צרכנות רפואית מס' 149

ביחידה לרדיותרפיה במרכז דוידוף הוכנסה טכנולוגיה חדשה לטיפול קרינתי בחולי סרטן. הטכנולוגיה משפרת את מיקוד הקרינה באזור הגידול ומצמצמת את הפגיעה באזורים הבריאים הסמוכים. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על מאיצים חדשים ומערכות לתכנון קרינה. יתרונה הוא ביכולת למקד את הקרינה מבלי לפגוע באיברים בריאים סמוכים.

כידוע, עיקר הבעייתיות בהקרנות להריסת גידולים הוא הנזק הנלווה לאזורים הסמוכים, שגם סופגים קרינה. היכולת לווסת ולמקד את הקרינה, משפרת את הישגי הטיפול במידה ניכרת.

המטופלת הראשונה, מספר פרופ' אייל פניג מנהל היחידה, היתה ילדה (תיירת מאלבניה) עם גידול גדול בחלל הלוע האפי. הטיפול הצליח - הגידול נעלם לחלוטין ללא עדות לחזרתו. לתוכנה ערך מוסף בטיפול קרינתי במיוחד בפנים, כיוון שעלולה היתה להיות פגיעה באיברי פנים אחרים ובזכות המיקוד, הטיפול היה מיטבי וללא נזקים באזורים סמוכים כגון העיניים ובלוטות הרוק.

השימוש העיקרי בטכנולוגיה זו הוא בגידולי מוח, ריאה, ראש צוואר, ערמונית ובילדים.

במחלקה להנדסה ביו-רפואית מאוניברסיטת בן-גוריון, מפתחים מערכת שתיתן למרדים אינדיקציה לגבי מצב הנשמתו של החולה לאורך כל הניתוח, ותתריע מיידית לצוות הרפואי בעת הפסקה בהנשמת אחת הריאות.

החשיבות במערכת זו היא הזיהוי המיידי של הבעיה עוד לפני שהתסמינים החלו להופיע, ומכך יכולתו של המרדים לתקן את מיקום הצינור התוך-קני מיד כשהוא זז ממקומו. כמו-כן, המערכת תמנע את הבעיות הנובעות מהנשמת יתר של ריאה ימין ומנגד, חוסר הנשמה של ריאה שמאל.

כידוע, בעת הרדמה כללית ובמקרי חירום בחדר המיון משתמשים כיום בחומרים מרדימים המונעים מהחולה לנשום עצמאית ולכן יש צורך בהנשמה מלאכותית. הרפלקסים השומרים על מעבר תקין של דרכי נשימה מדוכאים עקב ההרדמה, והשמירה על מעבר דרכי הנשימה הופכת לנושא של חיים ומוות. שיטת ההנשמה היחידה המותאמת להרדמה לפרקי זמן ארוכים הינה הנשמה תוך קנית (אנדוטרכיאלית) בשימוש צינור הטובוס (ET-Endotracheal tube) הממוקם בקנה הנשימה, מתחת למיתרי הקול ומעל לפיצול שני הסמפונות העיקריים.

הסיבוך הנפוץ ביותר בהרדמה כיום הינו הנשמה אנדוברונכיאלית - הנשמת ריאה בודדת (One Lung Intubation), מצב בו צינור ההנשמה ממוקם עמוק מדי בקנה הנשימה, מעבר לפיצול קנה הנשימה לשני הסמפונות הראשיים וממוקם בתוך אחד מהם (בדרך כלל בסמפון הימני), כך שהריאה השנייה אינה מונשמת כלל. מצב זה עלול להתרחש בכל עת במהלך ההנשמה של החולה; לכן על מנת להקטין משמעותית את הסכנה לחיי החולה יש לבקר את מיקום צינור ההנשמה כל עת הניתוח.

נתונים חדשים ממחקר שהוצג בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (ASCO), מראים הישרדות כוללת של מעל שנתיים בחולי סרטן כליה מתקדם שטופלו בסוטנט (Sutent®). זוהי הפעם הראשונה שהגיעו להישרדות כוללת של מעל שנתיים בטיפול קו ראשון בחולים בסרטן כליה מתקדם. מדובר בנתונים קלינים המייצגים התקדמות משמעותית בטיפול בסרטן זה.

נתונים מהמחקר שבדק את יעילותה של סוטנט לעומת אינטרפרון אלפא בטיפול קו ראשון בחולי סרטן כליה מתקדם, מראים כי: מחצית המטופלים אשר נטלו סוטנט כטיפול קו ראשון נותרו בחיים לאחר 26.4 חודשים מתחילת המחקר לעומת מטופלים אשר החלו את הטיפול באינטרפרון אלפא ועברו לסוטנט בשלב מאוחר יותר של המחקר; הם נותרו בחיים 21.8 חודשים בלבד. כמו-כן, מחצית המטופלים שקיבלו את התרופה לאורך כל תקופת הטיפול ללא טיפולים נוספים נותרו בחיים 28.1 חודשים, לעומת מחצית המטופלים שקיבלו אינטרפרון אלפא לאורך כל תקופת הטיפול אשר נותרו בחיים רק כ-14.1 חודשים.

לדברי פרופ' אבישי סלע, מנהל המכון האונקולוגי במרכז הרפואי "אסף הרופא" תוצאות אלו חשובות ביותר מכיוון שהן מראות לראשונה כי לסוטנט הניתן בקו טיפול ראשון בחולים עם סרטן כליה מתקדם יתרון בהארכת תוחלת הטיפול בהשוואה לטיפול הראשון המקובל אינטרפרון אלפה. זאת, מעבר לתוספת בשליטה על המחלה הידועה עם תרופה זאת. יתרון זה היה משמעותי ביותר במטופלים אשר קבלו קו טיפולי אחד בלבד, ונשמר גם באותם מטופלים שנחשפו בהמשך לטיפולים נוספים אחרים. העדר מידע דומה עכשווי בטיפול עם תרופות אחרות מעמידות כיום את התרופה הזו כתרופת הבחירה הראשונה בחולים עם סרטן כליה מתקדם".

עוד הראה המחקר כי התגובה האובייקטיבית הכוללת (הקטנה של הגידול הניתנת למדידה) היתה גבוהה כמעט פי 5 בקבוצת החולים שטופלה בסוטנט (39%), לעומת קבוצת החולים שטופלה באינטרפרון אלפא (8%).

בכל שנה מאובחנים בישראל כ-700 חולים חדשים עם סרטן כליה, מהם כ-450 סובלים מסרטן כליה מסוג תאים בהירים. מתוכם, כשליש מאובחנים בשלב הגרורתי. עד כה אפשרויות הטיפול בסרטן זה היו מוגבלות מאוד.

בטיסות ארוכות הנוסע חשוף לסכנת היווצרות קרישי דם בורידי הרגליים, עקב הישיבה הממושכת - תופעה המוכרת כ"פקקת ורידים". פקקת ורידים היא תהליך פתולוגי כאשר רוב הקרישים (כ-90%) נוצרים בורידים העמוקים בגפיים התחתונות. פקקת ורידים עלולה לגרום לסיבוכים מקומיים של חסימת הוריד חלקית או מלאה עם נזק כרוני לורידי הרגליים, אך החמור מכל - היא עלולה לגרום לתסחיף ריאתי המהווה סיכון לחיים.

מכשיר הפלייט פיט הינו סטפר ייחודי המאפשר לכל נוסע למנוע היווצרות "פקקת ורידים" בעת הטיסה, מבלי להפריע לאחרים ומבלי להלך הלוך ושוב בעת הטיסה. המכשיר מאפשר למשתמש בו לדמות את פעולת ההליכה תוך כדי ישיבה, באמצעות הפעלת הרגליים.

המכשיר פותח על ידי פרופ' אביגדור זליקובסקי, מנהל מרכז רפואי נ.א.ר.א ומנהל המחלקה לניתוחי כלי דם בבית החולים בילינסון. לדבריו של פרופ' זליקובסקי, "רבים מנוסעי הטיסות הארוכות אינם מודעים לסכנות הישיבה הממושכת במהלך הטיסה וסכנת התסחיף הריאתי שיכול להופיע גם כמה ימים לאחריה. חברות התעופה ממליצות ללכת במהלך הטיסה והפתרון הזה באמת טוב אך אינו נוח. שימוש במכשיר תוך כדי הישיבה במטוס עושה עבור הנוסע את העבודה ומפחית את הסיכון להיווצרות פקקת הורידים בצורה משמעותית".

המכשיר קומפקטי נוח לנשיאה בתיק היד, קל משקל ומחירו 85 ש"ח. ניתן להשיג את המכשיר במרכז רפואי נ.א.ר.א ברמת גן. טל': 03-7557111.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:


פורום גידולי ראש-צוואר
פורום הרדמה, רפואה סב-ניתוחית ורפואת כאב
פורום ורידים וכלי דם