שלפוחית רגיזה: אפשר גם בוטוקס

שמה של התופעה הזו כבר מרמז על השפעתה הרבה והכאובה על איכות חיינו. שלפוחית רגיזה היא תסמונת שכיחה מאוד. הפגיעה בתפקוד כיס השתן מתאפיינת בחוסר היכולת להתאפק, מצב המכונה "דחיפות", ובחלק מהמקרים גם בחוסר שליטה במתן שתן.

לעיתים קרובות מתלווה לכך גם תכיפות (תדירות מתן שתן גבוהה) יומית ולילית. מחקרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות תומכים ביעילות הטיפול באמצעות בוטוקס, וזאת במקרים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי אחר. טיפול זה אושר לאחרונה על-ידי משרד הבריאות.

ד"ר יוסף אברבנאל, רופא בכיר במערך האורולוגי במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה ובשירותי בריאות כללית, משיב לשאלותינו.

מי סובל משלפוחית רגיזה?

התסמונת שכיחה מאוד בקרב הציבור ושכיחותה דומה בקרב גברים ונשים כאחד: 35% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 40 ו-17% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 18 שנים, סובלים מתסמיני השלפוחית הרגיזה. חשוב להבין, כי למרות הסברה הרווחת כי מדובר בתסמונת 'נשית', גברים ונשים סובלים ממנה במידה שווה.

מה הקשיים הנלווים לתופעה?

תסמונת השלפוחית הרגיזה מלווה בקשיים רבים עבור הסובלים ממנה. קשיים נפשיים (מבוכה, בושה, פחד, הכחשה, כעס, דיכאון, הסתגרות ורגשי נחיתות), הוצאות כספיות (לצורך חיתולים, טיפולים, כביסות, אביזרי עזר, תרופות, ימי היעדרות מהעבודה של הנפגע ובן או בת הזוג), קשיים חברתיים (הסתגרות חברתית, דימוי עצמי ירוד, ניתוק חברתי וירידה בביטחון העצמי) וגם בהפרעה פיזית ורגשית (פגיעה בכושר העבודה, בשינה, בזוגיות, בתפקוד המיני והשפעה שלילית כללית על בני הזוג ועל בני הבית). כאשר התסמונת מלווה באיבוד שתן, יש לכך גם השלכות על הבריאות הכללית. כלומר, שכיחות גבוהה יותר של טיפולים תרופתיים וסיעודיים, נפילות, בעיות עור, דלקות בדרכי השתן, שברים בצוואר הירך, כל אלה עלולים להגיע כדי סיבוכים, תחלואה וחלילה גם תמותה.

כיצד משפיעה תסמונת השלפוחית הרגיזה על חיי היום-יום?

תסמונת השלפוחית הרגיזה מכריחה אנשים רבים, שאינם נעזרים בטיפולים רפואיים, לשנות את אורח חייהם: לבישת ביגוד כהה - עליו פחות ניכרות דליפות-שתן, ישיבה בקולנוע תמיד ליד המעבר - כדי לא להקים אנשים בדרך לשירותים, הימנעות מפעילויות באזורים בהם אין שירותים - כמו יציאה לחיק הטבע, ודאגה מתמדת לבגדים להחלפה ולזמינות של חיתולים למבוגרים.

כיצד מאבחנים שלפוחית רגיזה?

חולים רבים, הסובלים משלפוחית רגיזה, נמנעים מלגשת לרופא מאחר ומדובר בבעיה "מביכה", ולכן מרבית הסובלים מן הבעיה אינם מקבלים טיפול ו"סובלים בשקט". כיום, כאשר קיימות אפשרויות רבות לטיפול בתסמונת, אין כל סיבה לכך שהסובלים ממנה לא ייגשו לרופא ויקבלו טיפול מתאים. כל הדרוש לאבחון של התסמונת הוא ביקור אצל רופא, ואין צורך בצילומים או בבדיקות פולשניות. הרוב המוחלט של הסובלים מהבעיה אשר ניגשים לקבל עזרה רפואית, כ-99% מהם, מטופל בתרופות המסייעות להתמודד עם התסמונת. מעבר לטיפול התרופתי, ניתן להתמודד עם הבעיה גם באמצעות ניתוחים או באמצעות פיזיותרפיה, בהתאם למצב המטופל. מעבר לביישנות, הסובלים מתסמונת השלפוחית הרגיזה אינם מטפלים בבעיה גם עקב חוסר הידע והעדר המודעות לאפשרויות הקיימות לטיפול בה, ואף מכוחו של ההרגל: הם חיים עם המצב ועם אורח החיים שהוא מכתיב.

כיצד תדעו אם יש לכם שלפוחית רגיזה?

הסימפטום המייצג הברור ביותר הוא דחיפות: קושי להתאפק. דחיפות היא צורך עז ומיידי להטיל שתן, שהוא פתאומי ואינו צפוי. מדובר בצורך הדורש התייחסות מיידית. אנו זונחים את כל המטלות, מחשש שנאבד שתן באופן בלתי רצוני, וזאת כאשר אין קשר בין תחושת הדחיפות לבין מידת המלאות של השלפוחית. תחושה זו, ש"חייבים לעזוב הכול ולרוץ לשירותים", אמורה להדליק נורה אדומה, והיא זו המחייבת לגשת לרופא. פעמים רבות מתלווה לתחושת הדחיפות גם תכיפות, הן ביום והן בלילה. הסיבות למצב זה רבות, והן נובעות משינויים המתרחשים עם הגיל במערכת השתן ובעצבים השולטים בפעולת השלפוחית.

כיצד מטפלים בתופעה ומתמודדים עימה?

הטיפול התרופתי הוא הטיפול העיקרי הנהוג כיום לטיפול בבעיה זו. מדובר בתרופות מקבוצת האנטימוסקרניות, אשר מנגנון פעולתן הוא חסימה של קולטנים ספציפיים בדופן השלפוחית, שאחראים על כיווצה. התרופות מיועדות לדכא את התכווצות שריר השלפוחית וכך לגרום לעליה בנפח השלפוחית ולירידה בלחצים הנוצרים בתוך השלפוחית.

משרד הבריאות אישר לאחרונה את השימוש בהזרקות בוטוקס (BOTOX®) לטיפול באי נתינת שתן בגלל פעילות יתר של שלפוחית השתן בהקשר של מחלות כמו טרשת נפוצה ופגיעות עצביות בחוט השדרה, וזאת במבוגרים שאינם מגיבים בצורה מספקת והולמת לטיפול תרופתי מקובל.

טיפול באמצעות בוטוקס לשלפוחית רגיזה?

בוטוקס, המוכר היטב מהתחום הרפואי-קוסמטי, ביכולתו להעלים קמטים, יכול לטפל גם במקרים של שלפוחית רגיזה. הבוטוקס מעכב את התכווצות שריר השלפוחית, תוך מניעת הפעילות הלא מבוקרת. תכשיר זה גם מדכא את העברת הגירויים מהשלפוחית למערכת העצבים, וכך, מונע את תחושת הדחיפות. הטיפול יכול להתבצע במרפאה באלחוש מקומי או תחת הרדמה אזורית או כללית בחדר ניתוח. תחושת השיפור בתסמינים ניכרת כעבור מספר ימים, מלוא ההשפעה מורגשת כעבור שבועיים ולמשך תקופה של ששה עד 18 חודשים. יש להזכיר ולציין כאן שבמקרים חריגים ונדירים, כאשר טיפולים אלה אינם פותרים את הבעיה, ניתן לבצע ניתוח, אשר במהלכו אנו מגדילים את נפח השלפוחית באמצעות טלאי של מעי.

הטיפול בהזרקת בוטוקס לדופן שלפוחית השתן, במקרים של פעילות יתר של שלפוחית השתן, הינו בטוח ויעיל במקרים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. בטיפול כזה, גם תופעות הלוואי וההשפעה הכלל-מערכתית מועטות.

בואו לדבר על זה בפורום שלפוחית רגיזה.