"רמדיה" הזמן שחלף

הורים וילדים

ב 6 בנובמבר, התפוצצה בועה גדולה בפרצופנו כהורים: שלושה ילדים אשר אושפזו בבית החולים לילדים שניידר בפתח תקווה, סבלו מבעיה שאיש מהמומחים לא יכול היה לאבחן. לא עבר זמן רב עד שהתברר שילדים אלה ועוד כתשעה אחרים סובלים מחוסר בוויטמין B1, חסך שנגרם כתוצאה מכך שניזונו מתחליף חלב צמחי שבו לא היה הוויטמין. זאת למרות שעל הקופסה צוין במפורש שהוויטמין קיים בה.

שלושה תינוקות מתו, והאשליה שבה חיו הורים רבים עד אותם ימים התנפצה: אם חשבנו שמישהו מפקח על המזון שלנו, או לפחות של התינוקות שלנו - טעינו.

כתוצאה מהפרשה החלה חקירת משטרה ומונתה ועדה בראשות פרופסור מנחם פיינרו, מטעם משרד הבריאות. הוועדה התבקשה להמליץ על רפורמה בתחום מערך שירותי הפיקוח והבקרה על המזון שבאחריות משרד הבריאות.
הוועדה הגישה את מסקנותיה. קביעתה היא חד משמעית: הפיקוח על המזון בישראל לוקה בשורה ארוכה של כשלים. לכן, על משרד הבריאות לבצע ארגון מחדש בשירות המזון ולקבוע כי הוא הגורם היחיד בעל האחריות בתחום.

הוועדה הוקמה בדצמבר 2003 על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, בעקבות פרשת תחליף המזון הצמחי של רמדיה ופרשת ההוראה החפוזה של הנהלת משרד הבריאות להסיר מהמדפים את דגי הבריכות.

הכשלים הרבים שעליהם מצביעה ועדת פיינרו נוגעים לכל האספקטים של הפיקוח הנעשה כיום במדינה. בין השאר, נטען כי אין קריטריונים אחידים, אין סטנדרטים ארציים, אין תיאום בין יחידות הפיקוח, אין תכנית דגימה ארצית, לא קיימת מערכת של ניהול סיכונים ומשברים, לא קיים סיווג מזון על פי רמת הסיכון, מערכת המחשוב הקיימת אינה עונה על הצרכים.

בשל כל אלה, גם למשרד הבריאות לקח הרבה מאוד זמן לגלות שהם לא בדקו כלל את אותו תחליף חלב צמחי שיובא לארץ מאירופה.

בעקבות הממצאים הקשים, הגישה הוועדה 22 המלצות לשינויים מהותיים בדרכי הפיקוח, ובראשן הקביעה כי שירות המזון במשרד הבריאות הוא הגורם האחראי בתחום.

ביחס למזון לתינוקות, ממליצה הוועדה להמשיך לסווגו כמזון רגיש המחויב בבדיקות תכופות ועקביות. "תרכובות המזון, בין מייצור מקומי ובין מייבוא, יחויבו ברישום ואישור מוקדם של שירות המזון הארצי", נכתב בהמלצות.

"כל אצווה (סדרה) ראשונה תיבדק טרם שיווקה על ידי משרד הבריאות במעבדה מוכרת ובמימונו של היבואן או היצרן. אחת לשלושה חודשים יבדוק היצרן או היבואן את הרכב ובטיחות המזון לתינוקות במעבדה מוכרת, ומשרד הבריאות יבצע מעקב קפדני אחר התוצאות. בנוסף, ידגום המשרד מעת לעת את המזון לצורך אבטחת אמינות הבדיקות. כל שינוי בפורמולה יחייב אישור מוקדם ובדיקה מחודשת במעבדה מוכרת, טרם שיווקה".

המלצה נוספת, מרכזית, היא שיש לקבוע גוף אחד במשרד הבריאות שיהיה ממונה על פיקוח כלל המזון בארץ, שאליו יהיו כפופים כל מהנדסי המזון בשבעת מחוזות המשרד.
הוועדה ממליצה גם למנות מפקח ארצי לפיקוח על המזון ולהכפיף את תחנות ההסגר של המזון בנמלים שדרכם עוברים כ70- אחוז מהמזון הנצרך בישראל, לרשות המזון הארצית.

עוד ממליצה הוועדה להפסיק את הנוהג המאפשר כיתוב: "באישור משרד הבריאות", על מוצרי מזון, מאחר שהדבר מטעה את הציבור.

על פי הדוח, התיאום בין היחידות השונות במשרד, שאמור היה להביא לפיקוח אחיד ומקצועי, כושל עד כדי כך, שהתיאום בין משרד הבריאות למשרדים האחרים שיש להם סמכויות פיקוח בתחום המזון, טוב יותר מהתיאום בתוך המשרד. עם זאת, הוועדה התרשמה כי במשרד הבריאות קיימת תשתית אנושית ומקצועית ראויה לצורך קביעת מדיניות פיקוח על המזון, למרות הביקורת שנשמעה על תפקודם של בכירים במשרד הבריאות. למסקנות אלה יש אולי קשר לעובדה שהוועדה מונתה על ידי משרד הבריאות עצמו, ולא הייתה חיצונית.

שר הבריאות, דני נווה, בחר להתמקד בהמלצת הוועדה על הקמת גוף פיקוח מרכזי לכל המזון בארץ, יחד עם שר החקלאות, ישראל כץ, הוא הגיע כבר להסכם על הקמת "מועצה עליונה למזון". סיכום השרים יוגש לאישורה של הממשלה. מועצת המזון, אומרים במשרד הבריאות, תפעל לראשונה כגוף על לתיאום הפיקוח על המזון בין משרדי הממשלה השונים, ותורכב מנציגי שני המשרדים ואנשי ציבור בעלי השכלה, מוניטין וניסיון בתחומי המזון, תזונה ובריאות הציבור.

אולם גם אחרי המלצות הוועדה והחלטת שר הבריאות, אומר ד"ר יצחק ברלוביץ', מנכ"ל משרד הבריאות וראש מינהל הרפואה: "אי אפשר להבטיח שלא תהיה עוד פרשת רמדיה. הוועדה קבעה שגם אילו היה רה ארגון, לא היה ניתן למנוע את מה שקרה בסיפור של רמדיה. קרה שם דבר חמור, במובן הזה שאנשים ביצעו כל מיני פעולות ופעלו בניגוד לנהלים ובניגוד לחוק. באופן בסיסי אני לא חושב שיחול שינוי בשיטה או בשגרה, מעבר לשינויים בפיקוח ובאחידות".

בעקבות פרשת רמדיה, התחיל מכון התקנים הישראלי לגבש תקן ישראלי למזון לתינוקות. "הכנת תקן יכולה לקחת גם מספר שנים", אומר מייקל וולף, מנהל אגף התקינה במכון התקנים. התקן הוא למעשה מפרט טכני שמגדיר את הדרישות מהמוצר ומתהליך ייצורו. התקן למזון לתינוקות יתבסס על תקנות שיוציא משרד הבריאות.

איזו ועדה תדון בתקן על מוצרי מזון לתינוקות?
וולף: "להערכתי, הוועדה המרכזית למזון תהיה זו שבה לוקחים חלק נציגי משרד הבריאות, התאחדות התעשיינים, לשכת התעשיינים, לשכת המהנדסים, ארגוני הצרכנים, צה"ל ועוד. הוועדה תדון אם בכלל הנושא ראוי לתקן, ומשם על פי ההחלטה שלהם הדיון יעבור לוועדה אחרת". זה ייקח הרבה מאוד זמן.

וולף: "נכון, זה יכול לקחת חצי שנה וזה יכול לקחת חמש שנים. בממוצע לא עוברים את השנתיים, אבל יש אפשרות שגוף מסוים יממן את ההליך, ואז זה יעבור מהר יותר".
מה זאת אומרת, מדובר בהחלטה משמעותית מאוד, הן ליצרנים והן לצרכנים במובנים רבים. אם חברה פרטית תממן אותו הוא לא יהיה נקי משיקולים זרים...

וולף: "ממש לא. למרות שנאמר כי חברה מסחרית תממן את ההליך, לא יהיה לה מעמד גבוה יותר משל שאר השותפים בוועדה, הכוללים גם את שלושת ארגוני הצרכנים. האיזון יישמר".

חקירת המשטרה החלה זמן קצר לאחר שהתפוצצה הפרשה. חוקרים בכירים ממחוז מרכז נסעו עד הומנה שבגרמניה, אספו מסמכים ראיינו עובדים. בחברת "הומנה" בגרמניה, מיהרו לקחת אחריות וארבעה עובדים פוטרו. לעומת זאת, כאן בארץ התקשו הרבה יותר לקחת אחריות.

אומרת אורלי טעשה, דוברת מחוז מרכז של המשטרה. "בחקירה לוקחים חלק גם אנשי משרד הבריאות וגם אנשי רמדיה".

מה זאת אומרת לוקחים חלק, הם נחקרים?
טעשה: "אני נזהרת מאוד מלהאשים גוף כזה או אחר. כרגע אני יכולה לומר רק שהחקירה נמצאת לקראת סיום ושאספקטים שונים נבדקו. בקרוב יוחלט האם להגיש כתבי אישום נגד המעורבים".

חשוב הרבה יותר לזכור, מעל לכל הוועדות התקנים והחקירות, שיש עדיין מספר לא קטן של ילדים שעוד לא מלאו להם שנה ונאבקים מדי יום בהשלכות הפרשה. אלה ילדים שאף אחד לא יודע האם יתגברו ומה בדיוק קרה במוחם כתוצאה מהחסך בוויטמין B1.

תינוקת אחת בת תשעה חודשים, מוגבלת מבחינה מוטורית, אינה זזה כלל, שמיעתה נפגעה ויש לה פגיעות נוספות שהרופאים לא יודעים לאבחן. אצל תינוקת אחרת, גם היא היום בת תשעה חודשים, משערים כי יש פגיעה בשני כיווני המוח. היא לא יושבת, לא זוחלת ולא יכולה להחזיק דבר בידיה. היא לא מסוגלת לשתות מים ומקבלת את הנוזלים שלה דרך האוכל. היא לא מרגישה כאב ולא בוכה.
ילד אחר, שהיום הוא בן שנה, התיישב לראשונה לפני הפרשה כשהיה בן חמישה חודשים. הוא יצא מבית החולים כשהוא לא מתהפך.

ההורים והילדים נאבקים לבד, הרחק מכולם, כמעט ללא תמיכה כספית, יום יום, שעה שעה, רבים מהם עזבו מקומות עבודה כדי להישאר בבית ולטפל בילדים. הם נוסעים מטיפול פיזיותרפיה לטיפול רפלקסולוגיה ולטיפולי נשימה ואחרים, לא יודעים מה יהיה ומתפללים לטוב.

בעקבות פרשת רמדיה, מבקשים במשרד הבריאות להמליץ לתינוקות שניזונים רק מפורמולות ולא מחלב אם, לאכול מזונות משלימים כמו ירקות מבושלים ופירות, החל מסוף חודש רביעי ולא מסוף חודש שישי כפי שמומלץ היום.
הרעיון שעומד מאחורי השינוי הוא כי לא רצוי לתת לתינוק מזון אחד בלעדי.

הרעיון יוגש בקרוב לוועדה לתזונה במשרד הבריאות. חשוב לזכור שאמנם מדובר ברעיון מקורי, אלא שהוא מנוגד למתרחש בארצות רבות בעולם.

רמדיה מינתה יועץ ממכון ויצמן האחראי על בדיקת רכיבי תחליפי החלב ואף הפסיקה את ייצור התחליף הצמחי. ברמדיה לא מתרגשים מחרם צרכנים, ומספרים על סיוע למשפחות התינוקות שנפגעו ועל עלייה במכירות.

בעקבות פרשת תחליף החלב הצמחי של רמדיה, החליטה החברה להפסיק לייצר את הפורמולות הצמחיות ומינתה לפני שלושה חודשים את פרופ' שמואל אדלשטיין, ממכון ויצמן למדע, מומחה לביוכימיה ותזונה בתחום הוויטמינים והתזונה, ליועץ האחראי על בדיקת מרכיבי הפורמולה ושמירת אורך חיי המרכיבים המצוינים על האריזה למשך שנתיים.

לכל הפורמולות מוצמדת תווית אדומה שמציינת שהמוצר בדוק ומאושר על ידי פרופ' אדלשטיין לאחר שנשלח למעבדות מיוחדות באנגליה הבודקות שאכן הרכיבים נמצאים בתחליף. "הפורמולות של רמדיה נבדקות כיום באופן המחמיר ביותר בארץ ובעולם, והצרכנים יכולים להיות בטוחים שהן מכילות את כל הרכיבים הרשומים על האריזות במינונים הנדרשים ובהתאם לתקן האירופאי של תחליפי החלב לתינוקות", אמר פרופ' אדלשטיין במסיבת עיתונאים שקיימה רמדיה בסוף פברואר.

רמדיה עורכת את בדיקת מרכיבי תחליפי החלב באופן עצמאי, לצד הבדיקות שמבצע משרד הבריאות, שאף הכליל לאחר התפוצצות פרשת הרמדיה הצמחית את הפורמולות תחת הקטגוריה המחמירה של בדיקת תרופות המיובאות לארץ.

ברמדיה מציינים שלא קיים למעשה תקן ישראלי המפרט את דרישות מרכיבי הפורמולה. לכן רמדיה עורכת את הבדיקות על פי התקן האירופאי, שלטענתה הוא מחמיר יותר מהתקן האמריקאי. ברמדיה אף מציינם שבעקבות הפרשה הייצור יעבור מחברת הומנה, שרמדיה תולה בה את האחריות למחדל של הרמדיה הצמחית, למפעל היינץ באנגליה, שיש לו בעלות חלקית על רמדיה.

לגבי התינוקות שנפגעו בעקבות ההזנה ברמדיה הצמחית, מספרים ברמדיה שכולם שוחררו לביתם, פרט לתינוקות אחת שעדיין מאושפזת בבית החולים תל השומר. התינוקות זקוקים לטיפולים שונים, הממומנים לטענת רמדיה על ידה, זאת בנוסף לעוד כארבעים משפחות שילדיהם לא אושפזו בבתי החולים אך נזקקו לבדיקות ולטיפולים.

מאז התפוצצות פרשת החלב הצמחי של רמדיה מתנהל חרם צרכנים באינטרנט, המקיף הורים בארץ ובעולם, הדנים בנושא האם אחריות הפרשה היא של משרד הבריאות או רמדיה וכיצד הורים יוכלו לדעת שהמוצרים בטוחים והמרכיבים הכלולים בכיתוב האריזה אכן נמצאים. דלית צור, סמנכ"לית רמדיה, אומרת שהחרם אינו מייצג את ציבור ההורים שעדיין קונה רמדיה. "אם לפני הטרגדיה היקף המכירות היה 9.8 מיליון שקל, בנובמבר, כשהתפוצצה הפרשה, היקף המכירות ירד ל-370 אלף שקל, ובינואר השנה עלה ל3.5- מיליון שקל. אותם הורים הם קבוצה קטנה ולא משמעותית".

רמדיה טוענת שהיא משקיעה סכומים גבוהים בפיצוי וסיוע לנפגעי החלב הצמחי. המשפחות, לעומת זאת, מכחישות כל קשר עם רמדיה בחצי השנה האחרונה ואף מסרבות לקשר כזה. המשך המעקב אחר פרשת רמדיה.

ד"ר חיליק גולדשטיין, יועץ אסטרטגי לרמדיה: "בחצי השנה האחרונה העברנו למשפחות כספים בסך כולל של מיליון וחצי שקל, וזאת ללא כל פסיקת בית משפט שמחייבת אותנו לעשות כך".

אם אף אחד לא חייב אתכם להעביר את הכספים למה עשיתם את זה? "רמדיה לוקחת אחריות על המשפחות, אבל באותה נשימה אני אומר שאין לנו אפילו טיפת אחריות ביחס למוצר הפגום. המוצר יוצר בגרמניה, במפעל הומנה, שם לקחו אחריות על הפגם לאחר ארבעה ימים מהתגלות הפרשה".

אתם עומדים בקשר עם המשפחות?
"ברמדיה הוקם צוות במשרה מלאה שמקיים קשר ומטפל במשפחות. אנחנו עוקבים אחרי כל משפחה ומסייעים בהתאם לצרכים בהוצאות מטפלת, פיזיותרפיסטים, אחיות פרטיות, פסיכולוגים, בייבי סיטר, ניקיון, מזון, מזרנים מיוחדים, סיוע כספי בעקבות פריצה, שירותי מוניות יומיים, משכנתא, גן ואפילו תיקון מכונית במוסך".

כמה משפחות מקבלות כיום תמיכה?
"את התהליך התחילו כ40- משפחות והיום עומדות איתנו בקשר כ13- משפחות שילדיהן נפגעו ברמות שונות. כמובן שכל אחד מקבל ביחס לצורך שלו".

האם הכספים מותנים בהתחייבות כלשהי מצד ההורים, למשל שלא להגיש תביעה בהמשך? "ההתחייבות היחידה שאנחנו מבקשים מהם היא בדיקה אצל פרופסור שטיינברג, מומחה לרפואת ילדים, כדי שנוכל לעקוב אחרי החלמת התינוקות".

ד"ר גולדשטיין מציג מסמכים שונים המוכיחים שהמשפחות מקבלות סיוע וטיפול, אבל נציגי המשפחות אשר ביקשו להישאר בעילום שם, עומדים על דעתם שכבר חצי שנה לא דיברו איתם נציגי רמדיה. ויותר מזה, המשפחות גם לא רוצות כל קשר עם החברה. אחד האבות: "ההוצאות האישיות שלנו עלו ליותר מעשרת אלפים שקל בחודש. רק המזון המיוחד שהילד שלי זקוק לו עולה 140 שקל לקופסה, זאת בנוסף לצעצועים מיוחדים וטיפולים שהם צריכים כדי להתקדם".

ברמדיה מדווחים על סיוע שניתן למשפחות.
"הם מספרים סתם סיפורים. יש משפחות שקיבלו מאה אלף שקל רק כדי לסתום את הפה, והחתימו אותם על חוזה חתום שלא יפנו לרמדיה במשך שנה ולא ידברו בתקשורת. לכן את לא שומעת את המשפחות. אני לא רוצה נדבות, אני רוצה צדק. הם לא יודעים כלום על מה שמתרחש בבתים שלנו, והם מפחדים ליצור קשר כדי שלא נבוא בדרישות. כל המשפחות מצויות במסע מפרך ורבות מהן קורסות".

לרמדיה יש רישומים מדויקים על סכומים שהועברו למשפחות. הם יודעים מה קורה בכל משפחה. יש משפחות שקיבלו כבר יותר ממאתיים אלף שקל. איך זה מסתדר עם מה שאתם טוענים?

"אני לא יודע מה רשום אצלם, אני רק יודע שיש משפחות שביקשו באמצעות עורכי דין מנציגי רמדיה לא להגיע, מתוך תחושה שהאנשים שמגיעים למעשה מרגלים, ולא רוצים באמת לעזור".

פורסם ב"הורים וילדים"
מאת: דנה פלג