כאב בעקב: הסיבה השכיחה לפניה לאורטופד

אחת הסיבות הנפוצות לכאבים בעקב הינה התסמונת הנקראת "דלקת של חותלת השעל" או "Plantar Faciitis".

"חותלת השעל" או הפסציה הפלנטרית היא רקמת החיבור העוטפת את שרירי כף הרגל ובין יתר תפקידיה היא זו ששומרת על הקשת הנורמלית של כף הרגל. הרקמה מחוברת מצידה האחד לעקב ומצידה השני לבוהן הגדולה ובזמן ההליכה מופעל עליה לחץ של פי שניים ממשקל הגוף. כשיש דלקת ברקמת חיבור זו, הדבר גורם לכאבים בעקב.
לעיתים הכאב נגרם ממה שנקרא: "דורבן", הדורבן (Spur) הוא תוצאה של משקעי סידן באזור מוצא השרירים של כף הרגל וניתן לראותו גם בצילום רנטגן. בשל מיקומו לעיתים הוא נחשב לסיבת הכאבים אך יש לזכור שדורבן מצוי גם אצל חמישה עשר עד עשרים אחוז מהאנשים הבריאים (שאינם מתלוננים על כאבים).

מצבי הדלקת או הדורבן נגרמים בדרך כלל בשל שינוי ברמת הפעילות הגופנית, חוסר בתמיכה של קשת כף הרגל בתוך הנעל, גמישות ירודה של שרירי השוק, עודף משקל, פציעה או חבלה באיזור, עמידה והליכה ממושכות או שימוש בנעליים קשיחות מדי שאינן נענות לכיפוף הרגיל של קשת כף הרגל.

יש לזכור שיכולות להיות סיבות רבות אחרות המחקות את הכאב של הדלקת בפסציה הפלנטרית. בין סיבות אלו ניתן למנות דלקת פרקים (ארטריטיס), שברי מאמץ של עצם העקב, איבוד וניוון של כרית השומן המרפדת את העקב ועוד. מכאן יוצא שחשוב להגיע לאבחנה הנכונה אם כי הטיפול ברוב התופעות שהוזכרו הינו דומה.

סוג הכאב הנפוץ בדלקת הוא כאב שבדרך כלל חמור יותר עם בוקר והולך ומשתפר עם ההליכה. עם זאת, אם במשך היום מעורבת הליכה מרובה, הכאב עלול להחמיר. הכאב בדרך כלל מורגש בשליש האחורי של סוליית כף הרגל (ראו תמונה מצורפת). בבדיקה ניתן למצוא רגישות ללחץ באותו אזור וכאב מתגבר עם מתיחת הבוהן.

למרות טענותיהם של יצרני אביזרי הטיפול, אין סוג טיפול אחד המתאים לכל האנשים. רוב הסובלים מכאב בעקב על רקע דלקת של הפסציה הפלנטרית יוכלו ליהנות מטיפול לא ניתוחי. מכשול גדול להחלמה עלולה להיות עמידה ממושכת על הרגליים במשך היום. הטיפול השמרני (שאינו ניתוחי) היעיל ביותר הוא על ידי מתיחות של גיד אכילס והפסציה הפלנטרית בתרגילים מיוחדים הניתנים על ידי הרופא המטפל. את המתיחה ניתן גם להשיג על ידי סד לילה ובמקרים קשים אף ניתן להשתמש בגבס על מנת להשיג מתיחה קבועה. מתיחת גיד אכילס או של הפסציה הפלנטרית משחררת לחץ על כף הרגל וכן ממתנת את תהליך העברת העומס.

טיפול תרופתי העשוי להועיל הוא על ידי התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידים (ויוקס, סלברה, אתופן). במקרים קשים יותר אף ניתן לתת תרופות סטרואידליות שמשפרות את המצב באופן דרמטי אך יש לשקול את הטיפול בהן בזהירות בשל תופעות הלוואי האפשריות. זריקות מקומיות של סטרואידים (לאזור העקב) עוזרות לעיתים קרובות אך לפעמים ההשפעה היא זמנית ותופעת לוואי אפשרית להזרקות אלו עלולה להיות קרע של הפסציה הפלנטרית. עם זאת, יש חולים שלא יחליפו את הזריקה בשום טיפול אחר בשל ההטבה שהם חשים למשך חודשים רבים.

התאמת מדרסים עוזרת במקרים רבים. ממחקרים שנעשו נמצא כי כאשר מבצעים מתיחות כפי שהוזכר לעיל אזי מדרסים שנקנו "מן המדף" טובים לא פחות ממדרסים שנבנו על פי מידה. במקרים רבים יש ניסיון טיפולי על ידי גלי על קול (אולטראסאונד) המכוונים לאזור העקב אך יעילות טיפול זה מוטלת בספק.

טיפול אפשרי נוסף הוא על ידי גלי הלם חוץ גופיים. זהו טיפול שניתן על ידי ירייה של גל הלם על קולי מכוון היטב לאזור כף הרגל. הטכניקה דומה לזו שבה משתמשים לריסוק אבני כליה אך כאן אותם גלי קול אינם מרסקים דבר אלא מזרזים את הריפוי. ממעט המחקרים שנעשו בנושא הרושם הוא שמדובר בהצלחה טיפולית של כשישים עד כשיבעים אחוזים שמשמעו אחוז ריפוי סביר בהחלט. החיסרון בטיפול זה הוא מחירו היקר שאינו מכוסה על ידי קופות החולים.

הטיפול הניתוחי במקרים אלו של כאבים בעקב אינו שכיח ופחות מחמישה אחוז מהמטופלים נזקקים לו. בניתוח חותכים או משחררים את הפסציה הפלנטרית.