אנדומטריוזיס

הרקמה הנורמאלית בתוך הרחם נקראת אנדומטריום. כאשר רקמת האנדומטריום גדלה מחוץ לרחם המצב נקרא אנדומטריוזיס. האיזורים הנפוצים ביותר לגדילה של רקמת אנדומטריום מחוץ לרחם הם איברי הרביה: שחלות, חצוצרות, ורחם. רקמת אנדומטריום יכולה להופיע גם באיברים נוספים שנמצאים בקרבה אנטומית לאברי הרביה כגון: שלפוחית השתן, המעיים הגסים והרקטום.
רקמת האנדומטריום ברחם מגיבה לשינויים הורמונליים שמופיעים במהלך המחזור החודשי. גם רקמת האנדומטריום שנמצאת מחוץ לרחם מגיבה לשינויים הורמונליים אלו. במקרים שרקמה זו אינה נמצאת בתוך הרחם אזי אין מקום דרכו הדימום יוכל לצאת מהגוף, וכאשר רקמה זו תדמם באיזור בו היא ממוקמת היא יכולה לגרום להיווצרות הידבקויות לאיברים סמוכים, ציסטות (חללים מלאים בנוזל) ורקמת צלקת מסביב לרקמת האנדומטריוזיס.

לא ידועה הסיבה מדוע נשים מסויימות מפתחות תופעה זו ונשים אחרות לא, וקיימות תאוריות רבות בנוגע למנגנון יצירת רקמות חוץ רחמיות אלו. תאוריה אחת אומרת שאצל נשים מסויימות במהלך המחזור החודשי ישנה זרימה של רקמה רחמית לאבר החצוצרות ולא לעבר הנרתיק כראוי, זרימה זו מביאה רקמת אנדומטריום לאיזור חוץ רחמי. תאוריה אחרת מעריכה כי הזרימה המתוארת לעיל קיימת אצל כל הנשים, אך ברוב הנשים מערכת החיסון מצליחה להרוס את הרקמות הללו שזרמו אל מחוץ לרחם. התאוריה מעריכה כי הנשים שפתחו אנדומטריוזיס סובלות מבעיה במערכת החיסון כך שזו אינה מצליחה להרוס את הרקמות הללו.

נשים רבות הסובלות מאנדומטריוזיס אינן סובלות מסימפטומים כלשהם. הנשים שסובלות מסימפטומים מסויימים מתלוננות על:
1. דימום וסתי רב.
2. כאבי גב קשים לפני ובמהלך המחזור החודשי.
3. התכווציות בטניות חזקות מאוד בזמן הדימום.
4. כאבים בזמן יחסי מין.
5. הפרעות במערכת העיכול כגון: עצירות, כאבים בזמן
יציאה, שלשולים המופיעים בעיקר בזמן המחזור החודשי.
6. כאבים במתן שתן, או דחיפות במתן שתן בעיקר בזמן המחזור החודשי.
7. קשיים להרות.

רופא הנשים יחשוד בתופעה זו כאשר מופיעים אחד הסימפטומים שתוארו לעיל. הרופא יבצע בדיקה של האגן לזיהוי ציסטות, או רגישות באזורים שונים באגן. לרוב על מנת להגיע לאבחנה מלאה הרופא יצטרך לבצע תהליך הקרוי לפרוסקופיה (החדרת סיב אופטי דרך חתך זעיר בבטן לבדיקת אברי הבטן והאגן). בשיטה זו הרופא יכול לראות את המיקום, הגודל, ואת מספר הרקמות שקיימות. לעיתים ניתן בשיטה זו לבצע ביופסיה של רקמות שונות על מנת לאשר את האבחנה על ידי בדיקה היסטולוגית לזיהוי רקמת האנדומטריום.

עד היום אין טיפול מרפה לאנדומטריוזיס, וכמו כן לרוב המחלה יכולה להחמיר ככל שגיל האישה עולה. אך קיימים היום טיפולים שמקלים על הסימפטומים הנגרמים בעקבות תופעה זו. הגורמים שמשפיעים על בחירת הטיפול כוללים: מיקום הרקמה, הסימפטומים, גיל האישה והפריון.
כאשר הסימפטום העיקרי הוא כאבי לפני ובמהלך המחזור החודשי הטיפול היחידי הדרוש הוא טיפול נגד הכאבים. במקרים שהסימפטומים קשים יותר אך הרקמה נמצאת במיקום ובכמות נוחה לטיפול, ניתן בזמן הלפרוסקופיה לסלק את הרקמה.
טיפול נוסף הינו טיפול בגלולות למניעת הריון המכילות פרוגסטרון, גלולות אלו מדכאות את הגירוי ההורמונלי לרקמה ויקטינו את הדימום מהרחם ומהרקמה החוץ רחמית במהלך המחזור החודשי. מטרת הטיפול היא להקטין את גודל הרקמה ולרפא את האזור הפגוע מסביבה. טיפול זה ניתן לרוב למשך שישה חודשים.

כפי שנאמר לעיל עדיין אין טיפול שפותר את בעיית האנדומטריוזיס ב- 100 אחוזים. כל הטיפולים הקיימים מציעים הקלה של הסימפטומים זמנית אך אינם נותנים ריפוי מלא של הבעיה. אנדומטריוזיס יכולה לחזור ולהופיע בשנית אחרי כל אחד מהטיפולים שתוארו לעיל. במקרים קיצוניים במיוחד ניתן לבצע ניתוח לכריתת האיברים שמכילים את הרקמה החוץ רחמית בעיקר כאשר הרקמה נמצאת באברי הרביה (רחם, חצוצרות או שחלות) בנשים שגמרו את תוכנית הפריון שלהן.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחים גניקולוגיים ואנדומטריוזיס.