דכאון לאחר לידה

הדיכאון שלאחר לידה, כשמו כן הוא, הינו בעיה נפשית המופיעה בנשים שילדו לא מכבר; היא מתבטאת בין היתר במצב רוח ירוד, עצבנות יתר, קושי רב בתפקוד היומיומי, כולל בטיפול ברך הנולד, אדישות ולעתים אף דחיה רגשית של התינוק.

למרות שכמעט אין מי שלא שמע על תופעה שכיחה זו, (המופיעה ב 10-15 אחוזים מן הלידות), שרבות נכתב עליה בספרות המקצועית והיא מוכרת היטב לפסיכיאטרים, היא אינה זוכה לתשומת הלב הראויה אצל רבים, הן בקרב הנשים הסובלות ממנה ובני משפחותיהן והן מצד חלק מן הרופאים המטפלים בהן, בעיקר גינקולוגים ורופאי משפחה. כתוצאה מכך רבים הם המקרים שאינם מאובחנים ולכן אינם זוכים לטיפול נאות.

לעובדה זו השלכות חשובות לא רק לגבי מצבה הבריאותי של היולדת, שכן דכאון אצל האם משפיע על בני המשפחה הסובבים אותה ובמיוחד הבעל והילדים הנוספים, ובמידה והוא מתמשך הוא עלול להשפיע על התפתחותו הרגשית של התינוק עקב העדר הנגישות של האם בחודשים הראשונים לחייו. תקופה זו הינה חשובה במיוחד שכן הקשר אם-ילד הנוצר בחדשים אלו מהווה את התשתית המעצבת היבטים מרכזיים של הקשר עם העולם החיצון, כמו למשל אמון ובטחון.

הסיבות לכך, שרבים מן המקרים של דכאון לאחר לידה "מתפספסים", הינן מורכבות. הדיכאון אינו מופיע בד'כ מיד לאחר הלידה, אלא מס' שבועות עד מס' חדשים לאחריה. (מקובל לחשוב על עד שלושה חדשים מן הלידה, אולם לעתים הוא עלול להופיע מאוחר יותר).

בתקופה זו האשה אינה נמצאת כבר בדרך כלל במעקב גינקולוגי או אצל רופא המשפחה. בנוסף לכך הסימפטומים לעתים קרובות אינם מובהקים ויחד עם זאת מגוונים מאוד וההסתמנות עלולה להיות שונה מאוד ממקרה אחד למשנהו.

יש לזכור שהתקופה הראשונה לאחר הלידה כרוכה בהסתגלות למצב מורכב וחדש, וקיימת נטייה להתיחס לתלונות כמו עייפות יתר, קושי בתפקוד היומיומי, עצבנות, סף גרוי נמוך, חוסר תיאבון, כתופעות נורמליות, למשל כתוצאה של חסך מתמשך בשינה, המוכר כל כך להורים רבים; מה גם, שהגבול בין תופעה נורמלית ופתולוגית, כזו המצריכה התיחסות מקצועית, אינו חד וברור, במיוחד למי שאינו איש מקצוע. סיבה חשובה נוספת להזנחת הטיפול בדיכאון לאחר לידה נעוצה בבושה המלווה לעתים קרובות את האם, במיוחד באותם מקרים בהם קיימת תחושת ניכור ואפילו דחייה של התינוק.

תחושה זו מלווה ברגשות אשמה אצל האם הצעירה האומרת לעצמה: "איני מגיבה לתינוק כפי שאני [וגם הסביבה] מצפה, אולי איני יכולה להיות אמא" וכו'. הבושה עלולה למנוע מן האם לשתף את הקרובים לה ולפנות לעזרה מתאימה. היא מנסה לעתים "להתגבר" בכוחות עצמה וחשה עוד יותר מותשת ומתוסכלת ובטחונה העצמי כאם וכאישה מתערער. חשוב לזכור שאין לתחושת הבושה כל הצדקה "אוביקטיבית", שמדובר במחלה שחשוב לאבחנה מוקדם ככל האפשר, ושניתן ברב המכריע של המקרים לטפל בה בהצלחה.

מתי עלינו לחשוד שיתכן ומדובר בדכאון שלאחר לידה?
כאמור לעיל התלונות של האם, כמו גם הסימנים הניתנים לצפייה ע'י הסובבים הינם מגוונים וכוללים תופעות נפשיות וגופניות, שלא כולם מופיעים בכל המקרים. סימנים שחייבים להדליק "נורה אדומה" שיתכן ואנו עומדים בפני דכאון שלאחר לידה כוללים מצב רוח ירוד במשך חלק ניכר משעות היממה, אבדן עניין בדברים שקודם הוו מקור להנאה כמו למשל צפייה בטלוויזיה, קריאה, וכיו'ב, הסתגרות והימנעות ממפגש עם חברים ואפילו משיחות טלפון, תיאבון ירוד וירידה בולטת במשקל (יותר מן המצופה בדרך כלל), נדודי שינה (גם כאשר התינוק אינו מתעורר), עצבנות בולטת והתפרצויות כעס בלתי מוסברות, קושי רב בתפקוד היומיומי (תחושה שאפילו מטלות פשוטות הן בבחינת מעמסה בלתי נסבלת), קושי בריכוז, הרגשה של הסובבים שהאם הצעירה "אינה כתמול שלשום", תלונות גופניות מרובות, חולשה ועייפות קיצוניות, תחושת חרדה בלתי מוסברת, דאגנות יתר, קושי לטפל בתינוק ותחושת אדישות או דחיה כלפיו. כאשר מתעורר חשד, יש לפנות ללא דיחוי ליעוץ מקצועי, רצוי אצל פסיכיאטר, שכן במקרים רבים יש צורך בטיפול תרופתי בצד טיפול פסיכולוגי. חשוב לזכור שאישה במצב זה זקוקה מאוד לתמיכה ועדוד מצד הסביבה, בין היתר גם כדי להקל על רגשות האשמה והפגיעה בבטחונה העצמי.

כדאי להזכיר כמה גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי להופעת דיכאון שלאחר לידה אצל נשים מסוימות; החשובים שבהם הינם אירוע דומה בעבר, מקרי דכאון במשפחה, דכאון בתקופת ההריון, לידה קשה וטראומטית, קשיים בין בני הזוג.

יש להבדיל בין הדכאון המתואר לעיל ובין תופעה המכונה "בלוז לאחר לידה", המתיחסת לתחושת דכדוך קלה וחולפת המופיעה בימים הראשונים לאחר הלידה ונעלמת תוך ימים ספורים. זו תופעה שכיחה המופיעה בלמעלה ממחצית הלידות ונחשבת למעשה לרגילה ונורמלית. מצד שני יש להבדיל את הדכאון מן ה"פסיכוזה שלאחר לידה", שהיא הפרעה נפשית קשה המתבטאת בין היתר בנתק חלקי מן המציאות ובלבול קשה, שהיא נדירה ומופיעה בערך אחת לאלף לידות.

לסיכום, יש לזכור שהדיכאון אחרי לידה הוא תופעה שכיחה, הכרוכה בסבל רב ליולדת ולמשפחתה, שחשוב לזהותה בהקדם, ובעיקר, שהיא ניתנת לטיפול מוצלח ברב המכריע של המקרים.