אוזן עטלף: ניתוח להצמדת אוזניים
עיוות במבנה האוזן עלול לגרום לבעיה אסתטית - ומצוקה רגשית קשה. לעתים, ילדים אף חוששים ללכת לבית הספר, נוכח הקנטות חבריהם. ניתן לפתור את הבעיה בניתוח פשוט
בתחום הפלסטיקה של האוזן, הבעיה הדורשת הצמדה של האוזניים נקראת "אוזן עטלף" - והיא מופיעה אצל מבוגרים ואצל ילדים כאחת. מדובר בעיוות בדרגות שונות של מראה האוזניים. העיוות מורכב מחמישה אלמנטים, היכולים להופיע במלואם או בחלקם - והם הקובעים את דרגת העיוות: קלה, בינונית, קשה וקשה מאוד.
חמשת האלמנטים של העיוות הנראה לעין כוללים אוזן המורחקת מהקרקפת באופן בולט, תנוך אוזן מרוחק מהקרקפת ומסובב קדימה וכלפי מעלה, שליש עליון של האוזן מרוחק מהקרקפת ומסובב כלפי מטה, קונכייה גדולה, וזווית של אנטי הליקס שהיא רחבה מהרגיל. כל אלה, ביחד או בנפרד, יוצרים מראה של אוזן גדולה מהרגיל, רחבה מהרגיל ו/או מורחקת מהקרקפת במידה שהיא שונה מהנורמלי אצל מרביתנו.
לבעיית "אוזן עטלף" מרכיב גנטי ברור - ופעמים רבות נמצא אותה מופיעה אצל בני משפחה שונים. יחד עם זאת, הגן או הגנים הגורמים לעיוות - עדיין לא זוהו.
החל מאיזה גיל מומלץ לעבור את הניתוח?
אחרי גיל 6-8, האוזן משלימה את התפתחות המרכיבים השונים שלה - ואז ניתן לאבחן בוודאות שאכן מדובר בבעיה של "אוזן עטלף". מרגע שהאוזן סיימה את התפתחותה, ניתן - ואף מומלץ - לבצע את הניתוח ולא לחכות לגיל מבוגר. כבר בגילאים אלה, ילדים הסובלים מן הבעיה - יסבלו מהצקות והקנטות רבות בבית הספר, בקרב בני גילם; ולעיתים אף במשפחה, מצד אחים או קרובי משפחה.
ניתן לבצע את הניתוח בכל גיל, אך גיל הילדות הוא משמעותי - בשל הקשיים החברתיים שהעיוות יוצר עבור ילדים, בעיקר בנים, שלא נוהגים לגדל שיער ארוך, אתו ניתן להסתיר לפעמים את הבעיה. למשל: מקרה של ילד בכיתה ב', שסבל מעיוות בדרגה קשה מאוד. המצב הגיע לכך שהילד סירב ללכת לבית הספר - בשל ההצקות וההקנטות שסבל מהן, גם במחיר של עימותים קשים עם הוריו, במשך תקופה ארוכה. הילד והוריו הגיעו אלי לניתוח; ולאחריו, אחרי שהוסרה החבישה, הדבר הראשון שהילד עשה היה לקום בבוקר ולהכריז - "תכינו לי את התיק, אני רוצה עכשיו ללכת לבית הספר".
ולפני גיל 6-8?
לעיתים, ניתן "לעלות" על הבעיה באופן מידי לאחר הלידה (למשל, אצל מי שהתופעה הופיעה אצל הוריו או בני משפחה אחרים). בשלב זה, אחרי הלידה, הסחוס של האוזן עדיין רך וגמיש ביותר, בשל ההשפעה ההורמונלית שלאחר הלידה. במקרה כזה, ניתן להדביק ולהצמיד את האוזן עם פלסטר - ויש סיכוי שהתופעה תסתדר מעצמה, במשך הזמן.
בכל מקרה, אם נדרש ניתוח, לא מבצעים אותו לפני שהאוזן מסיימת את התפתחותה באופן מלא, כאמור - סביב גילאי 6-8.
האם הניתוח עלול לסכן את השמיעה?
התשובה היא לא - באופן מוחלט. אין שום קשר בין ניתוח ההצמדה של חלקיה החיצוניים של האוזן, לבין החלקים הפנימיים - האחראיים על השמיעה.
כיצד מתבצע הניתוח? באיזה שיטות מבצעים הצמדה של האוזניים?
הניתוח יכול להתבצע תחת הרדמה מקומית, תחת טשטוש או תחת הרדמה כללית. ההחלטה על סוג ההרדמה נעשית בתיאום עם הרופא המרדים - ותלויה במדדים שונים, כמו גיל המנותח ומידת שיתוף הפעולה שלו עם הניתוח.
השיטה בה אני נוקט, בניתוחי הצמדת אוזניים, היא שיטה ייחודית שפיתחתי במהלך 18 שנות הניסיון המקצועי שלי. מטרת השיטה הייחודית היא להימנע לחלוטין מריסוק סחוס האוזן וריסוקו במהלך הניתוח. זאת, על מנת לגרום לטראומה מעטה ככל האפשר לגוף, בעקבות הניתוח - ועל מנת לאפשר מראה טבעי של האוזן לאחריו.
בשיטה זו אני עוקב אחרי האנטומיה של הסחוס, שהיא ייחודית לכל מטופל. באופן כללי, אצל כולנו הסחוס באוזן מוקף בשתי שכבות כיסוי, הנקראות פריכונדריום. שתי השכבות עוטפות את הסחוס משני צידיו, כמו סנדביץ'. המטרה של ניתוח להצמדת אוזן היא להגמיש את כיסוי הסחוס, כך שניתן יהיה לעצב את האוזן, במהלך הניתוח - ולהצמידה לקרקפת.
במהלך הניתוח, מחלישים את הפריכונדריום הקדמי על ידי יצירת חור קטן, בגודל מילימטר, בסקאפה, שהיא השקע שמקיף את האוזן בחלקה העליון. דרך החור המילימטרי נכנסים פנימה, עם מכשיר משייף יהלום - ומחלישים את כיסוי הסחוס הקדמי. כך, האוזן נעשית יותר גמישה - ומשם ניתן להגיע לקפל האחורי של האוזן, לחשוף את הסחוס ולהניח את התפרים הבודדים, באמצעותם מתבצעת ההצמדה.
עצם הנחת התפרים הבודדים, לאחר החלשת שכבת הפריכונדריום הקדמי והרפיית המתח שהפריכונדריום יוצר בדרך כלל - היא המבטיחה כי האוזן לא תחזור למצבה הקודם, לאחר ההחלמה מהניתוח.
בחלק העליון של האוזן, מניחים תפר, אותו פיתחתי בחמש השנים האחרונים, ונקרא "תפר הקסם", שמטרתו לטפל בעיוות הנוצר בשליש העליון של האוזן. תפר ייחודי זה מצמיד את השלישי העליון של האוזן לקרקפת בצורה יפה, ומותאמת אנטומית.
מה ייחודי לשיטה זו, לביצוע ניתוח להצמדת אוזניים?
הניתוח בשיטה של ניקוב מילימטרי של כיסוי הסחוס, במקום חיתוכו או ריסוקו, כפי שנהוג בשיטות מקובלות אחרות, מאופיין ביתרונות רבים. ביניהם: זמן ניתוח קצר ביותר, בן כ-45 דקות; חזרה לשגרה מלאה מהירה ביותר - כעבור 5-6 ימים מהניתוח; ובעיקר, תוצאות בעלות מראה טבעי לגמרי, ללא צלקות נראות - וללא צורך להשתמש בסרט הצמדה. לבסוף, שיטת ניתוח זו מאפשרת לתקן את כל 5 הבעיות השונות, היוצרות את העיוות הקרוי "אוזן עטלף".
האם סובלים מכאבים כתוצאה מהניתוח?
בשבוע הראשון, ייתכנו מעט כאבים שכדור אקמול מספיק כדי לשככם. הניתוח הוא קצר, הגוף אינו עובר טראומה - והמראה הוא מראה טבעי ומחזיק לכל החיים. מטרת החבישה של האזור המנותח - למזער סיכון של זיהום ודימום; החבישה מוסרת לאחר מספר ימים, אז המטופל חוזר לשגרה - וללא צורך בשימוש בסרט המחזיק את האוזניים.
לכמה זמן מחזיקות תוצאות הניתוח?
תוצאות הניתוח מחזיקות לכל החיים. לאחר הניתוח, עורכים מעקב ביקורת - משך 3 פגישות. הביקורת הראשונה היא בזמן הוצאת החבישה; הביקורת השנייה היא כעבור חודש; והשלישית כעבור 3 חודשים. המעקב נועד לוודא שהפצעים נסגרו, לבדוק האם יש תפר שנשאר - וצריך להוציא, כמו גם האם נוצר זיהום שיש לטפל בו.
ד"ר יוסוף נאסר הוא מומחה לכירורגיה פלסטית, בעל רשת מרפאות בצפון הארץ ובמרכז הארץ - ברמת החייל.