האם לטפל בהומוציסטאין גבוה?

מטרת המחקר שהתפרסם בחודש ינואר 2010 בכתב העת International Journal of Clinical Practice הייתה לבדוק האם התערבות להורדת רמות הומוציסטאין בדם משפיעה על הסיכון לאירועים לבביים ומוחיים, בחולים עם מחלה צרברו-וסקולרית או לבבית קיימת. לשם כך נסרקו מאגרי המידע המובילים, ונבחרו מחקרים איכותיים בלבד (Randomized Controlled), שעסקו בהשוואת טיפולים בחומצה פולית ו/או תוספות ויטמין B מול פלצבו או אי התערבות. מדדי התוצאה שנבדקו היו אירועים מוחיים ולבביים, ותמותה מכל גורם שהוא.

תוצאות

במטה-אנליזה נכללו 17 מחקרים שהקיפו כ-39,107 מטופלים עם מחלה קורונרית, או מוחית ידועה. תוצאות האנליזה לא הראו הבדלים משמעותיים במדדים הנבדקים בין קבוצות הטיפול לקבוצות הביקורת.

הסיכון היחסי (Relative Risk) הכולל במטופלים אשר קיבלו חומצה פולית או ויטמין B בהשוואה לסיכון היחסי בקבוצת הביקורת, היה 1.01. גם כאשר נבחנו הסיכונים הספציפיים לאירועים קרדיו-ווסקולריים, אירועים מוחיים ותמותה מכל גורם שהוא, לא נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת הטיפול לקבוצת הביקורת.

מסקנות

על פי המידע הקיים כיום, אין יתרון משמעותי לטיפולים המביאים להורדת רמות הומוציסטאין בדם במטרה לשפר את מידת הסיכון הקרדיווסקולרי והמוחי, באנשים עם מחלה אתרוסקלרוטית ידועה. על כן, אין הצדקה להמלצה על חומצה פולית כטיפול מונע שניוני למחלות לב וכלי דם.

לתקציר המחקר - לחצו כאן.

לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום - הקליקו כאן.