מתפתחים
המשך המעקב אחרי מצב הפגיות הרעוע בישראל והמאמצים לשדרוג - והפעם, פגיית הדסה
עוד על המאבק לשדרוג הפגיות - בכתבה הבאה
עוד על פגים - לחץ כאן
לדברי פרופ' אילן ארד, מנהל מחלקת היילודים בבית החולים הדסה הר הצופים:
"בשנים האחרונות חלה בישראל עליה חדה במספר לידות הפגים ובמספר התינוקות הזקוקים להנשמה מלאכותית עם לידתם. פגיית הדסה, הנחשבת מהטובות בארץ ומטפלת
במעל 200 פגים בשנה, קטנה מלהכיל את כולם".
לידת פג תתכן עקב מצוקה עוברית או סיבות בריאותיות שונות אצל האם כמו בעיות ברחם או בצוואר הרחם, יתר לחץ דם והשמנת יתר. לדברי פרופ' ארד, לעליה המשמעותית במספר הפגים הנולדים בארץ יש קשר ישיר לעלייה במספר ההפריות המלאכותיות שמתבצעות בישראל. טיפולי ההפריה מגדילים באופן משמעותי את ההריונות מרובי העוברים והריון שכזה מהווה גורם סיכון ללידת פגים.
פג הוא כל תינוק אשר נולד לפני השבוע ה 37 להריון. גיל ההריון הנו מדד חשוב, מאחר וככל שהלידה תהיה מוקדמת יותר כך מערכות גופו של התינוק יהיו פחות מפותחות ומוכנות לשהייה בעולם החיצוני לרחם. למעשה, ככל שהתינוק נולד מוקדם יותר הוא חשוף לבעיות רבות יותר.
"עקב גורמי הסיכון הרבים העלולים לפגוע בפג, הטיפול חייב להיות עדין והנו דורש איזון רב", אומר פרופ' ארד והוא מפרט: "מחד אנו רוצים לעזור ולטפל ומצד שני טיפול עלול גם להזיק. לדוגמא: הנשמה היא לעיתים הכרחית להצלת חיים אך היא גם עלולה לגרום לנזק לריאות. דוגמא נוספת היא טיפול בחמצן אשר מחד חשוב להתפתחות המוח ומאידך עלול לגרום לנזק בראייה. לכן דרוש לפגייה ציוד מתקדם, המאפשר ניטור מדויק של הטיפול, שטח עבודה גדול יותר וכוח אדם נוסף".
פרופ' ארד מוסיף: "חשוב לציין כי הטיפול שניתן כיום בפגיה מאפשר קרוב ל - 100% הישרדות לפגים שנולדו מעל לקילוגרם אחד, לעומת רק 80% שורדים בשנות השמונים. גם אחוז הפגים שנולדו במשקל הנמוך מקילו ושרדו, עלה משמעותית והוא עומד כיום על 60%-80%, לעומת 10%-30% בשנות השמונים. הבעיה היא כי ישנו חוסר חמור במיטות ובציוד ביחידת הטיפול נמרץ ליילודים. לכן פגיית הדסה המטפלת במעל 200 פגים בשנה,יש צורך מיידי בהרחבה".
בערב ההתרמה יוקרן סרט בו יובא סיפורם של משפחת רוט. אסתר ודוד רוט, בני זוג חרדיים ניסו להרות במשך 21 שנה. לפני שלוש וחצי שנים כשכבר החלו בתהליך אימוץ במשרד הרווחה, אסתר הרתה. אך שמחתם הגדולה של בני הזוג לא ארכה זמן רב. בסוף החודש החמישי התגלה כי אסתר לוקה ברעלת הריון ויש צורך ליילדה באופן מיידי. בהחלטה מיוחדת של הרופאים, עקב גילם של בני הזוג והמספר הרב של הניסיונות הכושלים להרות, אושר לעכב את הניתוח עד כמה שניתן מבלי לסכן את חייה של אסתר. כל זאת כדי שהעובר יוכל לשהות זמן נוסף ברחם ובכך להעלות את הסיכויים שישרוד לאחר הלידה הכה מוקדמת. לאחר שמונה ימים מצבה של אסתר הורע והוחלט ליילד אותה, כשהיא בתחילת החודש השישי להריונה.
רוחמה-חיה, בתם של אסתר ודויד, נולדה בשבוע ה- 24, במשקל מזערי - 480 גרם בלבד, מיד לאחר הלידה נאמר לבני הזוג שהסיכוי כי הילדה תחיה הוא לא יותר מחמישה אחוזים. מאחר והייתה כה קטנה רק כחודשיים לאחר לידתה, הורשו הוריה לאחוז בה מחוץ לאינקובטור. אך רוחמה-חיה נלחמה על חייה במשך חמישה וחצי חודשים, בהם שהתה בפגיית הדסה ונצחה את הסיכויים הקודרים. כיום רוחמה-חיה היא בת שלוש, ילדה יפהפייה ונבונה שמבינה שלוש שפות: עברית, אנגלית ויידיש.
הדסה-ישראל הוא ארגון נשים התנדבותי ציוני בלתי-מפלגתי הפועל לשיפור החיים בישראל בתחומי קידום הבריאות, החינוך, קליטת עלייה, מעמד האישה והילד במצבי סיכון.
האם זה עוד צעד חיובי בדרך לשיפור המצב הבעייתי? וכיצד יוכלו המשאבים להתחלק כראוי בהמשך?
הפעילות למען הפגים בשיראל מתחילה להתגלגל, עוד על פעילות זאת ניתן לקרוא בכתבה הבאה
בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה