עיסוי ושנת הלילה של התינוק

עכשיו מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מראה כי העיסוי גם עוזר לילודים לפתח מחזור שינה סדיר יותר, מה שאומר יותר שעות של שינה לא מופרעת עבור האמהות.
"תוצאות המחקר הנוכחי מראות השפעה ברורה ולטווח הארוך של העיסוי על התפתחות מקצב השעון הביולוגי " אומרת מחברת המחקר ד"ר שרי גולדשטין פרבר מאוניברסיטת תל אביב. פרבר מוסיפה שהמחקר הוא הראשון שבוחן את השפעות העיסוי על ייצור המלטונין בילודים.
טיפולי עיסוי על ידי האמהות בתקופה שלאחר הלידה מהווים סמן זמן חשוב, ומסייעים לילודים לתאם את התפתחות השעון הביולוגי עם קצב היום-לילה, אותו קצב המסייע לבני אדם להתאים את החלוקה ליממות בנות 24 שעות.
פרבר ועמיתיה כללו כ- 20 אמהות וילדיהן במחקר. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות. בקבוצת הטיפול אמהות נתנו טיפולי עיסוי לילדים על מנת להרגיל אותם לזמן השינה, ואילו קבוצת הביקורת לא כללה עיסוי בשגרת ההשכבה, אלא סיגלה לעצמה תהליך ספונטני יותר.
על מנת להעריך את השפעות העיסוי, החוקרים השתמשו בחיישן על מנת לבחון את מידת הפעילות ביום ובלילה לפני ואחרי הטיפול בגילאי 6 ו 8 שבועות. החוקרים גם בדקו את כמות המלטונין בשתן של התינוקות בגילאי 6, 8, ו 12 שבועות. מלטונין הוא הורמון המסדיר שינה המזוקק על ידי בלוטה ייעודית בשעות הלילה. ייצור המלטונין נשלט על ידי המערכת הסירקדית, כך עולה ממחקר זה וממחקרים אחרים.
התינוקות בני 8 השבועות בקבוצת העיסוי הראו מחזור פעילות שהיה מותאם יותר לזה של האמהות, מצאו החוקרים. שיא הפעילות התרחש במהלך שעות הבוקר המוקדמות, ואילו קבוצת הביקורת היתה פעילה ביותר בסביבות חצות. בנוסף, התינוקות בקבוצת העיסוי היו פעילים בשעות אחר הצהרים, ואילו קבוצת הביקורת הראתה פעילות בשעות הצהרים, וישנה מאוחר יותר. החוקרים גם מצאו ייצור מלטונין גבוה יותר בגיל 12 שבועות בתינוקות שקיבלו עיסוי.
ייתכן שפעולת העיסוי הלילית משמשת כסמן זמן המסייע לילדים לפתח מערכות סירקדיות המתואמות למחזור היום והלילה של האמהות, כך עולה מהמחקר.
"הממצאים העכשוויים מדגישים את חשיבות האינטראקציה בין אמא לילד ואת הסימנים הסביבתיים להתפתחות של התינוק" אומרת פרבר.
החוקרים מציינים שייתכן שהאמהות בקבוצת הטיפול שינו את ההתנהגות ואת היחס לתינוק כתוצאה מהעיסויים, וייתכן שדווקא לשינוי הזה היתה השפעה על הילדים ועל מחזור השינה.

פרבר ועמיתיה כללו כ- 20 אמהות וילדיהן במחקר. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות. בקבוצת הטיפול אמהות נתנו טיפולי עיסוי לילדים על מנת להרגיל אותם לזמן השינה, ואילו קבוצת הביקורת לא כללה עיסוי בשגרת ההשכבה, אלא סיגלה לעצמה תהליך ספונטני יותר.
על מנת להעריך את השפעות העיסוי, החוקרים השתמשו בחיישן על מנת לבחון את מידת הפעילות ביום ובלילה לפני ואחרי הטיפול בגילאי 6 ו 8 שבועות. החוקרים גם בדקו את כמות המלטונין בשתן של התינוקות בגילאי 6, 8, ו 12 שבועות. מלטונין הוא הורמון המסדיר שינה המזוקק על ידי בלוטה ייעודית בשעות הלילה. ייצור המלטונין נשלט על ידי המערכת הסירקדית, כך עולה ממחקר זה וממחקרים אחרים.
התינוקות בני 8 השבועות בקבוצת העיסוי הראו מחזור פעילות שהיה מותאם יותר לזה של האמהות, מצאו החוקרים. שיא הפעילות התרחש במהלך שעות הבוקר המוקדמות, ואילו קבוצת הביקורת היתה פעילה ביותר בסביבות חצות. בנוסף, התינוקות בקבוצת העיסוי היו פעילים בשעות אחר הצהרים, ואילו קבוצת הביקורת הראתה פעילות בשעות הצהרים, וישנה מאוחר יותר. החוקרים גם מצאו ייצור מלטונין גבוה יותר בגיל 12 שבועות בתינוקות שקיבלו עיסוי.

ייתכן שפעולת העיסוי הלילית משמשת כסמן זמן המסייע לילדים לפתח מערכות סירקדיות המתואמות למחזור היום והלילה של האמהות, כך עולה מהמחקר.
"הממצאים העכשוויים מדגישים את חשיבות האינטראקציה בין אמא לילד ואת הסימנים הסביבתיים להתפתחות של התינוק" אומרת פרבר.

החוקרים מציינים שייתכן שהאמהות בקבוצת הטיפול שינו את ההתנהגות ואת היחס לתינוק כתוצאה מהעיסויים, וייתכן שדווקא לשינוי הזה היתה השפעה על הילדים ועל מחזור השינה.