התשמע קולי

קלינאי התקשורת עוסקים באיתור, אבחון תיפקודי, הערכה, טיפול, שיקום ומניעה, ייעוץ והדרכה בכל הקשור להתפתחות תקינה של התקשורת המילולית וליקויים בתחום השמיעה, התקשורת הקדם מילולית, השפה, הדיבור והבליעה.

כך שמגוון ההפרעות בתקשורת שבהם מטפלים קלינאי התקשורת הינו גדול ומחולק בדרך כלל לארבעה תחומים עיקריים:

א. אבחון ושיקום הפרעות בשמיעה

כאן נוכל למצוא את התפקיד החשוב של הערכת השמיעה בתינוקות וילדים. למשל, בילדים שאצלם התפתחות השפה מתאחרת ועולה החשד כי סיבת האיחור קשורה לליקוי בשמיעה. קלינאי התקשורת הוא גם זה שמעריך את איכות השמיעה באוכלוסייה המבוגרת ובין היתר בונה תוכניות למניעת נזקי רעש אצל אנשים ספציפיים (כמו עובדים במפעלים רועשים).

ב. אבחון וטיפול בהפרעות תקשורת ושפה

כאמור, קלינאי התקשורת הוא האחראי למעקב אחר התפתחותה של שפה תקינה אצל ילדים ומברר את הסיבות לאיחור בהתפתחותה. לכשמאובחנת הסיבה היא מטופלת במקביל להדרכת ההורים. קלינאי התקשורת הוא זה שמטפל בליקויי שפה אצל ילדים או מבוגרים שנפגעו מנזק מוחי מולד או כזה שנגרם להם במהלך חיהם. כך ניתן למשל לטפל בילדים הסובלים מהפרעות שונות כמו שיתוק מוחין, פיגור שכלי, אוטיזם ועוד. לאותם ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעה בתקשורת שאינה ניתנת לתיקון, מקנה קלינאי התקשורת שיטות תקשורת חלופיות.

ג. אבחון וטיפול בהפרעות דיבור

ילדים ומבוגרים רבים סובלים משיבושי הגייה למיניהם (למשל, הקושי להגות עיצורים מסוימים) או מבעיות בקצב הדיבור כמו גמגום, דיבור חטוף ומהיר, דיבור איטי ועוד. כאן תפקידו של הקלינאי הוא לאבחן את סיבת הבעיה ולטפל בה, בדרך כלל בסידרת פגישות בהן עובר המטופל הדרכה ומקבל שיטות שיעזרו לו להתגבר על ההפרעה ולהיות מובן לאנשים אחרים.
בתחום זה מטפל הקלינאי גם בשיקום הדיבור אצל חולים שעברו כריתה מלאה או חלקית של הגרון (למשל עקב מחלות ממאירות של הגרון) כשהוא מלמד את אותם אנשים כיצד לפצות על שינוי בצורת הגרון והחיך או על פגיעה במיתרי הקול בעקבות הניתוח.
בנוסף, עוסק הקלינאי בטיפול מונע בבעלי מקצוע שהדיבור הוא כלי עבודתם העיקרי, כמו: מורים, עורכי דין, אישי ציבור ושחקנים.


ד. אבחון ושיקום של הפרעות בבליעה

למרות שלכאורה נראה כי קלינאי התקשורת מטפל אך ורק בכישורים הדרושים לתקשורת הרי שחלק מעבודתו הינו גם לטפל במכלול הבעיות העלולות להיגרם מהפרעה בתפקוד הגרון והלוע, כולל הפרעות בליעה. כך למשל מזהה הקלינאי הפרעות במהלך התקין של הבליעה ומטפל בהן תוך שיקום הבליעה באנשים הסובלים מהפרעה שכזאת כמו ילדים עם הפרעות התפתחותיות מולדות ונרכשות, אנשים לאחר פגיעה במערכת העצבים המרכזית או ההיקפית, או לאחר ניתוחי ראש – צוואר וטיפולים אונקולוגיים.

בתוך מערכת הבריאות ניתן למצוא קלינאי תקשורת במגוון תפקידים כמו במכוני הפרעות התקשורת בתוך בתי החולים שבהם נערכים אבחון ושיקום של הפרעות שמיעה, תקשורת ושפה, דיבור, קול ובליעה. מכונים אלו עומדים לשרותן של המחלקות השונות (כמו המחלקה הנוירולוגית, אף אוזן גרון, ילדים ועוד) וכן מקבלים מטופלים המופנים ממרפאות הקהילה.

קלינאי התקשורת מטפלים במסגרות השיקומיות של נפגעי הראש כמו נפגעי מלחמות או תאונות דרכים או חולים שעברו אירוע מוחי. פגיעה מוחית עלולה לפגוע בזיכרון ולגרום לבעיות ספציפיות בשפה, בדיבור או בבליעה ובעקבות זאת לפגיעה או לאובדן היכולת ליצירת קשר מילולי.
קשישים רבים סובלים מנזקים מוחיים המגבילים את יכולתם להביע את רצונם ומנתקים אותם מסביבתם. כאן, על ידי שיקום יכולות אלו אפשר להביא קשישים אלו לקשר טוב יותר עם הסביבה ולשפר את יכולתם להביע את צורכיהם ורגשותיהם.
קשישים רבים סובלים גם מבעיות בליעה הגורמות לירידה במשקלם, ירידה באיכות החיים ולעיתים גם לדלקות ריאות חוזרות המסכנות את חייהם. כאן יכול לסייע קלינאי התקשורת בשיקום מנגנון הבליעה.

קלינאי התקשורת מעורבים גם בתכנון ומציאת דרכים ושיטות למניעת נזקי רעש בצבא, בתעשייה, בתעופה ועוד.

קלינאי התקשורת בחינוך הרגיל אחראים על בדיקות סינון במטרה לאתר ילדים הסובלים מבעיות בתקשורת
וכן אחראים על הטיפול והשיקום ועל ההכוונה למוסדות מתאימים אחרים. כמובן שבמסגרת החינוך למורים בסמינר הם חייבים לעבור שיעורים על מנת לדעת כיצד להשתמש נכון בקולם.

במסגרת החינוך המיוחד ישנה מגמה כיום לשלב את הילדים החריגים בקהילה ולכן יש להעניק להם אמצעי תקשורת הולמים על ידי התאמה שלמערכות תקשורת חלופית ותומכת כמו מחשבים עם פלט קולי, לוחות תקשורת, מגברי קול ועוד.