טיפול בלימפומה פוליקולרית

מחקר רחב היקף בהובלתה של ד"ר ליאת וידאל מהמכון ההמטואונקולוגי במרכז דוידוף בבילינסון ובהנחייתו של מנהל המכון פרופ' עופר שפילברג, נבחר למאמר מוביל בכתב העת הרפואי היוקרתי JNCI - Journal of the National Cancer Institute. החוקרים ביצעו מטה-אנליזה (מחקר המרכז ומנתח נתונים ממספר מחקרים קליניים מבוקרים) להערכת יעילות התרופה הביולוגית ריטוקסימב (rituximab) ב-985 חולים שהיו במעקב ממוצע של שלוש שנים. מדובר בסדרת מחקרים מבוקרים שבחנה מתן ריטוקסימב (מבטרה) כטיפול משמר לחולי לימפומה פוליקולרית. ניתוח המחקרים מצביע על ירידה של 40% בתמותה בחולים שסבלו מהישנות המחלה ונטלו את התרופה.

לימפומה פוליקלרית היא הלימפומה השנייה בשכיחותה. לימופמה זו היא בדרגת ממאירות נמוכה ונפוצה בין העשור השישי לשמיני בגברים ובנשים. בשנים האחרונות חלה עליה ניכרת בשכיחותה. בישראל חיים כיום כ-4,000 חולי לימפומה פוליקולרית וכ-400 חולים חדשים מאובחנים מדי שנה.

לדברי ד"ר ליאת וידאל ממרכז דוידוף בבילינסון, "אצל מרבית החולים בלימפומה פוליקולרית קיימת הישנות של המחלה. מחקרים קודמים הראו שבחולים אלה, השילוב בין ריטוקסימב והטיפול הכימותרפי משפר את שיעורי ההישרדות בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד. הוכחנו שהטיפול בתרופה לאחר סיום שלב הכימותרפיה, כחלק משגרת הטיפול המשמר, מאריך את הישרדות החולים".

פרופ' עופר שפילברג, מנהל המכון ההמטולוגי במרכז דוידוף בבילינסון, הוסיף כי "תוצאות המחקר מראות כי השימוש בתרופה ריטוקסימב כטיפול קבוע במשך שנתיים בחולים שמחלת הלימפומה שלהם חזרה צריך להפוך לטיפול מקובל לאחר שעברו טיפול כימי ואימונולוגי מוצלחים. אנו סבורים כי העבודה המחקר יסייע בהארכת ההישרדות של חולים רבים ברחבי העולם".

בואו לדבר על זה בפורום המטולוגיה.