים, ויש לו אשליה שאם יתוקן דבר מה - הכול יסתדר", אמרה ח"כ לוי-אבקסיס. "איך על ההורים להתמודד עם הלחץ של הקטין? האם משרד הבריאות מפרסם מה הן הסכנות?". יו"ר הוועדה קראה למשרד הבריאות לפקח על תחום הקוסמטיקה, ולבנות מסלול מחייב לקטינים לגבי הטיפולים הניתנים במכונים קוסמטיים.
מבדיקת מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי למרות שטיפולים אסתטיים (כירורגיים ניתוחים פלסטיים; ולא כירורגיים הסרת שיער בלייזר, טשטוש צלקות וכדומה) הפכו לפופולריים מאוד גם בקרב קטינים, הרי שתחום הטיפולים האסתטיים לאוכלוסייה הכללית ולאוכלוסיית הקטינים אינו מוסדר כראוי. כיום אין למשרד הבריאות נתונים על מספר הקטינים שפונים לטיפולים אסתטיים, אין למשרד נתונים על סוגי הטיפולים שקטינים עוברים, על טיפולים שכשלו ועל תלונות של מטופלים קטינים בגין בעיות רפואיות שנבעו מטיפולים אסתטיים.
החוקרים מזהירים כי למרות שיש הסבורים כי טיפולים אלו עשויים לעזור לקטינים בהעלאת הביטחון וההערכה העצמית, הרי שלצד היתרונות טמונות בהם גם סכנות - הן לבריאות הגופנית והן לבריאות הנפשית. השינויים הפיזיים והנפשיים המתרחשים בגיל ההתבגרות הם בעלי השפעה רבה על מצבם הבריאותי של המתבגרים. יש הטוענים שניתוחים פלסטיים בגיל רגיש כל כך עלולים לגרום לקטינים נזקים של ממש. אנשי מקצוע וחוקרים בתחום מציינים כי כדי להבטיח שטיפול אסתטי או ניתוח פלסטי זה או אחר לא יגרום נזק נפשי לקטין, יש חשיבות רבה להבנת המאפיינים האישיים של הקטין בטרם הטיפול, הגורמים לחוסר שביעות הרצון שלו ממראה גופו ולפנייה לטיפול אסתטי.
עורכת המחקר, מריה רבינוביץ, הוסיפה בדיון כי משרד הבריאות איננו מפקח על הטיפולים הלא כירורגיים. לדבריה, ועדה אמנם דנה בעניין לפני כחמש שנים, ואף נתנה המלצות מפורטות כיצד צריך להתנהל התחום אך ההמלצות לא התקבלו על ידי משרד הבריאות ולכן גם לא יושמו.
אין פיקוח על מכוני קוסמטיקה
פרופ' ארנון אפק, ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, הסביר כי המכונים הקוסמטיים אינם מוגדרים מרפאה כירורגית, ולכן אינם כפופים לפקודת בריאות העם ואין למשרד הבריאות את הכלים החוקיים לפקח עליהם.
ד"ר עמוס לויאב, יו"ר הארגון לכירורגיה פלסטית ואסתטית ציין כי "חלק מהדברים אינם ברי פיקוח וכך ניתן לקנות בסופר-פארם פריטים להסרת שיער. אנו שותפים להנחיית החדשות האוסרות הגדלת חזה מתחת לגיל 17, אלא במקרים חריגים. משרד הבריאות לא נכנס למרפאות פרטיות, אך הוא צריך להחליט על מה הוא צריך לקבל דיווח, וכרגע אין חובת דיווח". לויאב הדגיש כי ניתוח הצמדת אוזניים נערך מגיל 6 ומוגדר ניתוח מציל חיים מכיוון שילד עם "אוזני פיל" עובר סבל.
ד"ר וייס, מנהל המערך לכירורגיה פלסטית בבית החולים "איכילוב" הוסיף: "אם סמכתם עלי לתת לי חולה עם גידול סרטני - תסמכו עלי גם כשאני מטפל בילד. לא הכסף הוא מוביל. כירורגים פלסטיים לא מתעלמים מטובת המטופל. אצל ילד מפעילים שיקול דעת רב, ולראיה - אין כמעט תביעות נזיקין של ילדים בתחום הכירורגיה האסתטית".
בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.
