קשה ריפוי, אך ניתן לטיפול
פצעים קשיי ריפוי גורמים סבל רב ועלולים להידרדר לזיהום קשה, קטיעת גפיים ומוות. החדשות הטובות: מגוון רחב של טיפולים, רימות (תולעים), פוליהיל, ואקום וגז אוזון
גוף האדם יודע בדרך-כלל לטפל בפצעים בעצמו. ראשית, הגוף מייצר "תחבושת" לפצע: קרום קשה (גלד) המהווה מחיצה אל מול הסביבה, אך גם משמש גורם ריפוי חשוב. במקביל, מגיעים לאזור הפצע תאי ההגנה ה"מטפלים" בחיידקים, ותאי כלי דם ורקמת חיבור יוצרים רקמה עשירה בכלי דם (רקמת גרעון), המביאה לפצע דם וחמצן ואת כל גורמי המגן (חיסון) של הגוף.
לאחר היווצרות רקמת הגרעון, הפצע "מרגיש" מוגן ועל בסיס רקמת הגרעון והספקת הדם שלה, מתחיל לבנות רקמה חדשה: הצלקת, שתפקידה לסגור את הפצע. בריפוי מוצלח, השלב האחרון יהיה הבשלת הצלקת.
מהו, אם כך, פצע קשה ריפוי?
פצע קשה ריפוי הוא פצע כרוני שבניגוד לתהליך התקין של החלמת פצע שעשוי להימשך בין מספר ימים עד למספר מועט של שבועות, הרי שהחלמתו של פצע קשה ריפוי מתארכת וככל שעובר הזמן בו הפצע אינו מתרפא שכן מעורבותם של גורמים מפריעים בתהליך, מעכבת את ההחלמה.
מהם הגורמים לפצעים קשי ריפוי?
ישנם גורמים שונים ומגוונים לכך, פנימיים וחיצוניים:
גורמים פנימיים: רקמות שלא מקבלות די חמצן עקב פגיעה בכלי הדם (סוכרת למשל), בעיה ריאתית או לבבית, רקמות שאין בהן ניקוז ורידי מהיר, או וריד חסום כתוצאה מגידול או מהשמנת יתר הלוחצת על כלי הדם.
גורמים חיצוניים: השכיח שבהם הוא לחץ. כאשר בפרק זמן שבין עשר דקות למספר שעות לא מגיע דם לאזור מסוים, והרקמות הרכות לא מקבלות חמצן, עלול להיווצר פצע לחץ. בקבוצת הסיכון לפצעי לחץ נמצאים אנשים שלא יכולים לזוז בכוחות עצמם, חולים שהגפה שלהם נתונה בסד גבס לוחץ יתר על המידה וחולים שהם מחוסרי הכרה. הקרנות גם הן עלולות לפגוע בעור וביכולת הריפוי.
אצל חולי סוכרת הסובלים מפגיעה פריפרית, אובדת לרוב התחושה בקצות העצבים והם לא חשים, למשל, כאשר הנעל לוחצת להם.
טראומה בעקבות ניתוח או תאונה: לאחר תאונה (עבודה או דרכים) עלול להימצא בפצע גוף זר כגון אבן או זכוכית, דבר שיגרום לגוף לעכב את החלמת הפצע.
לאחר ניתוח, מסיבה כלשהי, עלולים התפרים להיפרם. במקרה כזה, מחשש לזיהום, לא ניתן לתפור שוב את הפצע והוא נותר פתוח. אם בפצע שכזה יש עצם חשופה שמתייבשת, היא מתפקדת כגוף זר שאינו מאפשר למקום להירפא. גם במקרים בהם בניתוח אכן מכניסים גוף זר, כגון פלטה, לקיבוע אורתופדי, רשת, סטנט וכיו"ב, הגוף עלול לעכב את החלמת הפצע.
גורם נוסף שעלול לעכב החלמה ולגרום לפצע קשה ריפוי הוא תרופות, למשל, תרופות לטיפול בחולי סרטן או סטרואידים בטיפול ממושך עלולות להאט או לפגוע בהליך הריפוי.
כיצד מותאם הטיפול לפצע קשה ריפוי?
מכיוון שמגוון הסיבות להיווצרות פצע קשה-ריפוי הוא גדול, עלינו לבדוק מהו הגורם, לפני שמחליטים על שיטת טיפול. אך כאן גם קיימת בעיה נוספת: לא תמיד ניתן לטפל בסיבה במהירות ולאפשר החלמה של הפצע תוך זמן קצר. כך למשל, ניתן אולי לשפר במעט את הערכים של חולה סוכרת, אך לא ניתן לרפא את המחלה. במקרה של אדם הסובל מעודף משקל, הרי שהליך של הרזיה הוא ארוך ולא תמיד מצליח.
כיצד ניתן לטפל בפצעים מסוג זה?
בבואנו לרפא פצע כזה יש לזכור כי לרקמת הגירעון יש תפקיד קריטי בהליך הריפוי של הפצע, מכיוון שאז הפצע מוגן, הוא מקבל אספקה טובה של דם וחמצן והליך ההחלמה של הפיכת רקמת הגרעון לצלקת יכול להתבצע ולהביא לסגירת הפצע.
בנוסף, כאשר קיימת רקמת גירעון טובה, היא יכולה להוות מצע מצוין להשתלת עור (במקרים של כוויות, למשל). הבעיה היא שכל אותן הסיבות שנמנו ככאלה שגורמות לפצעים קשיי-ריפוי, לא מאפשרות לגוף לייצר את רקמת הגירעון.
כדי לאפשר לגוף לבנות רקמת גירעון ולהמשיך בהליך ההחלמה, יש צורך תחילה להסיר את הרקמה המתה שמצטברת על הפצע ובשוליו. פעולה זו מתבצעת על-ידי תהליך הטרייה (מלשון "טרי") של הפצע, תהליך בו מסירים את הרקמה המתה, הופכים את הפצע ל"טרי" ולאחר-מכן, ניתן לטפל במספר דרכים, תלוי בסוג הפצע, מיקומו וסבילות של החולה.
מהן שיטות הטיפול השונות בפצעים קשיי ריפוי?
אחת השיטות הקדומות לטיפול בפצע קשה ריפוי, שמקורה בעולם העתיק, ביוון ורומי, היא טיפול ברימות זבובים (תולעים). מדובר בטיפול שעשוי לעורר סלידה אצל המטופלים, אך אחד היתרונות שלו הוא שהוא זמין. חשוב לדעת שהרימות המוכנסות לתוך הפצע אוכלות באופן סלקטיבי בעיקר את הרקמה הפגועה ואין חשש מהתפשטות הרימות גם לאזורים בריאים.
דרך אחרת לטפל בפצעים קשי ריפוי היא באמצעות זילוף של טיפות פוליהיל ישירות על הפצע. פוליהיל הוא תכשיר חדש, בעל תכונות פיזיקליות המשפעלות את המנגנון הטבעי של ריפוי הפצע. מדובר בתמיסה מימית, המכילה כדוריות זעירות סינתטיות (כדוריות פוליסטרן בגודל 5 מיקרון: כחצי מגודל כדורית דם אדומה), שהמטענים החשמליים השליליים עוזרים להצמדתן לתאים ולמרכיבי הפצע. הכדוריות מתפקדות כרשת בעלת שטח מגע עצום ומספקים לגורמי הריפוי (התאים בפצע הכרוני), את התנאים המיטביים למנגנוני השיקום וצמיחה של תאים בצורה מהירה ויעילה, ברוב המקרים.
טכנולוגיית פוליהיל גורמת ל"אתחול מחדש" של תהליך ריפוי פצעים קשיי ריפוי או כרוניים, על-ידי עידוד יצירת רקמת גרעון בריאה, שהינה שלב קריטי בתהליך ריפוי הפצע, ההצטלקות והתכווצות הצלקת. למעשה, הכדוריות משמשות כתשתית תלת ממדית ולחה, ההכרחית לפעילות של התאים. המטען החשמלי גורם לכך שאל התשתית מתקרבים ונצמדים התאים המעורבים בתהליך ריפוי הפצע (מקרופאגים, פיברובלסטים, קראטינוציטים וכיו"ב), תהליך שגורם לשפעול של המנגנון הטבעי של ריפוי הפצע.
הטיפול הוא קל ופשוט ונעשה על ידי החולה או מי מהקרובים אליו, ללא צורך בזריקות או שימוש במיכון או אמצעים אחרים. התכשיר רשום במשרד הבריאות, אך טרם נכנס לסל התרופות.
שיטה נוספת היא שיטת (vacuum assisted closure) V.A.C, מכשיר לטיפול בפצעים, באמצעות ואקום, בטכנולוגיה של הפעלת לחץ שלילי על אזור הפצע. פעולת המכשיר שואבת את הפרשות הפצע החבוש בחבישה אטומה מיוחדת, מפחיתה את הבצקות ואת הלחץ מכלי הדם. שיטה זו לא מתאימה למטופלים עם מחלות בכלי הדם, כיוון שהיא עלולה לגרום לאיגום של הדם וכאבים עזים. בנוסף, השיטה לא מתאימה לטיפול בפצעים שנמצאים באזורים שקשה לאטום, כמו מפרקים, ויש חולים שהטיפול מסב להם אי נוחות או כאב.
דרך נוספת לטפל בפצעים קשיי ריפוי היא באמצעות טיפול בגז אוזון, האמור לשפר את זרימת הדם ואת המערכת החיסונית, הורס את החיידקים ובכך משמש גם כחומר חיטוי. דרך נוספת לטיפול באוזון היא באמצעות משחה בריכוז גבוה.
טיפול נוסף שניתן לחולים עם פצעים קשיי ריפוי הוא הזרקה של תאי דם לבנים (מאקרופאגים) שנלקחים ממנות דם של בנק הדם. לאחר שהתאים עוברים שפעול, הם מעוררים תגובה בתאי החולה ומעודדים את הריפוי. התאים, המותאמים אישית לכל חולה, מוזרקים ישירות לפצע לעיתים מזומנות, משמידים חיידקים ומנקים את הפצע ממזהמים, ומאיצים את סגירת הפצע והחלמתו.
לסיכום, פצעים קשיי-ריפוי מסבים כאבים וסבל רב לחולים והם עלולים להתדרדר ולגרום לאלח דם ואף למוות. יש לציין, כי פצעים קשיי-ריפוי בכף רגל סוכרתית מהווים את הסיבה העיקרית לכריתת גפיים. על הצוות הרפואי מוטלת החובה לעשות כל שניתן על-מנת להביא לריפוי הפצעים מהר ככל האפשר. לשמחתנו, כיום יש מספר טיפולים זמינים אשר באמצעותם ניתן להשיג את המטרה.
הכותב הוא מנהל לשעבר של המחלקה לכירורגיה פלסטית בביה"ח סורוקה
בואו לדבר על זה בפורום פצעים קשי ריפוי.