השפעת הרגלי הצפייה בטלוויזיה

במהלך 20 השנים האחרונות חלה התפתחות אדירה באמצעי הבידור האלקטרוניים העומדים לרשות מתבגרים בעולם המפותח, וכיום "זמן המסך" כולל ישיבה מול טלוויזיה, סרטי DVD, משחקי מחשב ורשתות חברתיות. מלבד היתרונות של פעילות זו הועלו בעולם חששות רבים לגבי השפעתה על הקשרים המשפחתיים והחברתיים. ידוע מזה שנים כי בקרב מתבגרים, קשר חזק עם ההורים הוא משמעותי ביותר לבריאות הגופנית והנפשית, מגן מפני התפתחות פסיכופתולוגיות שונות, ומגן מפני התנהגויות מסכנות. גם קשרים חברתיים חזקים הוכחו כבעלי חשיבות דומה.

המחקר הנוכחי, שפורסם החודש בעיתון היוקרתיArchives of Pediatric and Adolescent Medicine, בוחן האם זמן המסך של מתבגרים אכן משפיע על טיב הקשרים המשפחתיים והחברתיים.

מדובר במחקר שבוצע בניו-זילנד על שתי קבוצות מתבגרים, המתפרש על פני 20 שנה. הקבוצה הראשונה נחקרה בשנת 1987 כחלק ממחקר פסיכולוגי פרוספקטיבי ארוך טווח שעוקב אחרי 1,037 אנשים מלידה ועד בגרות. בהיותם בני 15 המתבגרים נשאלו על הרגלי צפייה בטלוויזיה ועל פעילויות פנאי בכלל. כמו כן בוצעה הערכה פסיכולוגית מובנית כדי לעמוד את טיב הקשר עם המשפחה הקרובה ועם חברים. הקוהורט השני כלל 3,983 תלמידים שנבחרו באקראי מתיכונים שונים בניו זילנד. בהיותם בני 15 רואיינו על-ידי החוקרים לצורך מיפוי "זמן המסך" שלהם. בנוסף בוצעה אותה הערכה לגבי טיב הקשרים המשפחתיים והחברתיים.

בקבוצת הנחקרים הראשונה, משנת 1987, היה קשר ישיר, מובהק סטטיסטית, בין זמן הצפייה היומי בטלוויזיה לבין הסיכוי לקשר רעוע עם ההורים ועם חברים ללימודים. הקשר נשאר מובהק גם לאחר נטרול גורמים משפחתיים היכולים להטות את התוצאות. על כל עליה בשעה בזמן המסך היומי הייתה עליה של 13% בסיכוי שהקשר עם ההורים יהיה לא תקין.

גם בקבוצה השנייה הוכח קשר ישיר, מובהק סטטיסטית, בין זמן המסך היומי (כולל טלוויזיה, סרטים, רשתות חברתיות ומשחקי מחשב) לבין קשר חלש בין המתבגרים להוריהם ובין המתבגרים לחבריהם. על כל עליה בשעה של זמן מסך הייתה עליה של 5% בסיכוי שהקשר עם ההורים יהיה חלש מהממוצע.

נמצא קשר ישיר מובהק סטטיסטית בין כמות הזמן שהמתבגרים מקדישים לקריאת ספרים והכנת שיעורי בית לבין סיכוי לקשר חזק עם הוריהם.

בקרב מתבגרים, בילוי זמן ממושך מול המסך קשור לקשרים חברתיים חלשים ולקשר רעוע עם ההורים. הממצאים היו משמעותיים בשתי קבוצות מחקר בהפרש של 16 שנים.

תוצאות המחקר הנוכחי מעניינות מכיוון שנעשה על קוהורט עצום של ילדים בהפרש של שנים רבות, והתוצאות זהות בשני המקרים. אם זאת צריך לזכור שיש בעייתיות רבה בהסקת מסקנות ממחקר מסוג זה. העיקרית שבהן היא שלא ברורה כאן מערכת ה"סיבה - תוצאה", כלומר האם הצפייה בטלוויזיה גורמת ליחסים לא טובים עם ההורים, או האם ילדים שהקשרים המשפחתיים שלהם רעועים מפצים על כך בעזרת צפייה מרובה בטלוויזיה. על כל מקרה, ידוע כי הקדשת מאמץ לפתח פעילויות חלופיות קשורות קשר ישיר עם שיפור הקשרים המשפחתיים והחברתיים, ועל כן עלינו כרופאי ילדים לעודד את הנוער לעסוק בפעילויות שאינן קשורות לישיבה מול מסך.

לתקציר המחקר - לחצו כאן.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - הקליקו כאן.