הזרקות בוטוקס: מה עוד לא נאמר עליו?

בוטולינום טוקסין, הידוע יותר באחד משמותיו המסחריים: "בוטוקס", יצר בעשורים האחרונים מהפכה של ממש בעולם האסתטיקה, והינו ההליך האסתטי הנפוץ ביותר בתחום הטיפולים האסתטיים הלא חודרניים. למרות זאת הטיפול הנפוץ והפשוט הזה עדיין מעורר חששות, וההבנה לגביו חסרה וניזונה ממיתוסים רבים שקושרים לו.

מהו טוקסין הבוטולינום?

אנו מכירים את הרעלן בוטוליניום טוקסין למעלה מ-100 שנה. כבר במאה ה-19 תיאר ג'וסטינוס קרנר את הבוטוליזם- הרעלת בוטולינום טוקסין בדיוק רב. מספר שנים מאוחר יותר,כאשר התחוללה הרעלת נקניקיות מקולקלות בבלגיה, זוהה החיידק - שגרם להרעלה - קלוסטרידיום בוטולינום. בשנים שלאחר מכן זוהה הרעלן המופרש על ידי החיידק ונקרא שמו בוטולינום טוקסין (בוטול בפלמית: נקניקייה).

הרפואה זיהתה את הפוטנציאל הגדול הטמון בחומר והחל משנות ה-60 של המאה הקודמת, החומר נכנס לשימוש רפואי, בעיקר לטיפול בפזילה ועין עצלה. מאז התרבו השימושים הרפואיים בחומר - ואין היום כמעט תחום ברפואה, שלא עושה בחומר שימוש כטיפול: החל ממיגרנות, בעיות בשלפוחית השתן, הפרעות גינקולוגיות, הזעת יתר ועד לכאבי גב תחתון.

אחד השינויים שחלים כיום הוא החלפת הכינוי "רעלן" אשר יש לו קונוטציה מאיימת ומעוררת רתיעה במונח "נוירומודולטור" שפירושו בפשטות: חומר המשפיע על ההולכה העצבית. ואכן פעולתו היא כזו: הוא נקשר לקצה העצב - ומונע ממנו לאותת לשרירים להתכווץ. כתוצאה מכך השריר לא מקבל אות להתכווץ ונשאר רפוי. למעשה הבוטוקס גורם לשיתוק רפה של השריר באיזור בו הוא מוזרק.

הבוטוקס גורם לשיתוק רפה של השריר באיזור בו הוא מוזרק. צילום: שאטרסטוק

מהו השימוש הנעשה בבוטוקס ברפואה האסתטית?

השימוש בבוטוקס למטרות אסתטיות החל בשנת 1992, לאחר שזוג רופאי עיניים קנדיים שמו לב שכאשר הוזרק החומר לצורך טיפול בבעיות עיניים, נגרמה הרפיה של הקמטים באזור המוזרק. הם היו אלה שעשו את השימוש הקוסמטי הראשון בבוטוקס - והזריקו אותו באזור הקמטים שבין הגבות; ובכך, למעשה, יצרו מהפכה של ממש.

נכון להיום, הזרקת בוטוקס לצרכים אסתטיים הוא הפרוצדורה הנפוצה ביותר בתחום האסתטיקה הלא-כירורגית. ככל שחולף הזמן, כך השימושים בבוטוקס הופכים להיות מדויקים ורבים יותר. אם בעבר השימוש בבוטוקס היה בעיקר לטיפול בקמטים שבין הגבות, המצח והעיניים - הרי שכיום כבר משתמשים בבוטוקס לשימושים נוספים: הרמה של זוויות הפה, העלמת קמטוטים על האף, שיפור המראה של צוואר מגויד, שיפור מראה גבשושי של הסנטר ועוד ועוד. ובנוסף, לטיפול בהזעת יתר בבית השחי.

במדינות אסיאתיות, משתמשים מזריקים בוטוקס לזוויות הלסת (מה שגורם לפנים האסיאתיות המרובעות להפוך למעוגלות ונשיות יותר). שימוש נוסף במדינות אסיה (ופחות מקובל בעולם המערבי): הזרקת החומר לשוק האחורי, לצורך עידון מראה שריר השוק התפוח.

אחד השימושים המעניינים החדשים בבוטוקס הוא להטבת מראה עור עתיר קמטוטים בלחיים: טיפול המזו-בוטוקס, שבו מזריקים מינון קטן מאוד של החומר, כשהוא מדולל ביותר - כמעט מינון הומיאופאתי, בנקודות קטנות על שטחים שבהם העור יבש ומקומט ("מראה אקורדיון"). הזרקה שטחית ביותר- כזו שאינה פוגעת בשרירים התת עוריים נמצאה כמשפרת מצב זה בשילוב עם טיפולים אסתטיים אחרים, כמובן.

האם בוטוקס עלול לגרום ל"מראה מופתע"?

אחד המיתוסים הוותיקים והמפחידים ביותר שנקשרו לבוטוקס, הוא קבלת מראה קפוא או מופתע בפנים. מקורו של המיתוס הזה הוא באופנה שהיתה נהוגה בשנות השימוש הראשונות בו: הזרקת החומר ללא אבחנה למצח, לעיניים ולגבות, אשר שיתקה לחלוטין את התנועה בחלק העליון של הפנים ויצרה מראה קפוא מלאכותי ו"מופתע". הנסיון שלנו העמיק עם השנים, וכיום הזרקת החומר נעשית במינונים נמוכים מבעבר ובצורה ממוקדת יותר. התחדדה הבנת החשיבות שיש בהשבת התנועה לשריר, לאחר שפעולת החומר חולפת. השבת יכולת התנועה לשרירים משמרת את נפחם - מגנה מפני דילדול שרירים-דילדול שבסופו של דבר יביא למראה זקן יותר. חשוב במיוחד בהיבט זה שריר המצח שתפקידו להרים את הגבות (ואם נשתק אותו ללא הפוגה, השריר "ישכח" את יכולתו להתכווץ - והגבות יפלו).

מעבר להשפעה של החומר על השריר לאורך הזמן, הזרקות תכופות מדי עלולות ליצור עמידות לחומר - והשריר יפסיק להגיב לחומר. בעבר סברו כי עמידות לחומר (כתוצאה מיצירת נוגדנים) היא תופעה יחסית נדירה. עם זאת, ככל שמזריקים יותר - הסטטיסטיקה משתנה; ועומדת כיום על 5%-15% עמידות בין המוזרקים. מסיבה זו, מוזרק החומר ברוטציה בין אזורי ההזרקה; ויש הקפדה על מרווחי הזמן שבין הטיפולים (לפחות 3 חודשים בין הטיפולים).

בתחילה הוזרק הבוטוקס ללא אבחנה, עד שנוצר מראה קפוא ומלאכותי. צילום: שאטרסטוק

האם "הבוטוקס נשאר לנצח"?

לאחר הזרקתו, לוקח לחומר כשלושה ימים כדי להתחיל לפעול וכעשרה ימים, כדי להגיע למקסימום השפעה. כעבור כשלושה חודשים, השפעת הבוטוקס אינה ניכרת יותר והשריר חוזר להתכווץ. זהו יתרונו וחסרונו של הבוטוקס כאחד. מצד אחד, לא ניתן לגרום לנזק בלתי הפיך; ומצד שני, יש צורך לחדש את הטיפול בכל תקופה. יש לציין כי הקישור של הבוטוקס אכן הינו לנצח- אולם העצב עוקף תכונה זו ומייצר קשרים חדשים לשריר - ולכן השפעת ההזרקה אינה נמשכת לעד.

אחד הדברים שנלמדו לגבי הבוטוקס עם השנים, הוא כי ישנם קמטים מסוימים שהבוטוקס איננו יודע למחוק: קמטים שכבר טבועים בעור ומכווצים, גם כאשר אין תנועה. מסיבה זו, חשוב לטפל אצל מטפל בקיא, שיידע לתאם ציפיות בצורה ריאלית.

לסיכום: למרות השימוש העצום שנעשה בבוטוקס, עדיין קיימים סביבו מיתוסים, שראוי להפריך אותם: בוטוקס לא מסכן חיים, יש לרענן מעת לעת את השימוש בו, כדי לשמור על התוצאות הטובות; ואנו למדים דרכים חדשות ויצירתיות לטפל ולהנות מהשפעותיו של החומר המצוין הזה.

ד"ר בת שבע מרקוס היא מומחית למחלות עור ומין.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.