תסחיפים ריאתיים

בהתייחס לידיעה המצערת בדבר מותה הטראגי של צעירה בת 24 בבי"ח "כרמל", ומבלי להיכנס או לדון כלל בהיבט המשפטי או המקצועי, שכמובן צריך להיבדק כדין - חשבתי לכתוב מספר מילים בנושא התסחיפים ("קרישי הדם") הריאתיים.

תסחיפים ריאתיים (בעגה המקצועית: pulmonary thromboembolism) אחראים בקירוב ל- 50,000 מיקרי מוות בשנה בארה"ב. לחלק מהחולים שנפטרו מסיבוכי התסחיף הריאתי קיימת מחלה בסיסית ברקע, כמו: גידולים ממאירים או הפרעה במנגנוני קרישת הדם בגוף. מקור התסחיף ב- 95 אחוז מן המקרים הינו קרישים הנוצרים במערכת הורידית העמוקה של הגפיים התחתונות. שאר הקרישים נוצרים במקומות אחרים, כגון במדור הימני של הלב. רוב מקרי המוות עקב תסחיף ריאתי מתרחשים בשעות הראשונות ליצירת הקריש (כ - 90 אחוז) עובדה המחייבת אבחנה מהירה וטיפול מיידי.

הספרות הרפואית מתארת שלושה מצבים בהם הסיכוי להתפתחות קרישים במערכת הורידית העמוקה של הגפיים התחתונות (שכפי שנזכר לעיל - הם הסיבה העיקרית לשליחת תסחיפים לריאות) גבוה ביותר:

1. פגיעה בדפנות כלי הדם - למשל קרע בדופן וריד ראשי בגפה.
2. "סטאזיס" - זרימה איטית ו/או אי-זרימה תקינה של הדם בכלי הדם.
3. שינוי במערכת הקרישה בגוף - "מצבי יתר-קרישות" הדם. הכוונה לשינוי בהרכב איכותי וכמותי של פקטורים שונים בדם האחראים על יצירת קריש הדם והתמוססותו.

בנוסף למצבים שתוארו לעיל, קיימים גורמי סיכון נוספים:

1. מניפולציות כירוגיות הנמשכות מעל 30 דקות בהרדמה מלאה.
2. התקופה המיידית לאחר הלידה ( "פוסט - פארטום" ).
3. מחלה לבבית.
4. שברים ופציעות בגפיים התחתונות.
5. שכיבה ממושכת במיטה בחוסר תנועה (בעיקר במצבים שלאחר ניתוחים).
6. מחלות ממאירות שונות.
7. שימוש בהורמונים מסוג אסטרוגן הנמצאים בגלולות למניעת הריון.

התסחיפים הקטנים ("אמבוליות") המתנתקים מהקריש שנוצר בורידי הגפה או במקום אחר, מביאים לחסימה, חלקית או מלאה של זרימת הדם לריאה. התסחיפים מביאים לעליית הלחצים בכלי הדם הריאתיים (בשל החסימה), ועקב כך הלב, שבאופן תקין מזרים דם עני בחמצן אל הריאות לשם חימצונו מתקשה לעשות זאת. מצב זה קרוי "יתר-לחץ דם ריאתי חריף" ועלול לגרום לאי ספיקת לב, כלומר ירידה משמעותית בתפקוד הלבבי וכתוצאה מכך ירידה באספקת הדם לרקמות. כמו כן קיימת ירידה בתפקוד הנשימתי.

למזלנו, רוב התסחיפים "נספגים" די-מהר עוד לפני גרימת כשלון בפעולת הלב, זאת בעזרת מנגנונים טבעיים של הגוף. ברם עובדה זו אינה צריכה להשאירנו שאננים ובעיקר כאשר החולה סובל ממחלות רקע נוספות או מאחד מגורמי הסיכון שצויינו לעיל.

בעוד שחלק מהמקרים עלול להופיע ללא סימפטומים כלל, הביטוי השכיח ביותר הוא התפתחות פתאומית של קוצר נשימה בלתי-מוסבר, כאבים או אי-נוחות בקדמת החזה, שיעול עם כיח דמי או הפרעות קצב לבביות.
חולה המגיע לחדר המיון עם תלונות מהסוג הנ"ל יעבור בדיקות שונות המאשרות או שוללות את המצב המסוכן של תסחיף ריאתי. בקרב הצוות הרפואי המאייש את חדר המיון קיימת עירנות למצבים כגון אלו ומתבצעים כל המאמצים על מנת לשלול או לאשש אירוע של תסחיף ריאתי. הטיפול במקרה של תסחיף יהא מתן של תרופות המונעות קרישה, כגון הפרין (Heparin).

רשימה זו נכתבה בעקבות האירוע המצער בבית החולים כרמל, מתוך מטרה להביא את הנושא למודעות הציבור בשפה מובנת (כך אני מקווה, מאחר שניסיתי להימנע ממינוח מקצועי ככל שיכולתי). על רקע "חוק זכויות החולה", אני שב ומזכיר, כי לחולה זכות לשאול ולקבל הסבר מהרופא, אל נא תהססו לשאול את רופאיכם על מצבכם הבריאותי או על טיפול אותו אתם עומדים לעבור. אישית, אשמח לענות על כל שאלה בפורום "רפואה כללית".