השבוע בצ'אט רופאים: כאבים ומחלות בצוואר
בעבר נחשבו ניתוחי צוואר כמסוכנים, אולם התפתחות המיקרוכירורגיה הפכה את הטיפול לבטוח יותר. אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המקדימה של ד"ר אלי אשכנזי, נוירוכירורג, שינחה ביום שלישי את הצ'אט
מחלות ופגיעות בעמוד השדרה ובחוט השדרה הצווארי מטופלות על ידי הנוירוכירורגים וגם על ידי האורטופדים המומחים לטיפול במחלות עמוד וחוט השדרה.
הסיבות לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, פגיעה הגורמת ללחץ על חוט השדרה וכתוצאה מכך כאבים, הן רבות ומגוונות. הפגיעות בעמוד השדרה הצווארי יכולות להיגרם כתוצאה ממחלות ניווניות, גידולים או חבלות בעמוד השדרה. כמו כן קיימים פגיעות בחוט השדרה עצמו, פגיעות היכולות לגרום ללחץ על חוט השדרהכתוצאה מגידולים בחוט השדרה, מלפורמציות וסקולריות, ציסטות ומחלות אחרות.
מחלות בעמוד וחוט השדרה יכולות לבוא לידי ביטוי בכמה וכמה צורות שונות. המחלות יכולות להתבטא כאבים בצוואר, הפרעות בתפקוד בידיים וברגליים, זרמים ותחושת נימול בידיים או חולשה מתקדמת בגפיים. המחלות גם עלולת להתבטא בהפרעות בהליכה ואף הפרעות בשליטה על סוגרים.
כל הסימפטומים הללו, חוץ מכאבי צוואר, נובעים מלחץ על המבנים העצביים בצוואר, כלומר לחץ על חוט השדרה או העצבים היוצאים ממנו. הלחץ גורם להפרעה בתפקוד הנוירולוגי (העצבי) וכתוצאה מכך מתפתחת החולשה בגפיים. כאשר הלחץ נובע מגורם המתפתח במהירות כמו גידול ממאיר, חבלה, פריצת דיסקוס או דימום למשל, החסר הנוירולוגי יתפתח במהירות. כאשר הגורם ללחץ הוא כרוני כמו במחלות ניווניות או גידולים שפירים לשמל, הסימנים הנוירולוגים יתפתחו באיטיות לאורך חודשים ואפילו שנים.
כאשר חולה מתלונן אצלי על הפרעות נוירולוגיות בידיים וברגליים, בין אם התלונות הן מוטוריות או תלונות תחושתיות, וגם אם אין כאב בצוואר, אני תמיד אבדוק האם מחלתו נובעת מבעיה בעמוד או חוט השדרה הצווארי.
על מנת לברר את מהות הבעיה שממנה סובל החולה, עליו להיבדק על ידי נוירולוג, נוירוכירורג או אורטופד שהוא מומחה למחלות עמוד השדרה. לאחר בדיקת הרופא המומחה, בדיקה שיכולה לאמת שאכן הבעיה קשורה לאזור הצווארי, יש לבצע בדיקות הדמיה.
בדיקת ההדמיה המועדפת והטובה ביותר לאבחון בעיות צוואריות הינה בדיקת ה- MRI. בדיקות אחרות כמו צילומי צוואר, CT צווארי או בדיקות חשמליות (EMG ) יכולות לתרום אך לא ניתן להשיג בעזרתן אבחנה מדויקת.
הטיפול בלחץ על חוט השדרה, לחץ הגורם לחסר נוירולוגי (חוסר תפקוד עצבי המתבטא בגוף) הוא באמצעות ניתוח. מטרת הניתוח היא להסיר את הגורם ללחץ ועל ידי כך לשחרר את הלחץ מעל חוט השדרה. הימנעות משחרור הלחץ עלולה לגרום להידרדרות המצב הנוירולוגי עד למצב של שיתוק מאזור הלחץ ומטה.
חשוב לזכור שמטרת הניתוחים היא לעצור את ההידרדרות במצב הרפואי, ולא תמיד ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, לפני תחילת הלחץ על עמוד השדרה. ברוב המקרים, כאשר כבר נגרם נזק לחוט השדרה, נזק זה הוא בלתי הפיך ולא ניתן לתקנו. זו הסיבה שכדאי להגיע לאבחנה ולטיפול במהירות וזאת על מנת למנוע נזק מצטבר ובלתי הפיך לחוט השדרה. הניתוחים נעשים היום בשיטות מיקרוכירורגיות עדינות, וכאשר החולה מגיע לניתוח כאשר הוא עדיין במצב נוירולוגי סביר, הרי שהסיכון הטמון בניתוח והסיכון שמצבו יורע עקב הניתוח קטנים.
מכל המחלות הפוגעות בעמוד השדרה, המחלות השכיחות ביותר הנן הפתולוגיות הניווניות של עמוד השדרה הצווארי. שאר הפתולוגיות פרט לחבלות צוואריות הנן נדירות יחסית.
המחלות הניווניות יכולות להופיע בצורה חריפה בשל פריצה של דיסקוס צווארי, פגיעה המתבטאת בכאבים בצוואר, כאב המקרין בדרך כלל ליד והמלווים בחולשה ובתחושות של נימול וזרמים בגפה הכואבת.
צורה נוספת שבה נגרמת פגיעה לעמוד השדרה הצווארי היא הצורה הכרונית, שבה יש הצרות גרמית של תעלת השדרה. מחלה זו מופיעה בדרך כלל באוכלוסייה הבוגרת יותר והיא מתבטאת בהופעה של קשיים בתפקוד בידיים. הקשיים מתחילים בפעילות עדינה כמו כיפתור כפתורים ובהמשך ישנה הפרעה משמעותית יותר בתפקוד.
בנוסף יכולה להופיע גם הפרעה בהליכה והפרעות בשליטה על סוגרים. בסוג זה של המחלה לא תמיד קיים כאב בצוואר והתופעות הנוירולוגיות מופיעות ללא שהחולה יתלונן על כאבים. לאחר שסיבת המחלה מאובחנת גם במקרה זה הטיפול הוא באמצעות ניתוח.
ניתוחים בעמוד השדרה הצווארי היו בעבר הלא-רחוק מוגדרים כניתוחים מסובכים עם תחלואה גבוהה יחסית. בשנים האחרונות חל שינוי בצורת הניתוח וכיום ניתוחים אלו, המבוצעים בצורה מיקרוכירורגית, הנם מוצלחים ביותר. אחוז שביעות הרצון של המנותחים הוא גבוה מאד, כ-90 עד 95 אחוזים מהחולים מדווחים על שביעות רצון, ובמקביל, אחוזי הסיבוכים מהניתוח הפכו להיות קטנים ביותר. הסיכוי להרעה נוירולוגית לאחר ניתוח כזה, במידה והניתוח מבוצע במרכז רפואי בעל ניסיון בניתוחים מהסוג הזה, הוא פחות מחצי אחוז.
הניתוחים בצוואר מבוצעים היום בשיטות מיקרוכירורגיות, כשבעבר נמשך ניתוח כזה בין שלוש לחמש שעות, אולם היום הניתוח אורך רק כשעתיים ולפעמים אף פחות מכך. משך האשפוז בנתוח כזה הוא כיומיים שלושה והחולה מוגבל לצווארון לאחר הניתוח למספר ימים בלבד, והוא יכול לחזור לתפקוד רגיל לאחר כשבועיים-שלושה של מנוחה.
לסיכום, חשוב להבין שהמיתוס שהיה קיים בעבר לגבי הסיכון הגבוה בניתוחי צוואר אינו נכון יותר. חשוב לאבחן מחלות אלו בשלב מוקדם ולטפל בהם במהירות. טיפול מהיר ויעיל יכול לשפר את מצב החולה ולאפשר לו איכות ואורך חיים טובים יותר.