הנחיות לטיפול באספירין ו-NSAIDs

השימוש בנוגדי טסיות כטיפול מונע ראשוני ושניוני למחלות לב נפוץ ברפואה הראשונית. במקביל, הולך ועולה השימוש ב-NSAIDs לאינדיקציות שונות כמו מענה לכאבים מסקולוסקלטלים וכאבים כרוניים שונים. כל אחת מהתרופות הללו מעלה את הסיכון לדימום במערכת העיכול. שימוש מקביל בשתי התרופות מעצים את הסיכון לדימומים ולסיבוכים גסטרואינטסטינליים. לאור זאת, חברו מספר גופים, כולל האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי (AHA), על מנת לחבר קונצנזוס טיפולי, ראשון מסוגו, למקרים בהם נחוץ טיפול בשני סוגי התרופות.

להלן תמצית הדברים:

במטופלים המצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים גסטרואינטסטינליים, יש לטפל במקביל גם בתרופה מקבוצת ה-Proton Pump Inhibitor. סיכון גסטרואינטסטינלי מוגבר קיים במטופלים מבוגרים מגיל 60, מטופלים הנוטלים קורטיקוסטרואידים, מטופלים הסובלים מתלונות דיס-פפטיות או במטופלים עם תלונות המחשידות ל-GERD.

במטופלים המקבלים אספירין ואנטיקואגולציה הטיפול ב-PPI הינו מחוייב. הראיות מהספרות באשר לצורך בטיפול ב-PPI במטופלים המשתמשים במקביל באספירין וב-NSAIDs הינן פחות חותכות, אולם הנטייה היא לטפל גם במצבים אלו בטיפול פרופילקטי ב-PPI. בהקשר זה גם שימוש ב-NSADIs ממשפחת ה-COX2 במקביל לשימוש באספירין דורש טיפול פרופילקטי ב-PPI.

במצבים בהם מתחיל דימום במערכת העיכול ומדובר בחולה עם מחלה קרדיו-וואסקולרית ידועה, יש לשקול הפסקת הטיפול נוגד הקרישה על בסיס אינדיבידואלי, שכן הפסקת טיפול זה בקבוצת חולים זו מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים מסכני חיים.

למאמר המלא - לחצו כאן.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - הקליקו כאן.