תסמונת הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD)

דמינו לעצמכם איך נראים חיים בתוך קליידוסקופ שבו קולות, תמונות, ומחשבות מתחלפות במהירות. אתה עובר ממחשבה או מפעילות אחת לאחרת בקצב מסחרר, שלא מאפשר לך להתרכז באורך מלא באף אחת מהפעילויות . יתכן אפילו שאתה כל כך שקוע במחשבותיך עד כי לא תבחין שמשהו מדבר אילך. זוהי הרגשתם של רבים הסובלים מתסמונת הפרעת קשב והיפראקטיביות. סימנים כגון חוסר יכולת לשבת במקום אחד מבלי לנוע, קושי בתכנון פעולותיהם, קושי בסיום משימה שהחלו או חוסר מודעות מלאה לנעשה סביבם. לאנשים הצופים מהצד ב הסובלים מהפרעת קשב יראו שקועים בבולמוס של פעילות בלתי מאורגנת. באופן מפתיע, ישנן שעות בהן ההיפראקטיביים נראים בסדר, מה שגורם לרבים לחשוב שהסובלים מ- ADHD מסוגלים לשלוט בהתנהגותם. כתוצאה מכל המתואר לעיל ברור כי התסמונת משבשת לסובלים ממנה את חיי היומיום, מפריעה להם ביצירת קשרים חברתיים וגורמת להם לפתח בעיות הקשורות בערך עצמי ירוד.

תסמונת הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) מופיעה אצל כ 3-5 אחוזים מכלל הילדים כאשר בנים מפתחים את המחלה פי 3 יותר מאשר בנות. בארה"ב בממוצע, לפחות ילד אחד בכל כיתה נזקק לעזרה על מנת להתמודד עם ההפרעה שלעיתים קרובות ממשיכה גם בגיל ההתבגרות ואף לאחר מכן. היום ניתנת עזרה לסובלים מהתסמונת בעיקר בדרך של תרופות, שיחות ויחס מיוחד במסגרת בית הספר שם בדרך כלל מופיעה הבעיה לראשונה. מדענים עדין לא מצאו סיבה יחידה לתסמונת זו וניראה, שסיבה יחידה לא קיימת. ידוע כי מבחינה סטטיסטית לאבות רבים הסובלים מ- ADHD יש בנים עם אותה בעיה, ויתכן שישנו מרכיב גנטי לתסמונת זו.

בניגוד לבעיות רפואיות אחרות, לתסמונת הפרעת קשב והיפראקטיביות ADHD אין סימנים חיצוניים ברורים שיכולים לעזור לרופא המטפל לגבש אבחנה. האבחנה מבוצעת על ידי זיהוי צורות התנהגות אופייניות שמשתנות בדרך כלל ממטופל אחד למשנהו. ההתנהגות האופייניות הנפוצות ביותר הן קשב לקוי, היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית.

אנשים עם קשב לקוי מתקשים להיצמד לביצוע משימה אחת לאורך זמן ובמקרים רבים משתעממים דקות מעטות אחרי שהחלו בביצוע המשימה. למרבה ההפתעה אותם אנשים מסוגלים לקשב מתמשך כאשר מדובר בפעילויות המעניינות אותם. בפעילויות בהם הם מוצאים פחות עניין, הקושי הוא להתמקד, להשלים ביצוע משימה או ללמוד דבר מה חדש.

אנשים הסובלים מהיפראקטיביות נראים כמי שנימצא בתנועה מתמדת, הם אינם מסוגלים לשבת במנוחה. בכיתה לדוגמא, הם יתנדנדו על הכיסא, יניעו את רגליהם ללא הרף, יתופפו עם העפרון על השולחן, יעסקו בהשחתת ציוד או ידברו ללא הפסקה. מחוץ לכיתה הם עשויים לחוש מאוד מתוחים לנסות לבצע מספר משימות בעת ובעונה אחת ולקפוץ מביצוע משימה אחת לאחרת.

אנשים בעלי התנהגות אימפולסיבית אינם מסוגלים למתן את תגובותיהם המיידיות. כתוצאה מכך הם עשויים לדוגמא לפלוט הערות או לרוץ לכביש מבלי להסתכל. ילדים כאלו יתקשו להמתין לתורם בשעת משחק חברתי או יחטפו לילד אחר צעצוע מהיד. כאשר הם מתרגזים הם בד"כ מכים ילדים אחרים.

חשוב לציין שלא כל אחד שהוא בעל קשב לקוי, היפראקטיביות ואימפולסיביות סובל בהכרח מ-ADHD. רוב האנשים פולטים מדי פעם דברים שלא התכוונו לאומרם, קופצים ממשימה למשימה או הופכים לבלתי מאורגנים ושכחנים לכן נשאלת השאלה איך מאבחנים ADHD ?

ממומחים בודקים לגבי כל פציינט חשוד את העובדות הבאות. האם ההתנהגויות הללו קורות יותר מן המקובל בדרך כלל לאותו הגיל? מתי התנהגות זאת החלה ובאיזה תדירות היא מופיעה? האם ההתנהגות מהווה בעיה מתמשכת? האם הבעיה מופיעה במצבים שונים או רק בסיטואציות ספציפיות?. לאחר בדיקת עובדות אלו ההתנהגות של הנבדק נבדקת מול רשימת סימנים ומאפיינים של התסמונת.

ישנם שלוש תבניות התנהגות המתאימות ל-ADHD . הפרעה הגורמת לקשב לקוי לאורך זמן, הפרעה שהיא בעיקרה היפראקטיבית ואימפולסיבית או הפרעה הכוללת קשב לקוי יחד עם היפראקטיבית ואימפולסיבית. את הקריטריונים הללו ניתן לבדוק בעזרת שיחה עם הנבדק או בעזרת מבחנים אובייקטיבים שנערכים על ידי הבודק.

סימנים ללקוי קשב: אבוד ריכוז כתוצאה מקולות או מראות לא רלבנטיים, אי תשומת לב לפרטים שגורמת לטעויות שמקורן בחוסר תשומת לב, אי יכולת לבצע הוראות בצורה מלאה ומדויקת, שכחה או איבוד של כלים הדרושים לביצוע משימה.

סימנים להיפראקטיבית ואימפולסיבית: הרגשת חוסר רוגע המלווה בתזוזה מתמדת של הידיים או הרגליים,
חוסר יכולת לשבת במקום אחד כאשר הנבדק מתבקש לשבת במנוחה,. שליפת תשובות עוד לפני שהשאלה נשאלה, קשיים בעמידה בתור או בהמתנה לתור בזמן משחק.

לביסוס האבחנה ההתנהגויות הללו צריכות להופיע לפני גיל 7 ולהתמשך לפחות שישה חודשים, אלא גם הן חייבות לפגוע בצורה משמעותית לפחות בשניי תחומים מרכזיים בחייו של הנבדק כגון: בית ספר, משפחה, עבודה או חיי חברה.

הבעיה העיקרית באבחנה היא שגורמים רבים יכולים לגרום להופעת סימנים אופינייםל- ADHD. לדוגמא בעיות רגשיות אצל ילדים יכולות להפוך אותם לבעלי סימפטומים של ADHD למרות שאינם סובלים מהתסמונת. גם קשיים בלימודים הנובעים מסיבות אחרות, יכולים להתבטא בסימנים אלו. לכן, חשוב לשלול מקורות אחרים להפרעה לפני שמחליטים על האבחנה ומתחילים בטיפול ב- ADHD.
קיים טיפול בתסמונת זו בכולל שילוב של תרופות וטיפול תומך מסוגים שונים, על אפשרויות הטיפול השונות בפעם הבאה.