צרכנות רפואית מס' 162

חברת התרופות בריסטול מיירס סקויב (BMS), אשר פיתחה תרופה ביולוגית חדשנית לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית (rheumatoid arthritis), מודיעה על תוצאות מחקר שלב 3, אשר נערך במבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית (דמש) ארוזיבית מוקדמת המוגדרת כחריפה. המחקר מראה כי טיפול בתכשיר החדש אורנציה (או בשמה הגנרי אבטספט) בשילוב עם מתוטרקסט, הטיפול המסורתי המקובל למחלה, גרם להפוגה משמעותית במחלה למספר מטופלים גדול יותר. תוצאות המחקר הוצגו החודש בכינוס המדעי השנתי של הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה (ACR) בסן פרנסיסקו, שהינו הכינוס הגדול והחשוב ביותר לנושאים ראומטולוגיים.

המחקר כלל יותר מ-500 חולים וחולות הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית חריפה, שהוגדרה כך על פי מדדי פעילות המחלה (הימצאות בדם של שני סמני המחלה - פאקטור ראומטואידי ונוגדן אנטי CCP). הזמן הממוצע של משך המחלה אצל החולים שנבדקו היה כ-7 חודשים.

החולים שהשתתפו במחקר קיבלו באופן אקראי טיפול משולב באורנציה ובמתוטרקסט במינונים שונים במשך שנה. בסיום השנה הראשונה, 41.4% מהחולים שטופלו באורנציה בשילוב עם מטוטרקסט השיגו הפוגה מהמחלה, וזאת לעומת רק 23.3% מהחולים שטופלו במטוטרקסט בלבד. שיעור ההצלחה הטיפולית בא לידי ביטוי בבדיקות דם לנוכחות רמות CRP - חלבון הנמצא בדם שמשקף את פעילות המחלה, ובהשגת הטבה בממצאי בדיקות דימות תוך שנה מתחילת הטיפול.

המחקר הינו בשורה חשובה עבור חולי דלקת מפרקים שגרונית, שכן מטרת הטיפול של התרופות הקיימות כיום הינה השגת הקלה בתסמיני המחלה, שכן מדובר במחלה כרונית.

עמותת 'אחת מתשע' מציעה לראשונה מערך תמיכה וסיוע לבני זוג של חולות סרטן השד. המערך יאפשר לכל בן זוג לבחור את השירותים שיסייעו לו להתמודד עם השינויים הכרוכים במחלת בת הזוג. העמותה מציעה מקום שבו ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע, להחליף ידע ודעות עם בני זוג נוספים ולתת כתף אחד לשני. השירותים שיינתנו במסגרת זו כוללים: קבוצה ורשת חברתית לבני זוג של נשים חולות סרטן שד, מידע וידע מבעלי ניסיון, מתן טיפול פרטני (אישי, זוגי ומשפחתי), קבוצתי והדרכה הורית. כמו כן, יינתן סיוע משפטי בדבר מיצוי הזכויות וההטבות הכלכליות בקרב משפחותיהן של חולות סרטן השד.

דיכאון, עצב ועיסוק מוגבר במחשבות על אובדן ומוות הם רק חלק מהנטל הרגשי והפיזי המוטל על בני הזוג, ולמרות זאת קיימת נטייה להתעלם מהתמיכה הרגשית לה הם זקוקים. מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב-Journal of Clinical Oncology אותו הובילה ד"ר מיכל בראון, פסיכו-אונקולוגית בהדסה, מראה כי המתח והלחץ הנפשי בהם נתונים בני הזוג המטפלים עלולים להיות גבוהים אף יותר מהלחץ שחוו החולים עצמם. קרוב ל-40% מהמטפלים דיווחו על תסמיני דיכאון, שיעור הגבוה כמעט פי שניים מאשר אצל החולים עצמם. המחקר הקיף 101 חולי סרטן מתקדם ובני זוגם ונערך בשיתוף פעולה בין המרכז הרפואי הדסה בירושלים לבין בית החולים פרינסס מרגרט בטורונטו.

הקבוצה הראשונה תיפתח ב-1 בינואר. ניתן לפנות לעדי וינטרוב-ברכה בטלפון 03-6021717 שלוחה 226, או 052-8749292.

לאחרונה אושרה לשימוש בישראל, אינווגה - תרופה חדשה מבית יאנסן סילג (חטיבת התרופות של ג'ונסון וג'ונסון). מדובר בתרופה חדשה הנוגדת פסיכוזה לטיפול בסכיזופרניה ("שסעת"). התרופה היא הראשונה והיחידה מבין התרופות נוגדות הפסיכוזה העושה שימוש בטכנולוגית אורוס, טכנולוגיה חדשה שגורמת לשחרור איטי של החומר הפעיל. השחרור האיטי מאפשר נטילת התרופה רק פעם אחת ביום. המרכיב הפעיל בתרופה הוא פאליפרידון. החידוש הוא שהתרופה מופרשת ללא שינוי רב מהכליה, ואינה עוברת תהליך נרחב של חילוף חומרים בכבד.

התרופה יעילה ביותר בהורדת הסימנים החיוביים והשליליים של מחלת הסכיזופרניה ובעלת פרופיל תופעות לוואי בטוח ונסבל. היא פועלת במהירות ומציגה שיפור משמעותי בתפקוד המטופל הן ברמה האישית והן ביכולת שילובו ותפקודו בקהילה, כפי שהוכח במחקרים אקראיים ומבוקרים.

בישראל כ-70 אלף חולים בסכיזופרניה (1% מהאוכלוסייה). אחוז העושים שימוש בתרופות השייכות לקבוצת הדור החדש הינו נמוך יחסית לעולם, וזאת למרות היעילות המוכחת לעומת תרופות הדור הישן.

מחקרים קליניים המתבססים על כ- 1,700 נבדקים, הראו התחלה מוקדמת של יעילות במטופלים רבים עם שיפור מובהק סטטיסטית בתסמינים החל מיום 4 לאחר תחילת הטיפול. אף תופעות הלוואי האופייניות לקבוצה זו נצפו בשיעור נמוך. התרופה אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי בדצמבר 2006 ועל ידי הנציבות האירופית ביוני 2007. כיום התרופה מאושרת ב-40 מדינות ברחבי העולם. החל מהחודש ניתן להשיג אותה בישראל בכל בתי המרקחת עם הצגת מרשם.

בכנס עולמי שהתקיים במונטריאול לאחרונה, פרסמה חברת התרופות באייר שרינג פארמה תוצאות מחקר, ממנו עולה שטיפול מוקדם בבטאפרון, מיד לאחר התקף ראשון של טרשת נפוצה, יכול לעכב את התקדמות המחלה ב-45%, על-פי קריטריונים אבחוניים של MRI. כמו-כן, הוא יכול להקטין את הסיכון להופעת התקף שני ב-37%.

למעשה, חולים שזוכים לטיפול מוקדם מיד לאחר התקף ראשון, יכולים לדחות בשנתיים את התקדמות המחלה למחלה שמוגדרת קלינית ומתבטאת בהופעת התקף שני. טיפול מוקדם לאחר התקף ראשון תורם גם להפחתה בתדירות התקפים לאורך השנים, ולהפחתה בהופעת נגעים במוח בהשוואה לחולים שמטופלים מאוחר במחלה.

מחקר BENEFIT הינו המחקר הארוך ביותר (מעקב של 5 שנים) שהתבצע במטופלים לאחר התקף ראשון של טרשת נפוצה. זהו מחקר בינלאומי שכלל 468 נבדקים והתבצע ב-20 מדינות כולל ישראל. מחקר זה פורסם בכנס העולמי לטיפול ומחקר בטרשת נפוצה שהתקיים במונטריאול ב- 17-20 בספטמבר 2008.

לדברי פרופ' מרק פרידמן מאוניברסיטת אוטווה, "התוצאות מאשרות כי קיים יתרון מובהק ומתמשך למטופלים בבטאפרון מיד לאחר התקף ראשון בטרשת נפוצה. טיפול מוקדם יכול להקטין את הסיכון להתקדמות המחלה, בהשוואה לטיפול מאוחר לאחר התקף שני". עוד מוסיף פרופ' פרידמן כי "מדובר בתוצאות מעודדות עבור מאובחני טרשת נפוצה. לשינויים בתפקוד הקוגנטיבי יש השפעות חשובות בעלות השלכות על איכות חיי החולים. פגיעה ביכולת הריכוז יחד עם תשישות יכולות למשל להיות הגורם לנשירה ממקום העבודה. מטופלים שזכו לטיפול מוקדם בתרופה, לאחר התקף ראשון, מראים תוצאות טובות יותר במבחנים קוגנטיביים".

מחקר ה-BENEFIT הינו המחקר הראשון שהראה ירידה בסיכון להתקדמות בדרגת הנכות הקבועה במחלה על-פי מדד נכות EDSS. לאחר שלוש שנות מעקב במחקר נמצא הבדל של 40% בהפחתה בהתקדמות הנכות בקרב מטופלים לאחר התקף ראשון, בהשוואה למטופלים שטופלו תרופתית רק לאחר התקף שני. בתום 5 שנות מחקר נותר הבדל של 24% בהפחתה בהתקדמות הנכות בין שתי הקבוצות.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום ראומטולוגיה
פורום סרטן השד
פורום פסיכיאטריה
פורום טרשת נפוצה
פורום סכיזופרניה