סרטן השד: תרופות להורדת הסיכון

מחקרים קודמים הראו יעילות של טיפול תרופתי בהורדת סיכון לסרטן שד ראשוני. מטרת הסקירה אשר פורסמה בחודש ספטמבר 2009 בכתב העת Annals of Internal Medicine הייתה לסכם את יתרונות ונזקי הטיפול התרופתי המקובל כיום ב-tamoxifen, raloxifene ו- tibolone בהורדת הסיכון לסרטן שד ראשוני.

בסקירה נכללו מחקרים איכותיים בלבד ממאגרי המידע המובילים.

סקירת הספרות הקיפה שמונה מחקרים, בשבעה מהם נבדקו התרופות כנגד פלצבו.

טמוקסיפן, רלוקסיפן וטיבולון נמצאו כיעילות בהורדת הסיכון לסרטן שד, בהשוואה לפלצבו ( הסיכון היחסי 0.32, 0.44 ו-0.7 בהתאמה).

טמוקסיפן ורלוקסיפן נמצאו יעילות בהורדת הסיכון לסרטן שד מסוג estrogen receptor positive בלבד. לא נצפתה ירידה בשיעור התמותה הכולל.

טמוקסיפן ורלוקסיפן מעלות שיעורי אירועים טרומבואמבולים (סיכון יחסי של פי 1.9 ו-1.6 בהתאמה).

טמוקסיפן מעלה סיכון לסרטן אנדו מטריאלי (סיכון יחסי של פי 2.13) בהשוואה לפלצבו. תופעת לוואי נוספת הינה קטרקט.

טיבולון מעלה סיכון לאירוע מוחי בנשים מבוגרות.
החוקרים מציינים כי במחקרים שנסקרו נמצאו הטיות, וכן חוסר מידע מספק לגבי מינונים, משך הטיפול, עיתויו והשפעות ארוכות טווח.

מסקנות

על פי סקירה זו נמצא כי יש יתרון לתרופות הנ"ל על פני פלצבו בהורדת הסיכון לסרטן שד, אולם יש לשקול את הנזקים הפוטנציאליים, בעיקר העלאת הסיכון לאירועים טרומבואמבוליים.

לתקציר המחקר - לחצו כאן.
לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - הקליקו כאן.