חומצה פולית ו-B12 לחולי לב
מחקר חדש: מתן חומצה פולית וויטמין B12 לאחר התקף לב מורידים רמות הומוציסטאין, אולם אינם מפחיתים תחלואה ותמותה על רקע קרדיו-ווסקולרי
רמות הומוציסטאין גבוהות קשורות בסיכון מוגבר למחלות קרדיו-ווסקולריות (אם כי לא ברור עדיין האם מדובר בקשר של סיבה ותוצאה).
מטרת המחקר האיכותי (Double-blind randomize controlled) שפורסם השבוע בכתב העת JAMA הייתה לבדוק האם מתן חומצה פולית וויטמין B12 המורידים את רמות ההומוציסטאין, משפיעים על תמותה במטופלים לאחר התקף לב.
שיטות:
6,033 מטופלים לאחר התקף לב שטופלו ב- 2 מ"ג חומצה פולית בתוספת 1 מ"ג של ויטמין B12, הושוו לקבוצה מקבילה שטופלה בפלצבו.
נבדק שיעור האירועים הקרדיו-ווסקולריים המשמעותיים: מוות על רקע קרדיאלי, התקף לב, צינתור, אירוע מוחי.
תוצאות:
בקבוצה שטופלה בחומצה פולית וויטמין B12 ירדה רמת ההומוציסטאין ב- 28%.
במהלך 7 שנות המעקב נמצא כי בקרב 25.5% מהמטופלים בחומצה פולית וויטמין B12 אירעו אירועים קרדיו-ווסקולריים משמעותיים. בקבוצה שטופלה בפלצבו אירעו אירועים קרדיו-ווסקולריים משמעותיים בקרב 24.8% מהמטופלים. פער זה אינו בעל משמעות סטטיסטית.
גם בבחינה של שיעור התקפי לב ואירועים מוחיים לא נצפה הבדל בין הקבוצות. כמו כן לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשיעור אירועי המוות על רקע קרדיו-ווסקולרי או מוות מכל סיבה שהיא. לא נמצאו תופעות לוואי משמעותיות לטיפול.
מסקנת החוקרים:
טיפול בחומצה פולית ובוויטמין B12 מפחית משמעותית את רמת ההומוציסטאין, אולם הפחתה זו לא השפיעה על תחלואה ותמותה על רקע קרדיו-ווסקולרי.
לכתבות נוספות והרשמה לאתר ללא תשלום לחצו כאן.